לא דוברות, לא הסברה: "אף אחד לא יודע מה עמדות ממשלת ישראל"

המומחים ששימשו בעבר כיועציו של נתניהו, מסבירים מדוע הדוברות וההסברה בזמן המלחמה לוקות בחסר • שי בזק: "בעולם פשוט לא מבינים למה אנחנו מתכוונים, כל התבטאות קיצונית מחלישה אותנו" • מירי איזן: "אנחנו כבר 25 שנה כושלים בהסברה, העובדה שאנחנו מדברים במונחים ביטחוניים לא עוברת בעולם הדמוקרטי"

Video Player is loading.
Current Time 0:01
Duration 10:33
Loaded: 0.62%
Stream Type LIVE
Remaining Time 10:32
 
1x
    • Chapters
    • descriptions off, selected
    • captions off, selected
    • default, selected
    הנשיא הרצוג חושף בראיון לBBC: ספרו של היטלר נמצא בחדר ילדים ששימש כבסיס טרור || קרדיט: Laura Kuenssberg, BBC

    בשבוע האחרון פורסמה כתבה ביקורתית במיוחד ב"פייננשל טיימס" הבריטי שכינתה את שר החוץ ישראל כ"ץ "טרול". בכתבה, תיארו כיצד השר מתנער מ"שיטות דיפלומטיות בדוקות" ומפרסם סרטונים תמוהים ושנויים במחלוקת.

    בין היתר, פרסם כ"ץ לאחר ההודעה של ממשלת ספרד בכך שהיא מכירה במדינה פלשתינית, סרטון המשלב בין תמונות של טבח 7 באוקטובר לבין צילומים של ריקוד פלמנקו והוסיף את הכיתוב "חמאס מודה לך על שירותך".

    בנוסף, לאחר הבחירות לפרלמנט האירופי, לעג כ"ץ לראש הממשלה הספרדי סאנצ'ס שמפלגתו ספגה מפלה בבחירות, באמצעות תמונת AI שיצר צוותו. מדובר רק בדוגמא אחת מיני רבות של פוליטיקאים ישראלים שמתקשים לייצר הסברה ישראלית שמשרתת את האינטרסים של ישראל בזירה הבינלאומית בזמן המלחמה. שאלנו את המומחים כיצד נראית ההסברה הישראלית כיום, שמונה חודשים לאחר תחילת המלחמה, ואיך ניתן לשפר אותה. 

    שי בזק הוא דיפלומט ואיש תקשורת ישראלי שבעברו שימש בתור יועץ התקשורת של ראש הממשלה נתניהו וקונסול ישראל לשעבר בפלורידה, בפוארטו ריקו ובבוסטון. כיום הוא ראש משלחת קק"ל בלונדון ומנכ"ל ארגון אלנט אירופה ישראל.

    אז איך מתמודדים בימים אלו עם פליטות הפה של הפוליטיקאים או עם תמונות מוזרות שהם מעלים בטוויטר, דוגמת התמונה שהעלה שר החוץ כץ?

    "לצערי לא יתנו לדובר המקצועי לעלות על הבמה ולא יתאמו איתו מסרים. השרים יעשו כרצונם כי יש להם אינטרס פוליטי להגיע לקהל שהם חושבים שהם רוצים שישמע אותם. המסר מגיע לקצוות העולם וקשה מאוד להסביר למה השר בדיוק התכוון והאם יש קשר בין המדיניות של ישראל לבין הדברים שהוא אומר". 

    לא מתאם מסרים, שר החוץ ישראל כ"ץ (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

    בזק קובע כי המערכת ההסברתית של מדינת ישראל לא יכולה להישען בעת חירום על אינטרסים פוליטיים פנימיים של פוליטיקאים: "היא צריכה להיות מקצועית וכשפוליטיקאי אומר דבר לא חכם הוא לא תמיד מבין מה הוא עושה. המערכת שלנו היא בלתי אפשרית כי כל פוליטיקאי, גם אם הוא זוטר, הוא עדיין נחשב לאצבע בקואליציה ולכן הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה. להשלות את עצמנו שמערך הסברה שעזה יכול לשלוט בזה במדינה שלנו זו אשליה". 

    "אנחנו רואים שראש הממשלה בעצמו מתראיין בהרבה ברשתות זרות, רואים שהשרים מדברים, מדוע שלא יהיה דובר אחד שידבר כל ערב עם הציבור והתקשורת הישראלית והעולמית. במצב אידיאלי, מדינה שנמצאת במלחמה הייתה מקימה מערך עם סמכויות ברורות מאוד שיכול לתכלל בתוכו את כל הגופים שמפיצים מידע. גם אם היינו עושים את זה צריך לזכור שאנחנו עשרה מיליון אנשים במדינת ישראל ןיש לנו עוד שישה מיליון יהודים שעוזרים יש לנו להיות אוהדים בעולם. אנחנו מתמודדים פה מול עשרות מדינות ערביות מוסלמיות שיש בהן מיליארד איש והמכפילים של התומכים שלהם זה לא כוחות, בצורה הכי נכונה". 

    בזק טוען כי בעולם "פשוט לא מבינים אותנו וקשה להסביר למה אנחנו מתכוונים. זו לא הדרך לנצח במלחמה בטח לא מלחמה כזו עם המקום הקשה שבו אנחנו נמצאים בעולם. צריך היה להביא אנשים נוספים לתוך הממשלה הזאת, היא הייתה צריכה לדבר בקול אחר. נתניהו בא למשול במדינה והוא היה צריך להיות מאוד נדיב ומכיל כדי שלהגשים את המטרות החשובות לו הוא לא יכול לחשוב שהוא עכשיו יכול לרמוס את כל מה שמסביבו וזה מה שקרה בדרך שבה נעשתה רפורמה משפטית".

    "קשה להסביר אותנו", בזק, צילום: אישי

    אם הממשלה היתה מתרחבת והיו נכנסים לממשלה מפלגות מהשמאל ומהמרכז, זה היה משנה את האופן בו ישראל נתפסת בעולם, מבחינת הסברה?

    "כן, אם מלבד גנץ ואייזנקוט היו נכנסים גם את ליברמן, יאיר לפיד ויאיר גולן, העולם היה הרבה יותר קשוב. הממשלה הייתה מדברת בקול אחד, האירופאים היו מתייחסים אחרת. אני מכיר את המערכת הבינלאומית ואת האירופאים, הדברים היו נשמעים אחרת".

    "היום במבנה הנוכחי גם אם נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר היו אומרים את הדברים הנכונים ועושים את הדברים הנכונים, הממשלה הזו היא עדיין בגדר חשודה תמידית. אף אחד לא רוצה לשמוע את מה שהם אומרים. הבעיה היא שמי שעושה את הדברים היום, מגדיר את עצמו שוב ושוב כ'ימין מלא מלא' ואומר 'אנחנו נראה להם ונעשה להם'. הנזק של האמירות הקיצוניות מימין עושות הוא נורא. כל התבטאות קיצונית מחלישה אותנו והיא לא עושה שום דבר מעבר לגרוף לאותו דובר תמיכה במפלגה של הדובר".  

    "הדברים היו נשמעים אחרת", לפיד וגנץ עם ביידן, צילום: רויטרס

    25 שנים של כישלון

    מירי איזין העבירה את רוב חייה הבוגרים בתחום הדוברות וההסברה של ישראל. היא עסקה בתחום במשך שנים בצה"ל והשתחררה בדרגת אלוף-משנה. היא כיהנה כיועצת ראש הממשלה לתקשורת זרה, היא מרצה, דירקטורית ומומחית להסברה ומכהנת כמנכ"לית המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן. מירי אולי אחד האנשים הבודדים בישראל שמבינה מה זו הסברה ומה זו דוברות ואת ההבדל בין שני המושגים שמדינת ישראל לוקה בהם בחסר.

    מירי איזין, צילום: עוז שכטר

    "אין היום שום דמות בארץ שמדבררת את מדינת ישראל ושיודעת לתאר את עמדותיה הנכונות או האמיתיות של מדינת ישראל בעולם", היא מצהירה, "מאוד קשה לתאר בעולם את עמדותיה של ממשלת ישראל, של הממשלה הנבחרת, אני לא בטוחה שאפילו אני יודעת מה הן עמדותיה, אני לא יכולה להסביר משהו אם אני לא יודעת להגיד מה הוא ואף אחד לא יכול. זו בעיה של מסגור והמסגור שלנו הוא מסגור ביטחוני והוא מסתכל על האיום ועל המענה לאיום". 

    "עבור העולם לאנשים במדינות דמוקרטיות, בצפון ודרום אמריקה, באירופה וגם דמוקרטיות אסיאתיות המסגור של ישראל היא לא ישראל מול איום מעל 35 שנה, המסגור הוא שיש אלימות והסיבה מבחינתם זה הכיבוש הישראלי. הסברה ודוברות זה לא אותו דבר, אין לנו דוברות. דוברות באה בסופו של דבר לתת מענה, דוברות בעצם מקדימה את האירוע, מה שלא קיים היום.
    בתקופה שהייתי יועצת ראש הממשלה לתקשורת זרה, הייתי יושבת יום יום בישיבות עם הממשלה היו מדברים איתי מסבירים לי ואני הייתי מייצגת את עמדות של ממשלת ישראל החוצה". 

    מגישה ב-BBC: "למה ישראל לא התריעה את הפלשתינים לפני חילוץ החטופים?", צילום: מתוך BBC

    "אנחנו כבר 25 שנה כושלים בדוברות ובהסברה. כרגע חסר פיגורה לעמוד בראש הדוברות וההסברה, אבל זה חסר לישראלים, אבל אנחנו לא צריכים להסביר לעצמנו. אנחנו צריכים לתאר את העמדות שלנו לעולם, לא לישראלים. בעיניי אנחנו תוצר מלא של ישראליות מלאה. אנחנו בעצם בדוברות ובהסברה רוצים לגייס את כולם לצידנו, אנחנו רוצים שהממשלות הדמוקרטיות יבואו ויגידו ישראל אנחנו לצידך. אנחנו רוצים שהעם יצא החוצה ויראה שהוא לצידנו ואנחנו לא רוצים שהם יהיו בצד החמאס אלא בצד של ישראל. בישראל אין הבדלה בין חמאס לפלשתינים, גם בעולם אין הבדלה. כשבעולם אומרים שהם תומכים בפלשתינים אנחנו מסתכלים על זה כאילו הם תומכים בחמאס וזה לא תמיד כך".

    האם צריך להגביל את חברי הכנסת והשרים מלהתבטא בנושאי המלחמה?

    "הסיבה שמאוד קשה למערך ההסברה היא שאנחנו דמוקרטיה, אבל זו גם העוצמה שלנו. אני לא באה להגביל אף אחד במה שהוא אומר על מדינת ישראל. אם לממשלה יש עמדה ויש שר בממשלה שיוצא החוצה ומדבר בניגוד לעמדת הממשלה, זה אומר אז ראש הממשלה או דובר הממשלה צריך גם הוא לצאת החוצה ולומר שזה דעתו האישית של אותו שר ולא דעתה של הממשלה".

    היחיד שיוצא החוצה, ראש הממשלה נתניהו מקיים מסיבת עיתונאים, צילום: GettyImages

    "כבר שנים ארוכות היחיד שעוד אומר את זה לפעמים זה ראש הממשלה כי אין דובר. בכנסת כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה. יש הבדל בין ממשלת ישראל, בין החלטות ממשלת ישראל לבין קבינט המלחמה. יש שרים בממשלה שלא נמצאים בקבינט המלחמה ואומרים דברים וכולם מקבלים את זה בעולם. אני מבדילה בין המדינה לבין חברי הכנסת. הכנסת לא מנהלת את המלחמה אלא הממשלה והקבינט הביטחוני". 

    מה העולם חושב על הדוברות או ההסברה של מדינת ישראל?

    "העובדה שאנחנו מדברים ביטחונית לא עוברת בעולם הדמוקרטי שמדבר הומניטרית ומסתכל על המלחמה דרך העיניים של כמה קורבנות היו היום וחיילים לא נחשבים קורבנות. בסוף דוברות מתווכת את הנושא. עצם זה שעדיין נדמה לנו שזה קשור לצדק זה בפועל אומר שיש שני צדדים או שאתה איתנו או שאתה נגדנו ואז אנחנו מופתעים שהדור הצעיר בעולם כרגע נגדנו.  אנחנו חייבים ללמוד לדבר לא רק ביטחונית אלא גם הומניטרית". 

    הדוברות היום בישראל היא בעיקרה צבאית. דובר צה"ל הוא זה שמעביר לישראלים את המידע וגם לתקשורת הזרה, זה נכון לעשות כך?

    "דניאל הגרי הוא נהדר, אבל לא צריך להיות האדם שמדבר לחו"ל, זאת אחת הטעויות שיש. זה חלק מהאתגר של העדר דובר לממשלת ישראל. ומדינת ישראל שמדברת ביטחונית, אז האדם המרכזי שבו אנחנו מתווכים את המלחמה הזאת לעולם זה דרך הצבא. דובר צה"ל מדבר במדים. מה שמדינת ישראל עושה כבר הרבה הרבה מאוד שנים ובעיניי זה טעות גמורה. כשיש אירוע ביטחוני אז היא לוקחת צעד אחורה ונותנת לצבא להיות המתווך לעולם". 

    דובר צה"ל דניאל הגרי, צילום: אי.אפ.פי

    אז ההסברה והדוברות של מדינת ישראל לוקה בחסר?

    "העולם ממשיך ומתרגם את כל מה שקרה כישראל נגד פלסטינים למרות שסו ישראל נגד חמאס. ברוב כלי התקשורת ובעולם אנחנו מוצגים כישראל נגד עזה או נגד הפלסטינים לא נגד חמאס.
    אפילו האירנים הצליחו לייצר לגיטימציה עבורם. ב-14 באפריל במתקפה שלהם. האיראנים הצליחו להמשיג את המתקפה שלהם על ישראל כלגיטימית. מה שהם הצליחו לייצר זה רק כישלון שלנו כי שוב נתנו לצבא להיות בתיווך הצבאי. למה זה נכשל? כי צריך הסברה של המדינה לא של הצבא לא של הביטחון, אלא הסברה של כל המדינה.

    טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

    כדאי להכיר