בעוד הלחץ לפעול בעזה מבלי להרע את המצב ההומניטרי בה עולה עוד לפני שחייל אחד נכנס רגלית לרצועה, בישראל ובעולם תוהים מה יעלה בגורל השטח אם יושג יעד המלחמה: מיטוט שלטון חמאס בעזה.
ל"ישראל היום" נודע כי בישיבת הקבינט שבה התקבלה ההחלטה, הצביעו השרים והחליטו שלא לדון בשאלת היום שאחרי - מי ישלוט ברצועה, איך היא תיראה ומה יהיה חלקה של ישראל במתרחש. התרחישים שלא נידונו בקבינט אך נשמעים מצידם של שרים ובכירים ביטחוניים לשעבר, הם ארבעה:
1. כיבוש הרצועה ושלטון צבאי על 2 מיליון אזרחים. ישראל עשתה זאת בעבר, אך הדבר כרוך בעלות כלכלית גבוהה. כמו כן, יש שיקולים בינלאומיים שלא יאפשרו התבססות צבאית מחודשת באזור.
2. ישראל תנקה את חמאס מהרצועה, ואז הרשות הפלשתינית תחזור לשלוט שם לצד שטחיה ביו"ש. בכך ישראל תפסיק את בידול הגזרות בין יו"ש לרצועה המתקיים מאז ההתנתקות ואת החלשת הרשות. יתר על כן, היא תיצור רצף שלטוני לרשות שיהווה שוב משקולת מדינית בכל הקשור לסוגיית שתי המדינות.
3. משיחה עם גורמי ביטחון עולה תרחיש נוסף, שבו כוח בינלאומי ינהל את הרצועה בתמיכה כספית ערבית, בנוסח הסיוע הקטארי לחמאס. בדרך הזו ישראל לא תידרש להישאב להתעסקות בשיקום הרצועה ביום שאחרי ולערב את עצמה בארגון מחדש.
4. נקודת הייחוס של רוב השרים בקבינט היא שישראל תנקה את האזור, תצא ממנו ותגיב באופן ממוקד לכל התארגנות צבאית מחודשת בגבול, ולא תתערב בענייני השלטון הפנימיים.
5. ד"ר מוטי קידר, מזרחן ותיק, מציע הצעה נוספת: חלוקת הרצועה לנפות, שבכל אחת מהן יוקם שלטון מקומי אזרחי, מבוסס חמולות. קידר הציג בפני בתשובה לשאלת היום שאחרי את "תוכנית האמירויות" שהגה עבור הרצועה עוד לפני המלחמה הנוכחית.
לפי תוכניתו הרצועה תחולק לשלושה חלקים/ אמירויות ובכל אחת ישלוט כוח מקומי-חמולה המורכבת מהמשפחות באזור ולא מכוחות שלטוניים רחבים או צבאיים. אם נותיר את השאלה השלטונית פתוחה ונאפשר בחירות מחודשות ברצועה, מזהיר ד"ר קידר, יקום ברצועה גוף אסלאמי אחר, יעמיד עצמו לבחירות ויזכה לרוב. כך שתוך שנים ספורות נקבל את חמאס בתלבושת אחרת שוב מתארגן על גבולנו.
בתוך כך, נתניהו הבהיר בהזדמנויות שונות כי לתרחיש הכיבוש (1) אין כל היתכנות או רצון מצידו. מה כן? שר בקבינט אמר ל"ישראל היום" כי "אין בכוונת ישראל להכריע בשאלת היום שאחרי שכן טרם ניצוד הדוב". כלומר, הפעולה הקרקעית בעזה לא החלה, לא כל שכן הושלמה.
כמו כן, מערכת הביטחון והמערכת המדינית צופות לגזרה הצפונית. אם ישראל תיאלץ לפעול בשתי חזיתות, אומרים שרים ובכירים ביטחוניים, ספק אם הפעילות בעזה תוכל להיות מושלמת כפי שהוצג בקבינט.
בכירים לשעבר טוענים שמוקדם לדון בעתיד עזה. "מתקפת הפתע של חמאס מחייבת אותנו להגיב בעוצמה שתשקם מייד את ההרתעה, גם אם זה יוביל לכאוס ברצועה על כל משמעויותיו", אמר גורם ביטחוני לשעבר. "חמאס לא חטף את אוכלוסיית עזה, הוא נבחר על ידיה. מי שתקף את ישראל לא היה חוליות טרור, כי אם חטיבת קומנדו של צבא גדול.
"כדאי שהנתון הזה יהיה מול כל מי שמתעקש לעשות הפרדה מלאכותית בין חמאס לאזרחי הרצועה".
דברים דומים אמר ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת וראש מכון משגב כיום: "בנסיבות שנוצרו, השאלה מה יהיה ביום שאחרי, פחות חשובה מהשאלה - מה לא יהיה. המחיר הנורא ששילמנו בכניסה למלחמה הזו חייב להוביל לשינוי יסודי של המציאות: לא שלטון חמאס ולא יכולות צבאיות שמאיימות עלינו".
המצב האופטימלי
אלוף (מיל') יעקב עמידרור אמר ל"ישראל היום": "אנחנו עומדים בפני החלטה קשה - הכנסת כוחות קרקעיים בסדר גודל שלא נראה ממלחמת לבנון, כשהמטרה היא להשמיד את חמאס כארגון צבאי. אנחנו עלולים למצוא עצמנו בשתי חזיתות".
התרחיש האופטימלי עבור ישראל כרגע הוא לסיים את המלאכה שעליה הכריזה, מבלי להסתבך בחזית נוספת שתחליש אותה בדרום, ורק בסוף לתהות בסוגיית היום שאחרי כאשר היעד הביטחוני ברור: ישראל תישאר דרוכה, ולא תאפשר לעולם שוב התעצמות צבאית על גבולה בעזה.
לסיום יש לציין כי לפחות שר אחד כבר מתאר את המציאות ביום שאחרי ברצועה בכלים מעשיים. השר החדש בקבינט המדיני ביטחוני גדעון סער אמר לפני מספר ימים בראיון לחדשות 12 כי על ישראל לגבות בכל מקרה מחיר טריטוריאלי מעזה. חרף העובדה כי הנושא עוד לא נידון, הציג סער עמדה ברורה לפיה על ישראל לייצר רצועת ביטחון נוספת אל מול העוטף. סער אמר כי "בסוף המערכה צריך לגבות מחיר טריטוריאלי מעזה, רצועת ביטחון בתוספת הבנה של הצד השני שמי שמתחיל מאבד שטח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו