דריכות במערכת המדינית והמשפטית לקראת החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג, שיכריע אם לחקור ישראלים באשמת פשעי מלחמה. על פי ההערכות בישראל, ההחלטה תתקבל ביממה הקרובה.
בית הדין הבינלאומי בהאג יחקור פשעי מלחמה ביהודה ושומרון ורצועת עזה // ארכיון
בישראל סבורים שהשופטים יקבלו את עמדת מנהלת בית הדין, התובעת הראשית פאטו בנסודה, שלפיה בית הדין בעל סמכות לחקור ישראלים ולהעמידם לדין. זאת אף שישראל מעולם לא קיבלה על עצמה את סמכות בית הדין, ופרסמה ברבים כי לגישתה אסור לו התערב בסכסוך הישראלי־פלשתיני. נוסף על היעדר הסמכות, מדגישים בישראל כי הרשות הפלשתינית אינה מדינה, ולכן מלכתחילה היה אסור לבית הדין לצרפה לשורותיו.
השופטים בהאג צפויים להתייחס בהחלטתם גם לפניות שקיבלו משורה ארוכה של מדינות במערב, שקראו להם לא להתערב בסכסוך הפוליטי, וכן לחוות דעת דומות שהגישו משפטנים רבים מרחבי העולם.
עוד בנושא:
• תובעת בית הדין הבינ"ל: "בוצעו פשעי מלחמה ביהודה ושומרון ועזה"
• תגובת ישראל להאג: קו מדיני קשוח ודיונים חשאיים
• החוצפה של האג - הזעם של ישראל
עם זאת, ההנחה בישראל היא שבית הדין יקבל את עמדת התובעת ויאשר את פתיחת החקירות. אלו צפויות לכלול חשדות משני סוגים: טענות לפשעי מלחמה שביצעו קצינים וחיילים ברצועת עזה וביהודה ושומרון, וכן טענות לבנייה לא חוקית ביהודה ושומרון ובירושלים.
בישראל נערכים להחלטת בית הדין באמצעות שורה ארוכה של כלים, גלויים וסמויים. עם הקמת הממשלה החדשה, מונה השר זאב אלקין לאחראי לנושא בית הדין הבינלאומי. אלקין מוביל צוות בין־משרדי, המכוון זה כמה שנים, באפיקים שונים, את הפעילות הישראלית מול בית הדין. בצוות חברים נציגים של משרדי החוץ והמשפטים, המל"ל, המשרד לנושאים אסטרטגיים, מערכת הביטחון ועוד. בחודשים האחרונים, לנוכח ההערכה כי תיפתח חקירה נגד ישראלים, התקיימו הכנות בהיבטים רבים למצב החדש. בישראל אומרים כי מדובר בפעולות הגנתיות והתקפיות, שיוצאו לפועל אם וכאשר יחליט בית הדין לפתוח בחקירות.

מי שמעניקה לישראל גיבוי מוחלט במאבק מול בית הדין בהאג היא ארה"ב. הנשיא האמריקני דונלד טראמפ הודיע כי פתיחת בחקירה נגד ישראלים כמוה כפתיחה בחקירה נגד אמריקנים, וכי ינקוט צעדים חריפים נגד בית הדין.
ראש הממשלה נתניהו מייחס חשיבות רבה להחלטות בית הדין, ולפני משבר הקורונה השקיע מאמצים ניכרים במניעת צעדיו נגד ישראל. "בית הדין הבינלאומי נהפך סופית לנשק במלחמה הפוליטית נגד מדינת ישראל", אמר נתניהו בעבר, "החלטת התובעת מנוגדת לחלוטין לעקרונות היסוד של בית הדין עצמו, שהוקם אחרי זוועות מלחמת העולם השנייה - בעיקר הזוועות הנוראות שנעשו לעמנו - ונועד לטפל בבעיות שמדינות מעלות נגד פשעי מלחמה. הוא נועד לעשות זאת במדינות שאין להן מערכות משפט אמיתיות בחוק, כמו שיש כמובן בעולם המערבי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו