אחרי שנה וחצי של זום: הסטודנטים חוזרים לקמפוס

חוזרים אל מדשאות האוניברסיטה בצל הקורונה. ביום ראשון הקרוב זה יקרה - כ־350 אלף סטודנטים ישובו אל הקמפוסים, הקפטריות והדשא אחרי שנה וחצי בזום. חלקם ירכשו שם השכלה, חלק ימצאו אהבה וחלק יפתחו בקריירה אקדמית לכל החיים.

אחרי שמאז התפרצות הקורונה בישראל, הלמידה באקדמיה היתה מקוונת, המוסדות פותחים את שעריהם - אלא שזה יהיה לסטודנטים ולסגל בעלי תו ירוק בלבד.

כך, למשל, הכניסה אל האוניברסיטה העברית בירושלים תיעשה רק לפי תו ירוק עדכני והנחיות משרד הבריאות - או בדיקות קורונה. במוסד ציינו כי לא תתקיים למידה היברידית (כלומר, שיעורים מקוונים) וכל השיעורים יתקיימו בקמפוס. באוניברסיטת תל אביב ציינו כי הלימודים יתקיימו באופן פרונטלי, ותונגש למידה מרחוק בעבור אותם סטודנטים שאין להם תו ירוק ולא עברו בדיקות קורונה.

לקחי הקורונה

באוניברסיטת חיפה הודיעו כי אין כניסה לקמפוס לסטודנטים או לסגל שאין להם תו ירוק. כל השיעורים יהיו גם מקוונים - במגוון אופנים, עבור מי שאין לו תו ירוק. באוניברסיטה הפתוחה מציינים כי מי שאין לו תו ירוק יידרש להציג בדיקה. באוניברסיטת בר־אילן השאיפה היא שמרבית הסטודנטים לתואר ראשון ילמדו פיזית בקמפוס לפי כללי התו הירוק: הלימודים יתקיימו באופן היברידי (גם קורסים מקוונים), כאשר הקורסים, למעט סדנאות התנסויות מעשיות, יהיו מונגשים לאלה שלא יוכלו להגיע מסיבות שונות.

גם אוניברסיטת אריאל שבשומרון ציינה כי תפעל על פי התו הירוק, וכי כל השיעורים הפרונטליים מוקלטים ויהיו זמינים לסטודנטים. באוניברסיטת בן־גוריון שבנגב ציינו כי מי שלא מחזיק בתו ירוק יוכל להיכנס על ידי הצגת תוצאה של בדיקה שלילית בתוקף.

אחד הדברים שהסטודנטים מצאו בו יתרון בזמן הקורונה הוא השיעורים המוקלטים, ובאגודות הסטודנטים השונות עושים מאמץ לשמר את זה - כך שכל השיעורים יוקלטו ויעלו לאתר האוניברסיטה. באוניברסיטה העברית ציינו כי מרבית השיעורים יופיעו כהקלטות באתר, אך משום מה זה תלוי באישור המרצה בלבד.

גם באוניברסיטת חיפה מציינים כי לא כל השיעורים יועלו לאתר הלימוד, וכי בחלק מהשיעורים הדבר ייעשה על פי החלטת המרצה בקורס.

גם באוניברסיטת בן־גוריון לא מוטלת על המרצים חובה להקליט שיעורים, וכך גם באוניברסיטת תל אביב, שם צוין כי הנגשת השיעורים תיעשה באמצעות שידור חי או הקלטה בהתאם להחלטת המרצה.

לדברי ליאור חזן (29), סטודנטית ל־MBA תואר שני בניהול ויו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב: "הקלטות הן כלי חשוב מאוד עבורנו כסטודנטים. כבר לא מעט שנים שהאגודה עובדת מול האוניברסיטה על בניית מאגר הקלטות לקורסים, עבודה שכמובן הואצה מאוד בזכות הקורונה. הקלטות הן לא תחליף לשיעורים בכיתה, אלא כלי עזר נוסף עליהם. הן עוזרות לחזור על החומר ולהבין אותו טוב יותר, וכמובן מקילות את השלמת החומר לסטודנטים שלא נמצאים בשיעורים בגלל מחלה, מילואים וכדומה".

שנת הלימודים תשפ"ב, ובה 350,000 סטודנטים, רושמת גידול של כארבעה אחוזים במספר הסטודנטים בהשוואה לשנת הלימודים תשפ"א.

לא מעט אתגרים

במל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) מציינים כי נשים מהוות כ־60 אחוזים מכלל הסטודנטים באקדמיה. לאקדמיה הישראלית יהיו השנה לא מעט אתגרים, והראשון שבהם הוא להכין את הסטודנטים לשוק התעסוקה הישראלי והעולמי ולמקצועות העתיד. מוסדות אקדמיים רבים, בעיקר אוניברסיטאות, שמים עדיין דגש על מחקר, נושא חשוב מאוד - אלא שסטודנטים רבים מרגישים כי קיים פער אדיר בין הלימודים לבין הדרישות בשוק התעסוקה.

האתגר השני הוא לשפר את איכות ההוראה - אלא שכאן אין ציפיות גדולות מדי מהמערכת. האוניברסיטאות אינן יכולות לפטר מרצים בעלי קביעות, ולכן גם כאשר הם מזלזלים בסטודנטים וזוכים למבול של דירוגים שליליים - האוניברסיטאות לא פועלות. נוסף על כך, סטודנטים רבים נפגעו בשנה וחצי האחרונות, גם כלכלית וגם נפשית וחברתית, שכן הקורונה העלתה את מפלס החרדה אצל רבים. לכן, על המוסדות להוות מסגרת יציבה ולהתחשב בהם.

עבור חלק לא מבוטל מהסטודנטים לתואר ראשון זו תהיה הפעם הראשונה שהם מגיעים ללמוד מהקמפוס, לאחר ששנת הלימודים הקודמת נלמדה כולה בזום - כולל המבחנים. "זו התרגשות גדולה, קצת כמו היום הראשון של כיתה א'", מספרת ענבר סבן, סטודנטית שנה ב' לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל אביב־יפו. "לא ממש למדתי בקמפוס עדיין, הגעתי לשם רק להיבחן ככה שאי אפשר לקרוא לזה לימודים אמיתיים כמו של פעם. אני מרגישה כאילו רק עכשיו אני מתחילה את הלימודים בפעם הראשונה".

לדבריה, את עיקר הסטודנטים היא מכירה רק מהזום ומהתמונות בטלפון: "את רוב החברים לכיתה אני בכלל לא מכירה. אני כבר מחכה להכיר את כולם".