לכוון הכי גבוה שאפשר

בשיתוף מרכז מדעני העתיד

שירה גרוס (18), תלמידת כיתה י"ב, זכתה בשנה שעברה במדלית הארד באולימפיאדה הבינלאומית בביולוגיה, שאליה יצאה כחלק מנבחרת ישראל. אבל המדליה, לדבריה, מלבד פרס בתחרות היוקרתית, היתה עדות לדרך שעשתה במסגרת לימודיה בנבחרת, ואת המסר הזה היא מדגישה בתחילת השיחה איתה.

"לפעמים בחיים נראה לנו שהדרך שעברנו שווה רק בזכות ההישגים. אני רואה את הדברים הפוך - ההישגים חשובים בזכות הדרך שעברתי. זה משהו שכל מדען טוב חייב לדעת, כי כישלונות תמיד יהיו, ומה שהנבחרות מלמדות אותנו זה לא רק איך להצליח אלא גם איך להיכשל ולהמשיך קדימה".

מלבד נבחרת הביולוגיה, לומדים מאות צעירים וצעירות בארבע נבחרות נוספות בתחום המדעים - מתמטיקה, פיזיקה, כימה ומדעי המחשב - ומהווים את דור העתיד של המדע הישראלי. בימים אלו נפתחת בפני צעירים מכל רחבי המדינה הזדמנות להצטרף לאחת מנבחרות העילית, המייצגות את ישראל באולימפיאדות הבינלאומיות. את הנבחרות במדעים מובילים משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, הן מיועדות לתלמידים בכיתות ט' עד י"א, ומאגדות בתוכן את מיטב המוחות הצעירים, כשכל אחת מהן מונה כחמישים תלמידים מצטיינים.

במטרה להעניק לחברי הנבחרות את ההכשרה המיטבית, מתאמנת כל אחת מהן במוסד אקדמי מוביל אחר: נבחרת מדעי המחשב באוניברסיטת בר־אילן, נבחרת המתמטיקה במכון ויצמן למדע, נבחרת הביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, נבחרת הכימיה בטכניון ונבחרת הפיזיקה באוניברסיטת בן־גוריון.

לאורך שנת הלימודים נפגשים חברי הנבחרות ללימודים ולאימונים משותפים, ואחת המטרות  העיקריות היא להכין אותם לקראת האולימפיאדה הבינלאומית בתחומם הנערכת מדי שנה. מתוך כל נבחרת נשלחת קבוצה של ארבעה עד שישה תלמידים המתמודדים מול מיטב המוחות הצעירים מרחבי העולם, וההישגים מדברים בעד עצמם - לאורך השנים זכו הצעירים הישראלים בעשרות מדליות אולימפיות והביאו כבוד רב למדינה.

תהליך המיון כולל שלושה שלבים, שהראשון שבהם מתקיים בימים אלה באופן מקוון. ההשתתפות פתוחה לכל תלמידי ישראל, ללא עלות כספית - החל משלבי המיון, דרך האימונים בנבחרת, ועד הנסיעה לאולימפיאדה. תלמידים המעוניינים להשתתף יכולים למצוא את כל המידע הדרוש, כולל מועדי המיון ומבחני תרגול, באתר "נבחרות ישראל במדעים".

"הבנתי שיש פה אתגר"

אחד המדליסטים הישראלים הבולטים הוא דניאל ובר, בן 17, שזכה שלוש שנים ברציפות בזהב האולימפי במדעי המחשב. "התחלתי להתעניין במתמטיקה בגיל צעיר והשתתפתי בתוכניות מצוינות. נוסף על כך, שני הורי מתכנתים ולימדו אותי על מחשבים ומשם החלה המשיכה לתחום. האולימפיאדות היו חוויה מאוד מיוחדת עבורי, למרות שמתוך שלוש הפעמים שהשתתפתי, אחת היתה באינדונזיה ועוד אחת במצרים, ובשתיהן נאלצתי להתחרות מרחוק כי המשלחת הישראלית לא הורשתה להגיע. ב־2023 טסנו להונגריה למשך שבוע. לצד התחרויות היו הרבה מפגשים עם צעירים מנבחרות מכל העולם, והיה מרתק לדבר איתם, להחליף חוויות, ולשמוע על דרכי הלימוד שלהם.

"הלימודים בנבחרת נותנים לי הרבה כלים, גם מנטליים. אנחנו עוסקים בבעיות מורכבות מאוד, וכשבאימונים הראשונים היו שאלות שלא הצלחתי לפתור - הבנתי שיש פה אתגר אמיתי, קשה ממה שאני מכיר. זה דוחף אותך לשפר את סגנון החשיבה באופן כזה שאין בהרבה תחומים. גם המסגרת החברתית מוסיפה המון. רבים מהחברים הטובים שלי הכרתי בנבחרת, אלו אנשים שמתעניינים בתחומים דומים, יש לנו שפה משותפת".

שירה גרוס, שחזרה גם היא, כאמור, עם מדליה מהאולימפיאדה, מספרת שלימודי הביולוגיה בנבחרת הם המשך טבעי לדרך שהחלה בגיל צעיר. "תמיד התעניינתי בעולמות המדע. אמא שלי מספרת שבאוטו, בדרך מהגן, הייתי אומרת שאני רוצה להיות רופאה. תמיד רציתי להיות הכי טובה במה שאני עושה, זו תשוקה שלי במובן מסוים וידעתי שאם אהיה בנבחרת כלשהי, זו נבחרת ביולוגיה.

"מבין תחומי הביולוגיה אני הכי אוהבת פיזיולוגיה ואנטומיה, גם של האדם וגם של חיות. אבל אין כמעט תחום שאני לא אוהבת והנבחרת מכסה את כולם מביואינפורמטיקה, שזה שילוב של ביולוגיה ומחשבים, עד למיקרוביולוגיה, ביוכימיה, ביופיזיקה ועוד, לומדים פה באמת הכל מהכל.

"אני רואה את עצמי ממשיכה פה כמדריכה, וחשוב לי גם לפעול לעודד כמה  שיותר נשים לעסוק במדע. בעתיד אני רוצה להיות רופאה חוקרת ולהפוך את העולם לטוב יותר דרך הביולוגיה".

הרבה מעבר ללימודים

מי שמוביל את צעירי הנבחרות הם המאמנים, שמכינים תוכנית לימודים אינטנסיבית לקראת כל אולימפיאדה. רבים מהם הם בוגרי הנבחרות, אבל ד"ר רעות שפירא (36), המאמנת את נבחרת הכימיה בפקולטה ע"ש שוליך בטכניון, הגיעה אל הסגל מכיוון אחר: "עשיתי דוקטורט בפקולטה לכימיה בטכניון, התעניינתי בתחום ההוראה והאקדמיה, ולנבחרת הגעתי מתוך אתגר ושליחות. אני מלווה את התלמידים לאורך כל השלבים - החל מהמיונים, לתוך הנבחרת עצמה וכמובן את מי שנוסע למשלחת.

ד"ר רעות שפירא: "אנחנו עובדים הרבה מאוד על ההיבט המנטלי. התלמידים שיוצאים מכאן הם ברמה מאוד גבוהה לא רק בתחום הידע, אלא גם במיומנויות נוספות כמו חשיבה מקורית ויצירתית, יכולת עמידה באתגרים, עבודה בתנאי לחץ ועוד"

"תלמידי הנבחרת לומדים במשך כל השנה, וסמוך לאולימפיאדות אנחנו עורכים שני שלבי מיון לבחירת המשלחת, הכוללים מבחנים ברמה גבוהה - גם מבחן תיאורטי וגם מבחן מעבדה, באופן שדומה למבחנים שמתקיימים  באולימפיאדה עצמה".

רעות מציינת כי הלימודים בנבחרת הכימיה - בדומה ליתר נבחרות ישראל במדעים - מעניקים לצעירים

ערך מוסף מעבר לחומר הנלמד: "אנחנו עובדים לא רק על הידע אלא הרבה מאוד על צורת החשיבה, על התמודדות עם שאלות קשות - בהיבט האקדמי ובהיבט המנטלי. התלמידים שיוצאים מכאן הם ברמה מאוד גבוהה ולא רק בכימיה, אלא גם במיומנויות נוספות כמו חשיבה מקורית ויצירתית, יכולת עמידה באתגרים, עבודה בתנאי לחץ ועוד".

לפרטים נוספים ולמבחני תרגול חפשו ברשת: נבחרת ישראל במדעים 

או לחצו כאן >>

בשיתוף מרכז מדעני העתיד