עוד לפני שמדינה פלשתינית בנוסח ביידן היא פרס לטרור, לרצחנות ולנאציזם החדש - היא סכנת חיים אמיתית ואיום על הביטחון האישי של כל אחד ואחת מאיתנו. הפיגוע בערב שבת הוא כסף קטן בהשוואה למה שנקבל עם המדינה הפלשתינית: שטחים תמורת טרור, שטחים תמורת חלום באספמיה. גם חלוקת ירושלים נמצאת בתפריט הביידני.
מדינה פלשתינית ש־80% מאוכלוסייתה הם תומכי חמאס וטבח ביהודים, תייצר במהרה איום רקטי מוחשי ותדיר על כפר סבא ונתניה ולוד ותל אביב. היא תעשה לכולנו את מה שחיזבאללה עושה עתה לתושבי הצפון. לאן נברח אז - לצפון, לדרום, לים?
מדינה פלשתינית תחשוף לאיום מיידי את רוב שדות התעופה ונמלי הים של ישראל, האזרחיים והצבאיים, ואת מרכזי השלטון והממשל והפיקוד והשליטה צבאית, כמו גם מתקנים ומערכות תשתית חיוניות כמים וחשמל.
התוכנית של ביידן תייצר איום חדירה אמיתי של צבא טרור ומעשי טבח ביהודים מול המותניים הצרים של המדינה בגבולותיה החדשים - "גבולות אושוויץ", כהגדרתו של אבא אבן המנוח, שיצטמצמו ל־15 ול־20 ק"מ בלבד.
מחבלי הנוחבה, למי שהספיק לשכוח, חדרו ב־7 באוקטובר לעומק של 30 ק"מ בתוך ישראל, והגיעו עד אופקים. כיום, "ההתנחלויות" שממשל ביידן סימן אותן כ"אויב" אינן רק מפעל ציוני מפואר בליבה של המולדת היהודית - הן מתפקדות בפועל גם כ"עוטף" ביטחוני לגוש דן. עצם קיומן, על הנוכחות הצבאית שנלווית להן, מגינה עלינו, וסופגת ומסכלת מעשי טבח ופיגועים רבים בעומק ישראל.
ואחרי כל זאת, ועוד הרבה יותר מכך, מדינה פלשתינית אכן תהיה גם פרס לפלשתינאצים מחמאס, ובגדר הודעה רשמית של הממשל בוושינגטון, קבל עם ועולם, כי כל שדרוש כדי להשיג מדינה הוא רצח של 1,200 אזרחים - שיסוף גרונם וכריתת ראשם של רבים מהם, אונס של נשותיהם וחטיפה של מאות כבני ערובה. מדינה כזו תהיה פרס לרוצחים וזריקת מרץ לחמאס, והיא תהפוך את מלחמת 7 באוקטובר ל"מלחמת העצמאות" של הפלשתינים, ואת רב־המרצחים סינוואר לצלאח א־דין של דורנו.
עבאס זכי, מראשי פת"ח של אבו מאזן, מי שהודה לחמאס על הטבח, צפה בעבר כי עם יישום פתרון שתי המדינות - ישראל תתמוטט. "עבור היהודים", זיהה זכי, "יו"ש מהווה חלום היסטורי. אם היהודים יעזבו את אותם המקומות, הרעיון הציוני יחל לקרוס. הוא ייסוג מעצמו. או־אז, ננוע קדימה".
זכי, שכבר הבהיר כי מטרתם הסופית של הפלשתינים נותרה השמדת ישראל, אינו חריג או יוצא דופן. לרבים מחבריו אותה ההשקפה. הוא שגריר נאמן של ציבור רחב, שרואה במדינה פלשתינית רק את ההתחלה - התחלת הסוף שלנו.
השאלה המתבקשת היא: האם ביידן ער למשמעות של מהלכיו? האם זה החותם ההיסטורי שהוא שואף להותיר אחרי לכתו? האם אין בארה"ב, גם במפלגה הדמוקרטית, מי שיעמיד אותו על טעותו הקולוסאלית?
כל מי שפסל את כנס השיבה לגוש קטיף בטענה שאין זו אחת ממטרות המלחמה, חייב על אחת כמה וכמה לפסול את תוכנית העוועים של ממשל ביידן. חיילנו שלחמו ונפלו בעזה לא יצאו לקרב כדי להקים מחדש את גוש קטיף, ובוודאי לא כדי שתוקם מדינה פלשתינית בעזה וביו"ש, או כדי שתינתן הסכמה להקמת מדינה כזאת בעתיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו