פדרו אלמודובר ופנלופה קרוז | צילום: אי.אף.פי

פדרו אלמודובר: "ההנאה שלי היא להפיח רוח חיים בפנטזיה שיצרתי"

בגיל 72 הבמאי פדרו אלמודובר יוצא עם סרטו החדש "אימהות מקבילות" • על ההחלטה לא לביים בהוליווד: "שמרתי על השאיפה שלי כיוצר" • הראיון המלא ביום שישי ב"שישבת"

בגיל 72, ועם יציאת סרטו "אימהות מקבילות", גדול במאי ספרד בכל הזמנים כבר לא מתרגש מהצעות הוליוודיות, אבל מודה בחרטה אחת שיש לו בנוגע ליחסיו עם עיר הסרטים. "ההנאה הגדולה שלי ביצירת סרטים היא להפיח רוח חיים בפנטזיה שיצרתי בבית", אומר אלמודובר לאחר הקרנת סרטו החדש בתיאטרון הסיני בלוס אנג'לס. "ככל שעוברות השנים, כך אני לומד לאהוב יותר ויותר כל סרט שעשיתי, ואני מבין את החשיבות שהיתה לכל אחד מהם בעיצוב דמותי.

"בעקבות ההצלחה הבינלאומית שזכיתי לה לראשונה עם 'נשים על סף התמוטטות עצבים' ב־1988, התחלתי לקבל הצעות לפרויקטים בהוליווד, אבל הייתי מבוגר מספיק כדי לא להסתחרר מהחיזורים ולדעת מה השאיפה האמיתית שלי כיוצר. מובן שאני מעריץ גדול של הסרטים בהוליווד ושל הכוכבים הגדולים, אבל לרגע לא חלמתי לעשות סרט עם תקציב גדול. החלום היה תמיד לעשות סרטים משלי בחופש ובעצמאות מוחלטים, והמקום הכי טוב לעשות זאת היה בספרד. אולי בדיעבד הפרויקטים שהוצעו פשוט לא היו מאוד אטרקטיביים. היו היסוסים, אבל הלך הרוח שלי הוא אירופי".

יש גם חרטות מעבר להיסוסים?

"אם כבר יש בי חרטה מסוימת, זה על כך שסירבתי לביים את 'הר ברוקבק' (סרטו של אנג לי על זוגיות רומנטית סודית בין שני בוקרים, שאותם גילמו ג'ייק ג'ילנהול והית' לדג'ר, ד"כ). הכרתי היטב את הסיפור לפני שעובד לתסריט, והמפיקים המתינו שלושה חודשים עד שהחזרתי להם תשובה. הם התחייבו שאקבל חופש אמנותי ותהיה לי המילה האחרונה בחדר העריכה, אבל ככל שהתייעצתי עם במאים אחרים כך הסקתי שאיני בנוי להפקה הוליוודית, ולבסוף נאלצתי לדבוק ביושרה המקצועית שלי ולהגיד 'לא'".

את אחד התפקידים הראשיים בסרט החדש מגלמת המוזה הוותיקה, החברה הטובה והשחקנית שכיכבה בשבעה מסרטיו של אלמודובר, פנלופה קרוז. "לדעתי זאת הדמות הכי מורכבת שפנלופה גילמה אי פעם, כי היא נושאת כאב עצום", אומר אלמודובר, "ההתנהגות שלה היא דבר אחד והתחושות הפנימיות שלה שונות.זה הצריך מורכבות פסיכולוגית כדי להדגיש את הסודות שהיא מחזיקה בבטן. פנלופה היא אמא מאוד שונה במציאות, אבל עוד כשכתבתי את התסריט ידעתי שאני רוצה אותה לתפקיד. היא חברה שלי כבר 20 שנה ומאמינה בי בצורה עיוורת. אני מאמין שיש לה יכולות להפוך לבמאית טובה יותר ממני ביום מן הימים כי היא עובדת בנדיבות עצומה. היא תמיד נותנת מעצמה הכל כבר בשלב החזרות".

עוד על הסרט החדש, על הזוגיות, על היחסים האמביוולנטיים עם המולדת ספרד ועל ההתמודדות עם הזיקנה, בגיליון הכפול של "שישבת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...