פיקוד העורף להורים: כך תסייעו לילדים להתמודד עם המצב הביטחוני

מלחמת "חרבות ברזל" משפיעה על הילדים שלנו ועלולה להציף בהם תחושות של מתח ודאגה. אנו, כהורים, יכולים לסייע לילדינו להתמודד במספר דרכים, החל מהענקת משימות קטנות שיחזירו להם את תחושת השליטה והביטחון, דרך תיווך של האירועים באופן מותאם, ועד לקיום שיח שיאפשר להם להתבטא ולשתף את אשר על ליבם. כל זאת על מנת להשיב להם, ככל הניתן, תחושת ביטחון ומוגנות.

נכון, גם אנחנו חווים אתגרים בעת הזו. יחד עם זאת, העיניים של הילדים נשואות אלינו. לכן על מנת להגביר אצלם את תחושת השליטה שלהם ולסייע להתמודדות שלהם עם המצב, חשוב שנשתדל לווסת את הרגשות שלנו ושנעשה את המיטב כדי להעניק להם ידע וכלים כיצד להתמודד.

פעולות חשובות שיאפשרו לילדים לצלוח את המצב:

ניתן לילדים תפקידים שיעניקו להם תחושת שליטה וביטחון

מתן משימות קטנות ותפקידים לילדים מספק להם תחושה של שליטה וביטחון, מסייע להם שלא לשקוע בתחושות של פחד, ומעניק להם תחושה של הצלחה. לכן חשוב לתת תפקיד לכל אחד מהילדים בבית, בהתאם ליכולתם ולרמת התפתחותם.

במסגרת זו, נדגיש את יכולתם להתמודד עם האירועים, נחשוב ביחד איתם מה יהיה התפקיד שלהם בעת התרעה, ונעודד אותם להיות פעילים ולנקוט יוזמה. כך למשל, לספור את כל הנכנסים למרחב המוגן בעת קבלת התרעה, להודיע מתי חלפו 10 דקות מרגע הכניסה למרחב המוגן, להפעיל את האח הקטן במהלך השהייה במרחב המוגן, או להתקשר לסבא וסבתא כדי לעדכן שהכל בסדר.

נשמור על שגרה ככל שניתן

מצב חירום הוא זמן של אי-ודאות, שמאופיין בתחושה של חוסר שליטה. סדר יום קבוע מפחית את תחושת חוסר השליטה. לכן, ננסה לבסס שגרה משפחתית, הכוללת סדר יום קבוע (גם אם יש במהלכה התרעות ואנחנו צריכים להיכנס למרחב המוגן). כך למשל נקפיד על השכמה בשעה קבועה, ארוחות משפחתית בזמן, סידור הבית, זמנים לפעילויות של הנאה ומשחקים משותפים, ושעה קבועה שבה הולכים לישון. עם זאת, זה לא הזמן לדרוש משמעת מהילדים וחשוב להכיל גם התנהגויות חריגות. כך למשל, נאפשר להם לישון איתנו, אם הם מבקשים.

נשוחח עם הילדים על המצב

חשוב שהעדכון הראשוני על המצב ועל המשמעויות שלנו יגיע מההורים, שהם המתווכים הטבעיים של הילדים. במהלך השיחה, יש לדבר עם הילדים באופן מותאם לגילם ובגובה העיניים, לאפשר להם לשאול שאלות ולתת להם לבטא את עצמם גם באופן רגשי. לדגשים לשיחה עם הילדים.

נתאים את שגרת החירום לשפה של הילדים

נפעיל ביחד עם הילדים את הדמיון ונתאים אליהם את השהות בבית בכלל, ובמרחב המוגן בפרט. כך למשל נחשוב על משחק שניתן להכניס למרחב המוגן כדי שהשהות בו תהיה נעימה יותר, כמו הטמנת הפתעות במרחב המוגן, סיפור בהמשכים, הצטיידות בגלימה שנותנת תחושה של גיבור על ועוד.

לפניכם סרטון שמסביר לילדים את כיצד יש להתנהג כאשר נשמעת אזעקה:

נצמצם ככל הניתן את החשיפה של הילדים לתקשורת

עודדו את הילדים לצמצם את החשיפה והצפייה באמצעי התקשורת ובאינטרנט. חשוב לעשות זאת בשיתוף עם הילדים, תוך הסבר על היתרונות בצמצום הצפייה בחדשות ובהפחתה בחשיפה לתמונות המשודרות באמצעי התקשורת. בנוסף, נעזור להם להבחין בין עובדות לבין דעות או שמועות ונסביר להם עד כמה חשוב להיזהר ולהקשיב לגורמים מוסמכים בלבד.

נהיה קשובים להתנהגות

נסו להבין מה הילדים חשים. חלק מהילדים מצליחים לבטא את הרגשות שלהם בקלות ולא חוששים להביע את הפחדים שהם חווים, בעוד שאחרים מופנמים יותר, אולם יכולים לבטא את הפחד בדרכים אחרות. לכן חשוב להיות קשובים לשינויים בהתנהגות שעלולים להצביע על תחושות מצוקה, כמו היצמדות להורה, נסיגה התפתחותית, הפרעות שינה ועוד. רוב הילדים יתאוששו בסיועם של הקרובים אליהם ולכן חשוב כי ההורים יהיו קשובים לסימני מצוקה שמשדרים הילדים ויתמכו בהם.

ככל שנתמודד טוב יותר – הילדים יתמודדו טוב יותר

ילדינו שואבים את הכוח והביטחון שלהם מאיתנו, ההורים. לכן ככל שנשתדל להיות רגועים בקרבת הילדים, היכולת שלהם להתמודד עם המציאות הביטחונית תגדל. בהתאם, נשתדל למתן את התגובות שלנו בחברת הילדים במהלך המלחמה, גם אם הדבר מגדיל במעט את הקושי שלנו.

עם זאת, הורים יקרים, זיכרו גם את עצמכם בתוך האירוע הזה. התפקיד ההורי נותן כוח והתגייסות למשימה, אבל ייתכן שגם אתם תצטרכו לאוורר רגשות. לכן מצאו דרך לפרוק, לשתף ולדבר את אשר על לבכם.

פעילות ספורטיבית

פעילות ספורטיבית, גם אם היא מתבצעת בשטח מצומצם, מסייעת בהתמודדות. כך למשל אפשר לבצע עם הילדים כפיפות בטן, קפיצות במקום ואפילו יוגה או פילאטיס.

הרפייה ודמיון מודרך

פעילות של הרפיה ושימוש בטכניקות של דמיון מודרך, מסייעים בהתמודדות עם מצבי מתח. כך למשל, בקשו מילדיכם לעצום עיניים ולדמיין מקום שמעורר בהם זיכרונות מרגיעים וטובים, או בקשו שיספרו לכם על מקום שהיו רוצים להיות בו, ולתאר עם מי הם נמצאים ומה הם עושים שם.

שאלות ותשובות

אם מתרחש אירוע של ירי רקטות וטילים - כיצד יש לתווך לילדים את הנושא?

במצב של ירי רקטות וטילים, חשוב לבצע שיחה עם הילדים במהלכה יש להסביר ולוודא במילים פשוטות שהם מכירים וזוכרים את ההנחיות, להסביר את תפקידה של האזעקה ושהיא נועדה לשמור עלינו, ולהדגיש את יכולתם להתמודד עם האירועים. מומלץ גם לתת להם תפקידים, למשל לספור 10 דקות במרחב המוגן, שכן הדבר מעצים את תחושת השליטה וחיוני לבניית החוסן שלהם. כמו כן חשוב לאפשר להם להביע את עצמם מבחינה רגשית, למשל באמצעות ציור או כל יצירה שמסייעת לבטא את הרגש.

מאיזה גיל אפשר לדבר עם הילדים על המצב הביטחוני בעת ירי רקטות וטילים לעבר העורף?

התשובה אינה תלויה בהכרח בגיל הילדים, אלא ביכולת ההבנה הרגשית והשכלית שלהם ולתכנים שהם נחשפים אליהם. יש ילדים בני, חמש או שש שכבר מבינים מה קורה (למשל כי אחיהם הגדולים מדברים על הנושא). עם זאת, ניתן לומר שמגיל שמונה או תשע (כיתה ג') אפשר להתחיל להסביר לילדים על מצבי חירום, ככל שהם נאלצים להיות חשופים לנושא.
בבואנו להסביר לילדים את הנושא, יש להסביר את המצב במילים פשוטות וללוות את ההסבר במסרים של העצמה, למשל "יש לנו צבא חזק", אנו יודעים מה לעשות כשיש אזעקה", וכדומה.

מה התגובות האפשריות של ילדים למצבי חירום?

האופן שבו ילדים מגיבים לאירוע טראומטי תלויה בגילם, באישיותם, בחומרת וקרבת האירוע הטראומטי וברמת התמיכה אותה הם מקבלים ממשפחתם ומחברים. קשת התגובות של ילדים למצבי חירום היא רחבה ועשויה לכלול היצמדות מוגזמת להורה או לדמות חינוכית, שינויים בהרגלי אכילה, נסיגה התפתחותית, שינוי בהתנהגות, והופעה של פחדים וחרדות. התגובות השונות הן נורמליות למצבי חירום, ורוב הילדים יתאוששו ממשבר ללא עזרה מקצועית, בסיועם של הקרובים אליהם. למידע נוסף אודות התגובות של ילדים למצבי חירום ודרכי התמודדות.

כיצד ניתן להתמודד עם תגובות שונות של ילדים למצבי חירום, כמו נסיגה התפתחותית?

בתקופת חירום צפוי שיהיו לילדיכם צרכים מיוחדים ושונים. יש לקבל שוני זה ולדעת להגיב בהתאם. זכרו שהמשפחה בזמן חירום נדרשת לפעול כיחידה אחת וחשוב שהמסר יהיה "ביחד נתגבר". היערכו לכך כמשפחה, ושוחחו ביניכם ההורים על ההתמודדות הצפויה. ברוב המקרים, מספר שבועות לאחר מצב החירום, ילדיכם יחזרו להתנהגותם הטבעית. חשוב לזכור, כי ההתנהלות רגועה המפגינה שליטה שלכם ההורים משפיעה מאוד על האופן בו ילדיכם יחוו את האירוע. לפיכך מצאו זמן עבורכם להתאווררות ולשיח משחרר עם חברים ובני משפחה.

כיצד באפשרותנו להתמודד כהורים עם תגובות רגשיות קיצונית של הילדים למצבי חירום?

ההורים מהווים את המקור החשוב ביותר להתמודדות של הילדים בעיתות משבר. רוב הילדים יתאוששו ממשבר ללא עזרה מקצועית, בסיועם של הקרובים אליהם. בשל כך, חשוב כי ההורים יהיו קשובים לסימני מצוקה שהילדים משדרים ויהיו שם בשבילם על מנת לתמוך בהם. ניתן לעשות זאת, בין השאר, באמצעות שיח משותף על הפחדים ועל החששות, שיכול "לנרמל" את התחושות כך שכל אחד מבני המשפחה יבין שגם אחרים חשים כמותו.

הילדים חוששים מהאזעקות. אם אפשר להחליף את צליל האזעקה הנשמע מהצופרים למשהו פחות מפחיד, או להנמיך מעט?

צליל האזעקה נועד לייצר את הדריכות הנדרשת כדי שנעזוב את כל מה שאנו עושים וניכנס למרחב המוגן. צליל מוכר, כמו של מנגינה נעימה, או צליל חלש יותר, לא יאותת לנו שאנחנו נדרשים לפעול.

מדוע לא מומלץ לאפשר לילדים לצפות בשידורי החדשות בעת חירום?

ילדים ובני נוער מוצפים בדרך כלל בידע רב, שרובו אינו מתווך ואינו מותאם לגילם. מצב זה מקשה על יכולתם לראות את הדברים בצורה מאוזנת ומאפשרת התמודדות יעילה. לאור זאת, הם עלולים לפתח חששות ופחד, שיכולים להתגבר וליצור חווית חוסר אונים.
החשיפה לאירועים לא חייבת להיות ישירה כדי להשפיע על רגשותיהם של הילדים או לגרום להם למצוקה. לכן גם צפייה בחדשות בזמן אירועי חירום עלולה להיות חוויה קשה עבורם.

האופן שבו ילדים מגיבים לאירוע טראומטי תלוי בגילם, אישיותם, חומרת וקרבת האירוע ורמת התמיכה אותה הם מקבלים מהמשפחה ומהחברים. המקור החשוב ביותר להתמודדות של הילדים בעיתות משבר הם ההורים. בשל כך, חשוב כי ההורים יהיו קשובים לילדים ויתמכו בהם.