המסקנה המתגבשת בעיצומה של עסקת שחרור החטופים היא שלא יהיה מנוס מחידוש התמרון הקרקעי בעזה להפלת שלטון חמאס, כך עולה משיחות עם גורמים מדיניים וביטחוניים. מסקנה זו עומדת בסתירה לכותרת של השבוע שעבר, לפיה טראמפ רואה בעסקה הנוכחית סיום למלחמה. את הסתירה הזו בדיוק מנסה ראש הממשלה בנימין נתניהו ליישב עם טראמפ בפגישתם הצפויה בקרוב, ולכן הוא דוחק להקדימה ככל שניתן.
גורם דיפלומטי סעודי בכיר אמר בשיחה כי "האסון שהביא חמאס על הפלשתינים בעזה הוא בלתי הפיך, ועליו לוותר על השלטון. המשוגעים מחמאס לא מבינים זאת - אין להם ערך לחיי אדם או לצרכים של עמם, ולכן צריך לגדוע אותם מן השורש".
גם ברשות הפלשתינית מתנגדים בתוקף לכל מעורבות של חמאס ביום שאחרי. רווחי פתוח, חבר הוועד הפועל של אש"ף, העביר מסר חד-משמעי למצרים בביקור בקהיר לפני שבועיים, לפיו לחמאס אג'נדה איראנית של ערעור וכאוס. עמדת הרשות היא שעל חמאס לשלם את המחיר על אירועי ה-7 באוקטובר ולצאת לגלות. בכיר פלשתיני הוסיף כי הרשות אמנם פעלה לפירוק הארגונים הסוררים מנשקם במחנה הפליטים ג'נין, אך לא תוכל לעשות זאת ברצועת עזה: "עזה היא מיליון מח'יים (מחנה פליטים - ד"ז) ג'נין".
פרופ' קובי מיכאל מהמכון למחקרי ביטחון לאומי קובע כי "כדי להבטיח סביבה ביטחונית יציבה מתחייב פירוק מוחלט של הגוף השלטוני והצבאי של חמאס". לדבריו, ניסיון שנות תהליך אוסלו מוכיח שאין להפקיד בידי הפלשתינים את הסמכות המלאה על תהליך השיקום, וכי נדרש "ריסוק תודעת המאבק הפלשתינית" והשתחררות מהיצמדות לפרדיגמת שתי המדינות במתכונת המוכרת.
הורדת שלטון חמאס יכולה להתקיים באחת משתי דרכים: האחת, הסכם שיגלה את ראשי חמאס שנותרו לארצות מקלט כמו אלג'יריה, טוניס וטורקיה, ויכלול פירוק מוחלט של אנשי חמאס מנשקם. אולם בעוד שחמאס חוץ עשוי להיות מוכן לדון בכך, מוחמד סינוואר ואנשיו אינם בכיוון זה. העסקה העניקה להם אוויר לנשימה והם מציגים נרטיב של ניצחון, המהודהד ברוב כלי התקשורת הערביים ובראשם אל-ג'זירה, שהפך לערוץ תומך חמאס באופן מלא.
הדרך השנייה היא צבאית. גורם ביטחוני אומר כי זו המלצת הצבא, שכן הישארות חמאס בשלטון משמעה חזרה למצב שקדם ל-7 באוקטובר. אלא שבצה"ל השתרשה תפיסת תמרון באמצעות פשיטות שספק אם תוכל להביא את המקווה. "כיסוח הדשא" המבוצע ביו"ש אינו מתאים כאן, והכניסה האחרונה לג'בליה ובית חנון הראתה את יכולת השיקום המהירה של חמאס. השאלה המתבקשת היא האם הרמטכ"ל הבא ישנה תפיסה זו. מנגד, תמרון מכריע ומקיף מציב אתגרים רבים - הן בשל הכוחות הרבים הנדרשים, הן בשל בעיית החטופים שנותרו והן בשל השליטה בשטח והסוגיה ההומניטרית.
בדרג המדיני התקיימו מעט מאוד דיונים על "היום שאחרי", והוסכם שהרשות הפלשתינית לא תהיה שותפה ישירה. לכך מסכימות גם ארה"ב, סעודיה והאמירויות, הדורשות שינוי דרמטי ברשות. עם זאת, צפויה מעורבות של הנהגה אזרחית עזתית בעלת ניסיון בניהול החיים ברצועה, וסימן ראשון לכך ניתן לראות במעורבותה בניהול מעבר רפיח. בשורה התחתונה, אף אחת מהמעורבות בתוכניות ליום שאחרי לא תתקרב לרצועה עד שצה"ל יביא למיטוט חמאס - כולן יהיו נדיבות בהמשך על חשבון הקזת דמינו כעת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו