כל ישראלי שחווה לוחמה יודע שלא מתאהבים בעמדת ירי. רגע אחד המקום שבו אתה נמצא מאפשר תצפית רחבה ושליטת אש על האירוע, וכעבור רגע - משתמונת הקרב משתנה - העמדה כבר לא טובה, ועליך לדגל לעמדה אחרת. אם אתה משתהה להגיב ונשאר תקוע במיקומך הישן, הלך עליך.
שדה המדינאות דומה לעיתים לשדה הקרב. ייתכן שהעמדה של אתמול שירתה אותך מצוין, אך אם המצב השתנה ולוחמי היריב שינו את מיקומם, אל תתחפר בעמדה שכבר לא רלוונטית.
פוטין נפגש עם מנהיג צפון קוריאה // רויטרס
ישראל בראשות נתניהו הצליחה לפני כעשור לבנות, יש מאין כמעט, מערך יחסים מיוחד עם רוסיה של פוטין. הדבר הצריך תעוזה מדינית ומחשבה מחוץ לקופסה, משום שהוא חרג מקו המחשבה המקובל, ובהתאם הוא הניב פירות מיוחדים.
ישראל הרוויחה לא מעט מהעמדה הייחודית, אשר אפשרה לה לזמן־מה שיח פתוח עם הבית הלבן ועם הקרמלין.
זה נגמר, ולא בגלל ישראל, אלא בשל החלטה מודעת של רוסיה ללכת לעימות ציוויליזציוני בלתי מתפשר עם העולם החופשי ולהתייצב מולו לקרב מתריס. בהתייצבות הזאת בעלי הברית היחידים של רוסיה יהיו רק גורמים שממילא מנודים על ידי המדינות הדמוקרטיות: צפון קוריאה, סוריה, איראן וארגוני טרור דוגמת חיזבאללה וחמאס.
הרוסים אינם מאוהבים בהם, אבל גם לא בוחלים בהם, כי שותפים אחרים פשוט אין. אין בכוחה של ישראל לעצור את התהליך הזה, כי הוא לא תלוי בה ובמעשיה.
פגישת פוטין-ארדואן // רויטרס
דוגמה קטנה, אחת מני רבות, לבחירה האסטרטגית של הרוסים באיראן וגרורותיה הרצחניות צפה לה רק לפני ימים אחדים, עת דווח על ההתקדמות בהקמה של מפעל ראשון לייצור של כטב"מים איראניים בטטרסטן הרוסית.
ההתנהלות הרוסית בעקבות הטבח שביצע חמאס בישראל ב־7 באוקטובר הסירה את כל סימני השאלה, אם עוד נותרו כאלה למאן דהוא. קבלת הפנים החמה לראשי חמאס במשרד החוץ הרוסי, הלשון העוינת של הודעותיו הרשמיות שניקתה את הטרוריסטים מאשמה והאשימה את ארה"ב וההשתלחות בישראל בתוכניות המלל האינסופיות בערוצי הטלוויזיה הרוסיים - כל אלה מחייבות אותנו להפנים: מה שהיה - לא יהיה עוד. הזירה השתנתה באופן בלתי חוזר, ועל ישראל להגיב לשינוי ולהתאים עצמה למציאות החדשה.
אין זה אומר שחייבים מייד להיטלטל לקיצוניות השנייה וליזום הסלמה ועימות עם מוסקבה. בארסנל הכלים הישראלי יש לא מעט אמצעי ביניים, שבכוחם לאותת לקרמלין שירושלים אינה מתכוונת להיות "הילד המוכה" ולספוג מהרוסים התקפות מילוליות ואף לא־מילוליות, כמו ניסיון הלינץ' בנוסעי הטיסה מנתב"ג בשדה התעופה של מחצ'קלה.
לרוסים יש הרבה נקודות תורפה, הרבה יבלות רגישות, ודריכה מחושבת עליהן מצד ישראל תבהיר מעבר לכל ספק שאיתנו לא מתעסקים. במוסקבה מבינים את שפת הכוח, ויש שיאמרו כי זאת השפה היחידה שנהירה שם.
תהיה התגובה המיידית של ישראל אשר תהיה, היא אינה פוטרת את ירושלים מלהפנים שלהיצמדות לעמדה הקודמת כלפי רוסיה אין לא היתכנות ולא תוחלת. הבחירה השגויה של פוטין בעימות מול העולם החופשי, שבאה לידי ביטוי סופי בפלישה לאוקראינה, גורמת לשקיעה האיטית של רוסיה, ואין כל טעם לבנות על הספינה השוקעת.
כל השחקנים האחרים, שנזהרו עד כה שלא להכעיס את מוסקבה (החל ממדינות אירופה וכלה באזרבייג'ן ובטורקיה), הבינו שהדברים השתנו. הם לא היססו לשנות גישה ולהתנער מההתחשבות המסורתית ברוסים. גם ישראל צריכה לדלג לעמדה מדינית חדשה, שתשרת אותה טוב יותר היום ומחר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו