בזמן שחיילינו נלחמים על המולדת ועל הבית, בדרום, בצפון ובמזרח, ובזמן שאזרחי ישראל שומרים על העורף המותקף, ישראל נלחמת בחזית נוספת - החזית התודעתית בארה"ב וברחבי העולם.
דובר צה"ל: "חמאס מנסה להראות שהוא הומני, אבל אנחנו נמשיך להזכיר לעולם שמדובר בארגון רצחני נפשע" // דובר צה"ל
בחזית הזו, "החזית השנייה", לא נלחמים בנשק, אלא בהפגנות, במאמרי דעה ובראיונות לתקשורת. החזית השנייה אינה מסכנת חיים כמו זו שעומדת בפני חיילי צה"ל שבעזה, אך המאבק בה הוא קריטי לביטחוננו ואף לקיומנו.
זה שבוע ימים שאני נמצא בסבב גיוס חירום למען ארגון איחוד הצלה. בין פגישות עם תורמים, אני מבקר בקהילות יהודיות ובקמפוסים אמריקניים ומתראיין לכלי התקשורת המקומיים. אני עד וחרד לנוכח מצבנו כאן בחזית התקשורתית־תודעתית.
בקהילות היהודיות אני פוגש אנשים שעדיין נמצאים בהלם עמוק מאירועי 7 באוקטובר ובעלי רצון עז לעשות הכל למען מדינת ישראל. החלוקה בין ימין לשמאל נמחקה כלא היתה, ומקור האיחוד העיקרי הוא הפחד האמיתי מגלי אנטישמיות חסרי תקדים.
נאמר לי כמה פעמים שליהודי ארה"ב עומדות שלוש חלופות: החלופה הראשונה היא להילחם בכל אמצעי נגד אנטישמיות, בין השאר להפסיק לתרום לאוניברסיטאות שאינן מגנות באופן פומבי אנטישמיות, ולתמוך בחקיקה המוציאה תמיכה פומבית בחמאס אל מחוץ לחוק; החלופה השנייה היא לנסות להסתתר, להוריד מזוזות מהדלתות ולא לצפות בחדשות; החלופה השלישית היא לעלות למדינת ישראל.
עינב צנגאוקר: "הילד האהוב שלי מתן נחטף בפיג'מה, עידן השתיקה נגמר''
הרמטכ"ל זמיר ימנה צוות שיבחן מחדש את תחקירי 7.10 - זה האלוף במיל' שיעמוד בראש
פרסומת | המירוץ לאולימפיאדה: מהמיונים להישגים
ארה"ב מנהלת שיחות ישירות עם חמאס על שחרור חטופים ומתווה לסיום המלחמה
100 אלף סיבות להוקיר את חלוצות השיקום: האתגר הנשי בחזית הבריאות
בראיונות שקיימתי בכלי התקשורת נוכחתי לראות כיצד האמפתיה והתמיכה שקיבלנו בעקבות הזוועות של 7 באוקטובר נגמרו לאיטן, ובמקומן מתעורר סיקור בלעדי ואובססיבי של "הסבל הפלשתיני", הריסת בתי חולים על ידי צה"ל, ובמיוחד הרג ילדים ונשים. סיקור זה מפעיל לחץ על נבחרי הקונגרס, ובמיוחד על הנשיא ביידן וממשלתו, לדרוש מישראל לא רק הפוגות זמניות, אלא הפסקת אש כוללת.

עד עכשיו נבחרי הקונגרס ובכירי הממשל עומדים בפני לחץ זה, וזאת על אף העיצומים שנחתמו על ידי מאות דיפלומטים הדורשים הפסקת אש מיידית. אך עמדה איתנה זו אינה מובנית מאליה, וישראל, יחד עם הקהילה היהודית האמריקנית, חייבת לתת כל גב אפשרי למנהיגים שעדיין מתנגדים להפסקת האש. עלינו לסקר ולהפיץ את כל אותם המקרים שבהם צה"ל עושה כל שביכולתו כדי לא לפגוע בחפים מפשע, והריסת חמאס תוך מזעור הנזק האגבי.
על אף המצב המתוח אין מקום להתייאש. אתמול בוושינגטון התקיימה עצרת המונית שבה השתתפו מאות אלפי תומכי ישראל, יהודים ולא יהודים. בניגוד למפגינים הפרו־פלשתינים, שהדליקו ושרפו את דגלי ישראל וארה"ב, המפגינים שלנו הניפו את הדגלים זה לצד זה בכבוד. תמונה זו תחזק עוד יותר את נחישותם של הנשיא ויועציו להמשיך לתמוך בזכותנו להגן על עצמינו מפני האויב החמאסי.
באופן אישי, ייצגתי את ישראל שנים רבות ברחבי ארה"ב כשגריר, אך מעולם לא הוענקה לי אבטחה כל כך משמעותית, קפדנית ומקיפה. על אף הקשיים, עלינו, כמדינה, לתת כל תמיכה אפשרית לתומכינו בארה"ב וברחבי העולם הנלחמים אף הם למעננו בחזית השנייה. יחד, אני בטוח, ננצח.
הכותב נכח בעצרת התמיכה בישראל בוושינגטון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו