טנקים לתצוגה: חסר רק "פספוס" מודיעיני נוסף כדי להגיע לאסון

לפעול בעוצמה ולא במדרג של פעולות: ניסיון הפיגועים באוטובוסים שכשל אמור היה להיות הקש האחרון על גב המדינה, שעד כה מנהלת מבצע בעצימות נמוכה בלבד בשומרון.

מבצע "חומת ברזל", אולי בגלל השם שנקשר בשם המלחמה הארוכה בעזה, וללא התוצאות המיוחלות עד כה, מטפל בפינצטה בהתארגנויות טרור שיש להפעיל עליהן כדור הריסה במשקל כבד מאוד. הטנקים לתצוגה שנשלחו הבוקר לאזור ג'נין לא ישיגו הרתעה, גם לא הנחיית שר הביטחון ישראל כ"ץ מהבוקר לשהיית צה"ל במחנות הפליטים, חממות הטרור.

כל החומרים הדרושים לייצוא פיגועים

הטיפול האפקטיבי אמור לתת את מכת המחץ תחילה ולא לחכות לפיגוע שכן ייצא לפועל כדי לגבות את המחיר הקשה. הרי את המוטיבציה, היכולות והתסיסה הפנימית - כל החומרים הדרושים לייצוא פיגועים לגוש דן כבר יש בידי ארגוני הטרור. חסר רק "פספוס" מודיעיני נוסף כדי להגיע לאסון.

ומאחר שמדינה מתוקנת לא מסתמכים על הנס וגם לא רק על מודיעין שזה כבר כשל בעבר, צריך לפעול בהתקפיות כדי למנוע מראות זוועה משנות ה-90.

אומר ראש המל"ל לשעבר וראש מכון משגב מאיר בן שבת כי "פיגועי האוטובוסים לא צריכים להפתיע. מי שעוקב אחר הודעות שב"כ יכול היה למצוא רמז עבה לכך בחשיפה שדווחה לפני שבועיים, של התארגנות טרור מרמאללה שאנשיה הכינו מטענים ותיכננו פיגוע התאבדות בירושלים".

"ברקע לכל אלה, האהדה לחמאס מאז 7 באוקטובר, שגברה בעקבות שיחרור המחבלים, ההתססה הבלתי פוסקת מצד ראשי האירגון בחו"ל וציפייתם שאנשי יו"ש - ייכנסו מתחת לאלונקת 'ההתנגדות', הלחץ הצבאי שמגביל את האפקטיביות בדפוסי הטרור האחרים, מוטיבציית הנקם הגבוהה על פעולות צה״ל הן בעזה והן ביו״ש וזמינות של נשק ואמצעי חבלה".

למודת ניסיון, מפוכחת, נחושה ומוכנה יותר

לדברי בן שבת אין סיבה להמתין, אלא לפעול מיד ובעוצמה, דבר שעד כה גם שלושה ימים אחרי פיצוץ האוטובוסים הדרג המדיני לא קיבל החלטה בהתאם. "לצד הזיכרון הקשה ממראות הפיגועים בתחילת שנות ה-2000, צריך לזכור שהפעם ישראל מגיעה להתמודדות הזו כשהיא למודת ניסיון, מפוכחת, נחושה ומוכנה יותר מאשר בעבר", אומר ראש המל"ל לשעבר.

"היעד המיידי של ישראל הוא למנוע הפיכת הפיגועים הללו למגמה, על ידי שילוב של אמצעים. לא צריך להפעיל את הכלים בהדרגה, אלא להתחיל מיד בעוצמה, כולל הריסות בתים, גירוש, חילוט נכסים והענשת סייענים המעסיקים או מסיעים שב״חים. לאזרחים תפקיד מפתח גם בגילוי העירנות וגם בתגובה המהירה מצד החמושים".

אז למה מחכים? למה מחכה הקבינט, ראש הממשלה ושר הביטחון? האם רק אסון גוזר תוכניות פעולה? איך עד כה לא התכנס הקבינט המדיני ביטחוני לעניין יהודה ושומרון?

ודאי על רקע השחרור הסיטונאי של מחבלים ורוצחים חזרה לכור מחצבתם. את המוטיבציה כאמור מזהים כבר בישראל והזהירו מפניה ערב החתימה על הסכם הפסקת האש ושחרור החטופים, אבל מה בפועל? עוד קוסמטיקה או תמונות של טנקים לא יעזרו כאן.