קצינת המודיעין סרן (מיל') נ' סיימה בספטמבר 2023 שמונה שנות שירות בצה"ל וכבר תכננה את טיול השחרור בסיני וביוון, אולם אז אירעה הפשיטה של חמאס על יישובי הדרום. במקום ליהנות משמש ומחופים זהובים, היא מתהלכת כעת על החול החרוך של עזה כאחת מקצינות המודיעין הספורות שמתעקשות לשהות לצד הלוחמים ולא מול המסכים בקריה בתל אביב.
לוחמי צוות הקרב של חטיבה 7 נלחמים בחאן יונס // צילום: דובר צה"ל
המידע שהביאה נ' מהשטח סייע ללוחמי חטיבה 401 להשתלט בתחילת ינואר על "המוצב המזרחי", מעוז המודיעין והשליטה של חמאס בשכונת דרג' תופאח שבעזה. "זהו אזור גדול מאוד שהעסיק את החטיבה לאורך זמן", היא אומרת באחת ההפוגות. "יש במוצב שלושה גופים מרכזיים שמהם נוהלה מולנו לחימה עיקשת - מסגד, מוצב קשר ומשרדי מודיעין חמאס - וכשהסתובבתי מסביב למסגד, הבחנתי שבאחד הצדדים האדמה היתה בצבע קצת שונה ונראתה טרייה יותר.
"בחנתי אותה מקרוב וראיתי כבלים שיורדים אל מתחת לאדמה. התגלה במקום אחד הבונקרים המשמעותיים, עם אמצעי חשמל ותקשורת, שעזר לנו להבין את התמונה של המוצב המזרחי. הלוחמים עסוקים בלחימה ולא תמיד ערניים לסימנים כאלה".
מהמג"ד ועד אחרון הלוחמים
בונקר השליטה התת־קרקעי, בעומק של 20 מטרים, היה חלק מחמישה פירים מרכזיים שיצרו תוואי מנהרות רחב. הבונקר כלל חדר מבצעים גדול, מתחמי שהייה לטווח ארוך, גרמי מדרגות ואפילו מעליות. לא פחות חשוב: נמצא בו חלק מגופת חלל שנרצח ב־7.10. החלק הובא לישראל ונקבר בקבר החלל.
תפקידן של קצינות המודיעין הוא להעביר למפקדים וללוחמים את המידע המדויק ביותר, בצורה הטובה והברורה ביותר, כדי שיוכלו להימנע מהיתקלויות או ממצבים שבהם יהיו בעמדת נחיתות מול חמאס. ככל שהמידע רחב ומדויק יותר, כך יציל יותר חיים של חיילים.
סרן נ': "לימדתי את הלוחמים לאילו פרטים לשים לב על הקרקע או במבנים, ולמעשה הפכתי אותם למעין אנשי מודיעין. הסרטתי אותם אומרים מה חסר להם, ושלחתי לקריה. חיברתי בין היכולות של הקריה לבין הדרג בשטח"
נ', בת 26 מקיבוץ מירב שעל מורדות הגלבוע, התגייסה לצה"ל ב־2016 ומילאה שלל תפקידים כחוקרת מודיעין. היא יצאה לקורס קצינים ולקראת שחרורה שירתה ביחידת הפענוח של אמ"ן. עם תחילת הפשיטה של חמאס, התקשרה נ' לקצין המודיעין של חטיבת השריון 401. "הייתי משובצת למודיעין בקריה, אבל היה ברור לי שהוא צריך אותי, והתעקשתי להגיע אליו", מספרת נ'.
"החטיבה היתה הראשונה שנכנסה לרצועה. בהתחלה עבדתי מרחוק - איפה האויב ממוקם, היכן מחסני הנשק, האם יש כביש או סמטאות שבהן טנק לא יכול לעבור, האם התוואי הוא בוץ או חול, והאם יש מקומות גבוהים שמהם אפשר לצלוף על כוחותינו. בהפסקת האש בסוף נובמבר אמרתי לקמ"ן החטיבה שלדעתי המודיעין יהיה טוב יותר אם אהיה בשטח, לא רק מול המחשבים, ואשוחח עם הלוחמים. לא רציתי להיות רק צינור מידע, אלא מישהי שעוזרת בקבלת החלטות".
היכן הרגשת שעזרת ללוחמים?
"ישבתי איתם ועם מג"דים, שאלתי מה הם צריכים ומה יעזור להם. הם ביקשו לדעת יותר על המבנים ועל הסכנות מהפירים, והתעניינו מה למדנו על חמאס שלא ידענו קודם. במקביל, לימדתי את הלוחמים לאילו פרטים לשים לב על הקרקע או במבנים, ולמעשה הפכתי אותם למעין אנשי מודיעין. יצרתי היזון חוזר. עם הזמן הסרטתי את הלוחמים אומרים מה חסר להם, ושלחתי לקריה. בדרך זו הנגשתי בין הצדדים וחיברתי בין היכולות של הקריה לבין הדרג שמתפרס בשטח".
היתה היתקלות עם מחבלים שהצליחה להפתיע אותך?
"בסוף דצמבר, אחרי שאחד הכוחות סיים לטהר בית באזור בנוי וצפוף מאוד, שמעתי בקשר שהם נתקלו בחוליית מחבלים. לא הבנתי איך זה הגיוני, כי הלוחמים בדקו עד הגג. התברר שהמחבלים קפצו מגג לגג כך שהלוחמים לא ראו אותם, ורק אחרי זה ירו עליהם.
"לא היה לנו מודיעין על החוליה, ותכננו איך להתמודד עם מצב כזה. החלטנו, למשל, שמעתה יישלחו כמה צוותים יחד גם למבנים מסביב. למחרת קרה לחטיבה אחרת אירוע דומה, ובזכות המסקנות שלנו הם ידעו איך להתנהל".
"העיניים שלי בשטח"
גם סרן (מיל') ר', קמ"נית גדוד 360 מחטיבת הראל, נכנסה לעזה עם כוחות שריון ולקחה חלק בפשיטות על בית חאנון כדי לחשוף מחסני אמל"ח ומנהרות תת־קרקעיות. "לפני כל פשיטה הכנתי להם מפות, הצבעתי על המכשולים, איפה האויב, והמלצתי איך לנוע בשטח", היא מספרת.
"אחד הדברים שלא היו מוכרים ממלחמות או ממבצעים קודמים הוא יציאה של מחבלים מפירים והצמדת מטענים לטנקים. היינו צריכים לדאוג למודיעין מדויק, והלוחמים היו ערניים כדי לתפוס אותם לפני שהם מבצעים את זממם".
סרן ר': "אלה לא רק המנהיגים בעזה, אלא האידיאולוגיה והתרבות. הם נולדים לתוך המסרים האלה ועוברים שטיפת מוח. בהפוגות מסתובבים בינינו אזרחים וילדים, ואתה לא יודע אם הם תמימים או שחמאס שלח אותם"
סרן ר', בת 32, התחתנה כשנה לפני המלחמה והיא חריגה בנוף הצבאי. ילידת ניו יורק, למדה בארה"ב לתארים ראשונים בגיאוגרפיה ובאנתרופולוגיה, ואת התואר השני בקרימינולוגיה עשתה באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. לישראל היא עלתה ב־2016 כמדריכה בפרויקט תגלית, ואז החליטה להתגייס. "כל יום דפקתי על השער של לשכת הגיוס ושמתי להם פתקים על המכוניות", צוחקת סרן ר'. "שיגעתי אותם עד שהם שלחו אלי צו ראשון. התגייסתי במארס 2017 כחוקרת ומפענחת מודיעין".
לאחר קורס קצינים, ואחרי ששימשה קמ"נית בחטיבה מרחבית יו"ש, היא הגשימה את חלומה והפכה ב־2020 לאישה הקמ"נית הראשונה בגדוד הנדסה. בתקופה זו עבדה ר' על תוכניות לתמרון בצפון, ולא שיערה שתמצא את עצמה דווקא בגזרה הדרומית.
"הייתי משוחררת שנה וחצי כשקראו לי למילואים. עבדתי כמאמנת כושר ותכננתי לפתוח עסק פרטי בתחום הגיאופוליטיקה, שקשור בעיקר לאנרגיה ירוקה, אבל מצאתי את עצמי בבית חאנון. ישבתי עם הלוחמים, המ"פים והמג"ד, וניתחנו את הסימנים בשטח. למשל, אם בניגוד לתצלומי האוויר ראינו שינויים בשטח, בחלונות בתים, בתאורה שלא היתה לפני כן. הלוחמים הפכו לעיניים שלי בשטח.
"באחת המפקדות של חמאס מצאנו מפות של פריסת אויב, ספרי שנאה לעם היהודי ומחברות של ילדים בגן עם ציורים נגד ישראלים וכיתובים שבהם מצוין שירושלים היא עיר הבירה שלהם. זה אויב שקשה להתמודד איתו. אלה לא רק המנהיגים, אלא האידיאולוגיה והתרבות. הם נולדים לתוך המסרים האלה ועוברים שטיפת מוח. בהפוגות מסתובבים בינינו אזרחים וילדים, ואתה לא יודע אם הם תמימים או שחמאס שלח אותם".
מה הכי זעזע אותך?
"הניירת מ־6 באוקטובר. היו שם התכנון המקדים, שמות המחבלים, החלוקה לאזורים וההוראות השונות, כמו שלא להגיע עם טלפונים ניידים כדי שלא יידעו היכן הם נמצאים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו