בשנת 2001 התבשרה אסתר סגל כי היא בהיריון עם ארבעה עוברים. "היינו אז בשליחות ברוסיה ונבדקתי שם. לא העליתי על דעתי שיש עוד עובר", היא נזכרת. בעודה בחודש החמישי להיריון חזרו היא ובעלה ארצה, ובבדיקות שעשתה בביה"ח שערי צדק התגלה עובר נוסף. "אמרתי לעצמי - מה זה משנה עוד תינוק, העיקר שיהיו בריאים".
מאחר שמדובר היה בהיריון בסיכון, היא התאשפזה בבית החולים בשמירת היריון ונאלצה לשכב רוב הזמן החל מהשבוע ה־20 ועד לשבוע ה־31, שאז החלו הצירים והיא הובלה לניתוח קיסרי. "הם היו מאוד קטנים, בין 1.2 ק"ג ל־1.3 ק"ג, ומייד נכנסו לפגייה. אני הייתי במצב בריאותי קשה, עליתי 65 ק"ג בגלל שלא הייתי בתנועה במשך שבועות ארוכים והשרירים שכחו איך לתפקד. הסתובבתי בפגייה עם הליכון, ולא זזתי מהם עד שהם השתחררו הביתה במשקל של 2.5 ק"ג".
איך מסתדרים עם חמישה תינוקות בבית?
"לא מסתדרים, זו העובדה. במשך שנתיים לא ישנתי. כשאחד היה נרדם, אחר היה מתעורר. הרבה תינוקות זה הרבה אוכל, הרבה חיתולים, הרבה בגדים. היתה לי קצת עזרה מאמא שלי וגם ממטפלת, וכשהם היו בני שנה חזרתי לעבוד.
כשהם גדלו הצרכים שלהם השתנו, וזה גם לא היה פשוט.הם רוצים אייפון, או בגדים יוקרתיים, כל אחד עם הדרישות שלו. לא היה קל אז - וגם היום לא פשוט".
היום, כשחמשת הילדים - יוסף יצחק, מרדכי, שניאור זלמן, חנה וחיה מושקא - כבר בני 21, נזכרת אסתר כי לא פעם, כשהיו קטנים, חשבו אנשים שראו אותה איתם ברחוב שהיא בעלת משפחתון. "היו עוצרים אותי ומבקשים להירשם לגן שלי. לא האמינו שכל חמשת התינוקות הם הילדים שלי. כל יציאה מהבית דרשה ממני תכנון מוקדם, עם שתי עגלות תאומים ועוד אחד שיושב על הגגון. זה לא היה פשוט".
איך הקשר בין האחים?
"יש ביניהם קשר מאוד מיוחד, מרגישים שהם כאילו ישות אחת. הם נמצאים שם אחד בשביל השני ועוזרים זה לזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו