מתקן השפכים קרס, הנחל זוהם - תושבי העוטף חשופים לסכנה בריאותית

מפגע חמור שנמשך כבר מחודש מאי בעקבות קריסתו של המתקן לטיהור גורם לנזק סביבתי לאזור כולו ולנחל שקמה שבצפון הנגב המערבי בפרט, כמו גם לערוצי נחל סמוכים ולשדות החקלאים. בסביבת הנחל עצמו נפגע החי, הצומח והגידולים החקלאיים. בחברה להגנת הסביבה מתוסכלים: "הוצאנו מכתבים, כלום לא עוזר", אמרו. בתחילת החודש יצאה גם אזהרה של משרד הבריאות מכניסה אל הנחל, ועוד נאמר בחברה להגנת הסביבה כי משרד הבריאות השבית שבע נקודות קידוח של חברת "מקורות".

במכתב שנשלח לפני מספר ימים לשרה להגנת הסביבה, הגב׳ עידית סילמן, דרשו תנועת "עתיד לעוטף" והחברה להגנת הסביבה מציאת פתרון לגיבוש מתווה חירום מידי ושקוף לטיפול בשפכים ממתקן טיהור שפכים "שדרות-שער הנגב", המוזרמים ללא טיפול מספק לנחל שקמה וגורמים לזיהום חמור המאיים על בריאות התושבים והסביבה. לדבריהם, מעבר לפגיעה באיכות החיים של התושבים הסובלים מריחות קשים, מדובר בסכנה בריאותית רחבה לכלל תושבי העוטף - אשר עלולים להיות חשופים למחלות זיהומיות ואף זיהום אפשרי של מאגר שקמה, שעלול לסכן עד 10% ממאגר החירום של מי השתייה של מדינת ישראל.

במכתב עצמו ישנה התייחסות ברורה לסכנות: "נחל שקמה הפך, למעשה, למוצא האחרון לכשלים במתקן הטיפול בשפכים שקרס, מבלי שהגורמים האחראים פעלו בצורה מתאימה ובזמן לטיפול בהם. אנו קוראים לנקיטת צעדים מידיים להפסקת הזרמת המזהמים לנחל", נכתב. "יש לגבש מתווה חירום מקיף ושקוף, שיכלול תוכניות שיקום מפורטות לנחל ולהפעיל מנגנוני פיקוח ואכיפה מחמירים. כיוון שזיהום הנחל הוסתר מהתושבים במשך תקופה ארוכה, אנו מבקשים כי כל מתווה יהיה שקוף לציבור ביחד עם מידע מפורט על היקף הזיהום הנוכחי".

דנה טבצ׳ניק, מנהלת תחום נחלים בחברה להגנת הטבע, מספרת על התופעה המטרידה: "כבר מספר חודשים מתרחשת הזרמה של ביוב, ובחלק מהמקרים, קולחין באיכות ירודה לנחל שקמה, כתוצאה מקריסת מתקן הטיפול בשפכים שדרות. מי הביוב מוזרמים לנחל שקמה, אחד משני הנחלים המרכזיים בצפון הנגב, אשר חשיבותו האקולוגית עצומה כנחל המהווה בית גידול למגוון מינים באזור מעבר אקולוגי, וכן מהווה מרחב לפנאי ונופש לתושבי האזור".

"נחל שקמה אינו פתרון הקצה לבעיות קיימות במתקני טיפול השפכים או מערכות ביוב – וזו עבירה פלילית לזהם את הנחלים שלנו", מוסיפה טבצ'ניק. "יש לאכוף כנגד המזהמים ולחייב אותם להגיש תכניות חירום לתקלות ולבצע את אותן תכניות כך שהזיהום לא יגיע לנחל, וכן לשקם את הנחל לאחר שנפגע מהזיהום. הפגיעה בנחל מהווה פגיעה סביבתית חמורה וסכנה בריאותית גדולה לתושבי האזור".

החברה להגנת הטבע פועלת לקידום היטלי הזרמה לנחלים ועיצומים כספיים במטרה למנוע תקלות, ובדגש על תקלות מתמשכות, כך שלא ישתלם למזהם לזהם את הנחלים. "מתקן טיהור שפכים שדרות וזיהום נחל שקמה מהווים דוגמה מובהקת לצורך הדחוף בקידום חקיקה שתקבע היטלים ועיצומים ותממש את העיקרון הבינלאומי 'המזהם משלם'", מסבירה טבצ'ניק.

במועצת שער הנגב מסרו כי הם עומדים בקשר ישיר ויומיומי עם איגוד ערים שדרות-שער הנגב בנושא התקדמות הטיפול בליקויים. "ראש המועצה מפקח באופן אישי אחר הנושא והתקדמות הטיפול בליקויים", נמסר. "המועצה דרשה הן ממשרד הבריאות, הן מהמשרד לאיכות הסביבה והן מרשות המים להתערב בנושא בבהילות עד העמדת פתרון מיידי".

אהד כהן, מנכ"ל תנועת "עתיד לעוטף", מתריע: "הזיהום בנחל שקמה הוא איום בריאותי שלא נשתוק עליו. קריסת המתקן לטיהור שפכים היא תוצאה ישירה של הזנחה פושעת ואי-אכיפה מתמשכת. התושבים סובלים מזיהום חמור שמוביל לסירחון בלתי נסבל, חשיפה למחלות ומגפות כמו כולרה וקדחת הנילוס המערבי, וסכנה ממשית לזיהום אקוויפר שקמה. אנחנו לא נשב בחיבוק ידיים בזמן שהמחדל הזה נמשך".

ממשרד הבריאות נמסגר בתגובה: על מנת לשמור על בריאות הציבור, מבצע המשרד בקרה וניטור בנושא, לרבות איסור שימוש בקולחים שאיכותם ירודה, סגירת קידוחי מי שתייה במקומות בהם קיים חשש לזיהום ומעקב אחר גורמי תחלואה פוטנציאלים נוספים. בנוסף, פרסם המשרד לציבור אזהרת רחצה בנחל שקמה עקב זרימת השפכים לנחל. המשרד ימשיך לבצע דיגום ובקרה על מנת לשמור על בריאות הציבור.