ביקורת קשה של תושבי העוטף: "אם אתם מבולבלים - תתייעצו עם גנץ, שר הביטחון הקודם"

מורת רוח נרשמה בימים האחרונים ביישובי עוטף עזה, לאור המצב הביטחוני, כשבראשם עומדת המתיחות בדרום. עוד ועוד קולות מאוכזבים של תושבי העוטף המתורגלים התחילו להישמע, כאשר הם שוב נאלצים לחוות את ההסלמה הביטחונית.

"קורים דברים לא טובים בחצי שנה האחרונה, העסק הולך ומדרדר," אומר תושב נתיב העשרה, שי שקד,  בשיחה עם "ישראל היום". "עלינו כבר על מדיניות נכונה ועכשיו חזרנו למקום לא טוב". 

שקד מרגיש תסכול רב מראש הממשלה, שבעברו בחר להצביע לו. "יכול להיות מצב שאתה מפגין עוצמה ומוכנות להגיד לצד השני לא כדאי לכם להתעסק איתנו, אבל זה לא המצב," הוא אומר. "חטפנו הלילה מעל 100 רקטות, ולפני כן היו עוד 100. על מה?" 

לשקד יש הצעה. "אם אתם לא יודעים מה לעשות, הרימו טלפון לשר הביטחון הקודם ותשאלו אותו. תאמצו מדיניות שהוכיחה את עצמה. כל אחד חושב שהוא מר ביטחון. יש בנאדם עם קבלות - תתייעצו איתו".

"אנחנו נחזור לממ"דים בעוד כמה ימים, זה מה שייקרה," אומר שקד. "הדבר האחרון שהייתי רוצה להיכנס אליו זאת הפוליטיקה, אבל משהו התערער בביטחון ובאישיות של ביבי. משהו קורה שם מאחורי הקלעים ואני לא יודע להצביע אליו. זה אותו ראש ממשלה שהיה פעם, אין לי הסבר".

בין תסכול לייאוש, בין תגובה צבאית מוחצת לבין הסדרה מקובלת על שני הצדדים - בסופו של דבר מה שהתושבים רוצים זה שקט. "אני לא צריך מלחמות אבל אני מאוכזב מאוד," אומר שקד. "הרתעה זה תהליך שנבנה, אבל קל מאוד להרוס את זה. זה בדיוק מה שקורה עכשיו'"

שקד מספר על השגרה של החיים בעוטף. "ישנתי בממ"ד כי הייתי בטוח שאני הולך לחטוף, ובאמת חטפתי אבל אין פיתרון לבעיה. את הנכדים שלי שלחו למסגרות בבוקר, כי צריך לחזור לשגרה. זה חלק מהתהליך – אנחנו רוצים לחזור לעבודה אז אנחנו צריכים לשלוח את הילדים".

המסר ששקד שולח לממשלה ברור. "בתרונות ידעת עם איזה מ"ק יכולת להתבדח ועם מי היית 'טטלה'," הוא מסכם. "גם בבית הספר ידעת אצל מורה יכולת לעשות בלגן ואצל מי היית יושב בשקט. זה מה נקרא הרתעה".

חוזרים לשגרה עם תחושה קשה בלב

גם חברת קיבוץ נחל עוז ואם לשלושה, עדי צ'רי, התעוררה ליומה הראשון והשברירי - על פי הניסיון בסבבי לחימה קודמים - של הפסקת אש שהושגה בעקבות ההסלמה. למרות שתחושות הזעם לא מניחות לה, בחרה צ'רי לשלוח את ילדיה למסגרות.

"עשינו את זה עם תחושה קשה על הלב. בעלי נשאר לעבוד מהבית למקרה שיתרחש משהו," היא מספרת. "הבן הגדול כתב לי עכשיו 'הגיעו רק שלושה ילדים'. אמרתי לו שהוא יכול להחליט מה מתחשק לו לעשות".

"אני עצבנית ברמה כזאת שאני לא מסוגלת להכיל את מה שקורה," אומרת צ'רי למודת הירי. "בחמש וחצי בבוקר היה עוד מטח. העניין הוא שאנחנו היינו במצב הזה גם בליל הסדר. חשבנו שההרתעה תחזור עם הממשלה הזאת".

"כשבנט ולפיד היו בשלטון, הצבא היה נכנס בהם על כל בלון שהופרח לעבר הגבול," מוסיפה עם מעט חרדה והרבה תסכול. "למרות שזה עזר לכלכלה שלהם, בכל פעם שהרימו את אף הם קיבלו".

התקיפות של צה"ל, לדבריה, הן פשוט בדיחה. "העתיד הקרוב לא יהיה טוב. הצבעתי מרכז, כי אני תמיד בעד מקל וגזר, אבל כל מה שאנחנו נותנים כרגע זה רק את הגזר. זה די קונצנזוס אצל תושבי הדרום. גם אנשים משדרות שהצביעו ימין וגם בני הקיבוצים והמושבים שהצביעו שמאל".

"את התקיפות בקושי שמעתי," מוספיה צ'רי. "כשצה"ל תוקף באמת האדמה רועדת. אתה מרגיש את האדמה זזה בתוך הממ"ד. הפעם לא היה כלום. עוד מהלילה הבנתי לאן זה הולך. זאת אשמתו של ראש הממשלה. אני מרגישה כאילו אנחנו חוזרים ל־2019, כאילו חמאס מחליט מתי מתחילים מלחמה ומתי מסיימים".

צ'רי מדברת על התחושות המעורבות. "הרבה זמן לא הייתי במקום כל-כך קשה מבחינה נפשית. אבל אם נשים בצד את הרגשות שלי, הייתי מעדיפה לחזור לשגרה אחרי סבב של כמה ימים שהיה משיג הרתעה".