הפיגוע הקשה בבקעה היום (שישי) הוא תזכורת כואבת לכך שלישראל אין שליטה מלאה על האירועים בשטח, ושגם אחרי כמה שעות של שקט מתוח בגזרות העיקריות בדרום ובצפון - הכל תלוי כעת על בלימה.
הפיגוע הזה הציף שוב את המציאות ביו"ש, שברוב ימות השנה חומקת מעיני הישראלים בזכות האחוז הגבוה של סיכול פיגועים בידי השב"כ. בכל רגע נתון קיימות בשטח עשרות התרעות חמות לפיגועים, שרובן נבלמות במבצעי מעצרים שמתקיימים כל לילה בשטח. אבל לרוע המזל, בעולמות המלחמה בטרור אין מאה אחוזי הצלחה - כפי שראינו היום, כאשר שתי ישראליות נרצחו בפיגוע (בסה"כ 17 הרוגים ישראלים בפיגועים מאז ראשית 2023).
רכב המחבלים עוצר, אחד מהם יורה מהחלון: תיעוד הפיגוע בבקעת הירדן // השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות היוצרים
לרוב, מי שאחראים לפיגועים האלה הם מחבלים בודדים או חוליות שאין עליהן התרעה מוקדמת, ושרק לאחר מעשה השב"כ מצליח לשים עליהן יד.
לא ניתן (וגם אסור) לנתק את המציאות ביו"ש מהנעשה באיזור כולו. איראן וחמאס משקיעים, ביחד ובנפרד, מאמץ רב בהבערת יו"ש, תוך כדי דחיפת כמות גדולה של אמצעי לחימה (דרך הגבול עם ירדן) וכסף (באמצעות חלפנים ובלדרים). זה קורה כחלק מהניסיון האיראני לחבר בין הזירות השונות - סוריה, לבנון, עזה, יו"ש ומזרח ירושלים - כפי שבא לידי ביטוי בשיגור הרקטות המתואם שבוצע ביממות האחרונות על-ידי שליחי החמאס מלבנון ומעזה.
ישראל הגיבה על הירי הזה בצורה מתונה, מתוך ניסיון לסגור את האירוע. מדובר בהחלטה מחושבת, שמבכרת הימנעות מהסלמה רחבה בעת הזאת של חג הפסח והרמדאן, ומתוך תקווה שניתן יהיה לרסן את איראן ושלוחיה או לפחות לחזק את ההרתעה מולם.
נפילת הרקטה בלול בבצת // צילום: אלי קפלן
ועדיין, ישראל לא קובעת את כללי המשחק לבדה. התלהטות מחודשת של הרוחות בהר הבית עלולה להבעיר שוב את הגזרות בצפון ובעזה, ולכל פיגוע קטלני ביו"ש יש פוטנציאל להסלמה - בוודאי אם יתברר שחמאס עומד מאחוריו. המשמעות היא שגם התקופה הקרובה תהיה נפיצה ומתוחה במיוחד, וישראל עלולה למצוא את עצמה נדרשת שוב להכרעות שבהן הפער בין שקט (מדומה או אמיתי) להסלמה (או מלחמה) יהיה לעיתים כחוט השערה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו