אנמרי בארטפלד, ילידת רומניה, למדה שפה וספרות צרפתית באוניברסיטה העברית. בגיל 19 היא תרגמה להנאתה את "פואמות קצרות בפרוזה" מאת בודלר, וביום שבו סיימה ראתה את הספר בחלון ראווה של חנות ספרים, בתרגומו החדש של דורי מנור. היא תרגמה את "מסלול מעגלי" מאת אמיל זולא (זיקית) ו"הרולטיסט" מאת מירצ'ה קרטרסקו (תשע נשמות).
"פרשת בטאוויה" מבוסס על סיפור אמיתי ומזעזע של ניצולי ספינה שטבעה ליד אוסטרליה במאה ה־17. איך את מסבירה את החזרה של לייס לסיפור?
"הסופר סימון לייס, או בשמו האמיתי פייר ריקמנס, מציין בתחילת הספר שהסיפור הוא כל כך בלתי נתפס מבחינת הטירוף והאכזריות המתוארים בו, שהמסגרת התקופתית נדחקת לשוליים - כמעט. זה סיפור שעוסק באור ובחושך בנפש האדם, ועל כן הוא מעניין תמיד, כל עוד יש בני אדם וכל עוד ההיסטוריה שלהם מתועדת".
מה היה האתגר הגדול ביותר בתרגום הספר?
"אחד האתגרים הרציניים היה מינוח הספנות והימאות בהקשר התקופתי של המאה ה־17. שלא כמו בשפות אחרות, אוצר המילים הזה אינו שגור בעברית של ימינו, ויש מעט מאוד הדהודים ממנו בתקופות קדומות יותר בעברית - אנחנו לא תרבות של יורדי ים. נעזרתי במילונים חדשים וישנים של מונחי ספנות וימאות בשפות שונות ובהצלבה כדי להגיע לתוצאה משביעת רצון, ובמקביל פניתי לאקדמיה העברית לעזרה. לגמרי במקרה ובדיעבד התאפשר לי לבדוק את החלטותיי באמצעות קריאת ספרו של רוברט יוז, 'רוח עזה בג'מייקה', שתורגם בידי ג' אריוך ויצא בהוצאת עם עובד בשנת 1970".
כריכת הספר (תשע נשמות)
מתרגמים שמשפיעים עלייך?
"הייתי רוצה לתרגם מצרפתית או מרומנית כפי שבלהה רובינשטיין תרגמה מיידיש - תרגומים מתנגנים ומסתלסלים, צבעוניים וריחניים ומוחשיים מאוד. יש בהם הטעם והאווירה של עולם שכמעט נעלם".
מה עוד היית רוצה לתרגם מהספרות הצרפתית?
"ספרות פנטסטית מסוף המאה ה־19 והמאה ה־20, סופרים כמו מישל דה גלדרוד הבלגי או מירצ'ה אליאדה הרומני".
אפשר להתפרנס מתרגום?
"הסברה הרווחת היא שלא, אבל אני לא באמת יודעת. אני עובדת במוזיאון ישראל כמשמרת חפצי קרמיקה וזכוכית, אני מאיירת, ורק מדי פעם מתרגמת".
ציטוט שמדבר לליבך במיוחד מתוך הספר.
"הים שוטף את כל פשעי האדם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו