ים-יבשה-ים: הסכנה שעלולה לזרום בצינורות של קצא"א

"קצא"א תקים, לבקשת משרד הביטחון והאנרגיה, נמל תזקיקים באילת שייתן מענה בעתות חירום". כך אמר אתמול (רביעי) יו"ר קצא"א ארז כלפון, בוועידה הלאומית לאנרגיה 2025. "אני קורא למשרד רה"מ, למשרדי הביטחון, האנרגיה, האוצר ולמל"ל לפעול בהקדם ליישום החלטת הממשלה מול המשרד להגנת הסביבה, זאת על מנת לשפר את ביטחון האנרגיה של ישראל".

דבריו של כלפון נאמרו על רקע הלחץ שמפעיל משרד ראש הממשלה בימים אלו על המשרד להגנת הסביבה לתת היתר להגדלת כמות הזרמת הנפט בצינורות של חברת קצא"א. מחר (חמישי) תובא החלטה של הדרג המקצועי הבכיר במשרד להגנת הסביבה לשרה עידית סילמן ולמנכ"ל המשרד אסף יזדי.

הנושא חזר לסדר היום לאחר שבדצמבר האחרון ביטלה הממשלה את מדיניות "אפס תוספת סיכון", שהגבילה את כמות הנפט המשונע. כעת, על המשרד להגנת הסביבה לבחון מתן היתר זמני לקצא"א להזרים בצינורות כמות גדולה יותר של דלקים.

כמו משחק הילדים "ים-יבשה ושוב ים", צינורות הולכת הנפט שבין אילת לאשקלון מתחילים בים האדום, חוצים את הנגב ומגיעים לחופי הים התיכון. הגדלת הזרמת הנפט בצינורות עלולה לסכן שלושה אזורים רגישים בישראל: שונית האלמוגים הייחודית באילת, שמורות טבע וגנים לאומיים בנגב, ומתקני התפלת מי השתייה לאורך חופי הים התיכון.

דליפות נפט, גם קטנות, עלולות להוביל לנזקים אקולוגיים וכלכליים עצומים, ואף להשבית חלקים ממערך המים בישראל ולפגוע בביטחון המזון הלאומי.

איך הסכנה נראית בכל אזור, ולמה זה משנה לנו? ביקשנו מהמומחים והמומחיות בתחום להסביר.

ים – מפרץ אילת

"דליפה עלולה להתרחש בכל מקום במפרץ, כי הסכנות הן גם ממקורות ביטחוניים וגם מבעיות תפעוליות", אומר פרופ' מעוז פיין, ממכון סילברמן למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים והמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת. כלומר, אם טיל יפגע במכל דלק או בצינור דלק, או במקרה של דליפת נפט מאונייה – שונית האלמוגים תיפגע קשות. "במקרה של דליפה, תיווצר שכבה שחורה שצפה על פני המים ושעלולה להגיע לחוף ולשונית בזמני שפל", אומר פיין.

מקרה כזה עלול להוביל למותם של האלמוגים או לפגיעה בהתפתחותם. אסון כזה יסכן את המערכת האקולוגית כולה.

"בנפט יש תרכובות מסיסות שאנחנו קוראים להן 'הרוצח השקט'. מדובר בתרכובות שלא רואים אותן וששוקעות לעומק הים – ואין דרך לאסוף אותן. הן מתפזרות במהירות ויכולות להרוג את החי והצומח בים באופן מיידי או להצטבר ולפגוע בטווח הארוך במערכת האקולוגית", מסביר פיין.

יבשה – הנגב

"אורך הצינורות בחלק היבשתי שלהם הוא כ-250 ק"מ, שמתוכם יותר מ-100 ק"מ חוצים שמורות טבע וגנים לאומיים", אומר גלעד גבאי, מנהל מחוז דרום ברשות הטבע והגנים. "הצינור נמצא באזורים אלה משיקולים הנדסיים ולא סביבתיים", הוא מסביר.

דליפת דלק מהצינורות תחשוף אתרי טבע רבים (כמו בקעת צין, גב חווה, מכתש רמון, החי-בר ביטבתה ושמורת עברונה) לפגיעה משמעותית - פשוט כי הם נמצאים על הדרך הקצרה ביותר מאילת לאשקלון.

"התוואי של הצינור עובר באזורים מרוחקים שהגישה אליהם מוגבלת ולכן יהיה קשה לטפל בדליפת נפט", מסביר גבאי. "תשתיות שפרוסות לאורך כבישים מאפשרות ניטור והגנה טובים יותר וטיפול ותגובה מהירים יותר".

"גם מדליפה קטנה, ההשלכות יהיו קטסטרופליות", אומר גבאי. זיהום נפט פוגע בקרקע שסופחת לתוכה את הרעלים שבנפט. זה משבש את הפעילות הביולוגית, למשל על ידי פגיעה ביכולת הצמחים לגדול בקרקע ועל ידי פגיעה בנגישות הצמחים למים ולחומרים מזינים בקרקע. דליפת נפט מסכנת לא רק את הסביבה אלא גם את בני האדם. חשיפה לנפט עלולה לגרום לקשיי נשימה, לגירויים בעור, בעיניים ובגרון, לבחילות ולכאבי ראש.

"בני האדם ייפגעו גם באופן עקיף. לדוגמה, ביכולת ליהנות מהטבע", מספר גבאי. באזורי התיירות הטבע הוא משאב מניב ומקור הכנסה לעסקים. פגיעה בו, משמעותה פגיעה בהם.

בשנים האחרונות היו בדרום שני אירועי דליפה גדולים: הראשון בנחל צין ב-2011 והשני בנחל עברונה ב-2014, שמאמצי השיקום שלה לא הצליחו באופן מלא. בסמוך למקום הדליפה האחרונה בעברונה, דלף נפט מצינור קצא"א גם בשנות ה-70 – אירוע שלא טופל כלל. שטח זה היה בסיס ללמידת ההשלכות בניסיון לתרום לשיקום הדליפה מ-2014.

"אחד הדברים שלמדנו שקורים בשטח שזוהם בנפט גולמי הוא שעצי שיטה לא יכולים לגדול בו. לכן, צריך לפרק את הנפט כדי לאפשר התפתחות והישרדות של העץ", מסביר גבאי.

ים – חופי הים התיכון

"הגדלת הזרמת הדלק בצינורות תגדיל את הסיכוי לתקלה שלחברת קצא"א אין את כל האמצעים הדרושים כדי לטפל בה", אומר פרופ' אמריטוס ג'ק גילרון, ממכון צוקרברג לחקר המים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר באיגוד הישראלי להתפלה וטיפול במים. "מדיניות אפס תוספת סיכון תאמה את עמדת אנשי המקצוע", הוא מספר.

מערך התפלת המים בישראל מספק כ-90 אחוז ממי השתייה בישראל והוא בסכנה כבדה עקב הגדלת הזרמת הדלק לאשקלון. לפיכך, דליפת נפט עלולה להוביל למצוקה במערך המים בישראל. ניהול של משק המים עלול להשתנות, לדוגמה, על ידי צמצום אספקת המים לחקלאות והקטנת היקף ייצור הגידולים – מה שיגרור השלכות על כלכלת המדינה ועל מידת ביטחון המזון בישראל.

"אם לא נתפוס את זה בזמן, שפך נפט ישבית את מתקני ההתפלה. חברת קצא"א טוענת שהיא יכולה לנטר ולטפל באירוע שפך, אבל הטיעון שלה לא משכנע משום שלא כל מרכיבי הנפט ניתנים לזיהוי ואין ביטחון שההתרעה תהיה מהירה מספיק", מסביר גילרון.

גם דליפה קטנה, של אחוז בודד, ממתקני האחסון שמכילים מאות אלפי קו"ב נפט תוביל לסגירת מתקני ההתפלה. "אם נפט נכנס למסנני החול למשל, אז צריך להשבית את המתקן כולו כדי לרוקן את המסננים ולשים חול חדש", מסביר גילרון. בעבר, דליפה ממכלי האחסון באשקלון הובילה לסגירת מתקן התפלה לשלושה ימים, ופוטנציאל הפגיעה עלול להיות ממושך עד לכדי כמה חודשים.

סכנת הדליפה רלוונטית לא רק באשקלון אלא גם צפונה משם, באזור מתקני ההתפלה בפלמחים, באשדוד ובשורק. "אירוע דליפה בדרום ינוע, בסבירות גבוהה, צפונה לאורך החוף. פוטנציאל נזק כזה יהיה עצום", אומרת ד"ר עתרת שבתאי, אקולוגית ימית בחברה להגנת הטבע. "דליפת נפט נחשבת לאירוע נדיר, אבל היום אנחנו מבינים שזה קורה בתדירות גבוהה. לנפט השפעות סביבתיות חמורות וארוכות טווח".

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה