את השנה האחרונה אף אחד מהחברים בבורסה ליהלומים לא ירצה לזכור. המקום הזוהר, המסתורי, הרומנטי, זה שכניסה אליו היתה חלומם של יזמים צעירים רבים, הפך עורו. פשיטות חוזרות ונשנות של עשרות שוטרים שהסתובבו במסדרונות, וכמוהם גם חוקרי מע"מ ומס הכנסה, הביאו את הבורסה למדורי הפלילים בתקשורת, וגרמו לעסקים רבים במתחם לקרוס.
אבק הכוכבים שמילא את הבורסה התמלא בשמות של יהלומנים רבים שבצל המשבר החריף פשטו את הרגל או הוצאו מהבורסה בשל חשדות למעורבותם בעבירות פליליות, שבהן הלבנות הון והעלמות מסים של מאות מיליוני דולרים. גורמים רבים בבורסה אומרים שפרשת הבנק המחתרתי, שהתפוצצה בקול רעש גדול לפני כשנה וחצי ובקרוב תוגש במסגרתה שורה של כתבי אישום חמורים בכפוף לשימוע, פתחה תיבת פנדורה של ממש. החשדות שלפיהם סוחרים ניצלו את ההסדרים המיוחדים הנהוגים בתחום לצורכי הלבנת הון בהיקפי ענק העלו את הבורסה ליהלומים על הרדאר של המשטרה, רשות המסים, הרשות להבנת הון - ועל פי חלק מהטענות, גם של גורמים מפוקפקים בעולם הפשע. "אין כבר מקום על הקיר המרכזי בהיכל הבורסה מרוב תמונות של אנשים שהצטרפו לאחרונה למעגל המפוקפק של כאלה שמעלו בתפקידם והוצאו מפה", אומר בעצב אחד מוותיקי הענף, "הבורסה פשוט משותקת".
מה הוביל למשבר, ואיתו לירידה הגדולה במסחר? האם החשד לחדירה לכאורה של גורמים עברייניים, או דווקא העובדה שמשטרת ישראל והרשות להלבנת הון הצהירו כי אין עוד מקום לחסינות גם במקום שנחשב בעבר לאוטונומיה? בחדרי המסחר, דבר אחד כבר ברור: השנה הקשה של הבורסה ליהלומים, שהסתיימה בירידה של יותר מ־25% בהיקפי המסחר, חשפה משבר של ממש. "המצב כרגע הוא של חולה בגסיסה", טוען היהלומן הוותיק, "ואם המצב ימשיך כך, רופא כבר לא יעזור לנו כאן. רק חברה קדישא".
"המשבר העולמי פגע בנו"
ענף היהלומים בארץ נחשב מאז הקמת הבורסה לתעשייה משגשגת המפרנסת אלפי משפחות בישראל. המוסד הזה, שמגלגל לפי הערכות עשרות מיליארדי דולרים בשנה, נהנה עד לא מזמן מתדמית נקייה וממסחר שנחשב לנוצץ, ובעיקר לרווחי במיוחד. במשך עשרות שנים היתה הבורסה מרכז סחר בינלאומי ליהלומנים שהגיעו מכל העולם - אחד מבין שלושה (שניים נוספים קיימים בהודו ובבלגיה).
אלא שבמקרה או שלא במקרה, דברים השתבשו. הבורסה שנחשבה למקום בטוח לעסקאות חוצות יבשות הפכה ליעד של יחידות המשטרה השונות, שאליהן זרם עוד ועוד מידע שעורר חשדות לפעילות לא חוקית וחבירה של גורמים עברייניים לפעילות. בעקבות המידע הרב החליטו במשטרה לפעול באופן אינטנסיבי וממוקד תוך כדי הפעלת שלל אמצעים טכנולוגיים מורכבים, ובשיתוף פעולה רחב היקף עם רשויות המס והרשות להלבנת הון. ממקום שבו הדיסקרטיות נשמרה בקנאות הפכה הבורסה ליעד משטרתי פרוץ שבו פעילותם של היהלומנים מתועדת שלב אחר שלב.
בעבר היה ברור לכל אנשי הבורסה שאת הכביסה המלוכלכת לא מוציאים החוצה. אם התעורר חשד לעסקאות לא כשרות נסגרו הדברים בהליך בוררות פנימי, שכן המסחר בבורסה נחשב למקיים את פעילותו לפי אמות מידה ספציפיות הנהוגות בענף היהלומים בלבד, ובהתאם לצרכיו.
הצדדים מקיימים הליך של משפט פנימי בניהולו של בורר מוסכם, שבסיומו ניתן פסק דין שעל כל הצדדים חובה לקיימו. לטענת בכירים בענף, הכניסה של המשטרה לבורסה נובעת גם מחולשתה של ההנהלה לפקח על הנעשה במתחם.
"ההנהלה מאפשרת בתקופה האחרונה יותר ויותר כניסה של הרשויות לבורסה, ולדעתי היא עושה זאת בגלל הרמה הירודה של אנשים שנכנסו לעבודה בשנים האחרונות", מסביר יהלומן בכיר, "מדובר באנשים שאין להם יכולת וכלים לנהל את המקום בכללים הנוקשים שהיו פה עד לפני עשר שנים. התוצאה היא זימון של עוד ועוד יהלומנים אל חדרי החקירות".
"נוצרה פה תחושה קשה של חגיגה למלשינים", מוסיף הבכיר, "גורמים בעלי אינטרסים אישיים נכנסו, והם החלו לשתף פעולה עם המשטרה כדי לנטרל יריב עסקי כזה או אחר. כל הלכלוך יוצא החוצה. כללי המשחק השתנו, ולא לחיוב. זאת התקופה הכי שחורה של הבורסה מאז הקמתה, ואני כבר חמישים שנה בעסק הזה. אנשים מסתובבים באווירה קשה, באים לעבוד ואין עבודה, משרדים נסגרים. מנסים לגלגל סחורה רק כדי לא להפסיד כסף אבל חלק מהסוחרים לא עומדים בזה".
על המצב הקשה מעיד גם יהלומן בכיר נוסף. "יש הוצאות ענק של אבטחה ומשרדים, והרווח בשנים האחרונות הצטמצם משמעותית", אמר, "אם בעבר היו מועסקים בתחום כ־20 אלף אנשים, כולל היהלומנים, המלטשים, הפקידים והמתווכים, היום עובדים בענף רק כמה אלפים בודדים. זאת ירידה דרסטית. כמעט כל המלטשות שעבדו בארץ נסגרו, מבין אלפים נשארו רק כ־200 מלטשים.
"כבר כמעט לא מלטשים בארץ, אפילו יו"ר מכון היהלומים, מוטי גנץ, מלטש בין השאר באפריקה. התחרות, כתוצאה מצמצום השוק, גורמת לאנשים לעשות הכל כדי לשרוד. אני יכול לומר שבכל שנותיי בבורסה אני רואה, וכמוני כל הוותיקים בענף, נטישה המונית של יהלומנים שהיגרו לבלגיה, להודו, לאוסטרליה, להונג קונג ולארה"ב.
"המשבר העולמי פגע קשות בענף. מדברים פה על מוצר שנחשב למותרות ולכן אנשים מצמצמים את היקפי הקנייה של יהלומים. ומה שמוסיף להמשך השיתוק בבורסה זה הפשיטות האלה של רשויות המסים והמשטרה במשך חודשים ארוכים, דבר שיכול להוביל בסוף לקריסה טוטאלית של הענף.
"משה שניצר, נשיא הבורסה המנוח, היה חכם מספיק כדי לגרום לענף הזה לשגשג, אבל לדעתי מאז שאין הנהלה חזקה נכנסו לבורסה גורמים חדשים בשיטת חבר מביא חבר. אין להם בכלל קשר למקצוע, זה הרס את הענף".
"מנסים לשרוד בכל דרך"
"אם אין לך חבר בבוררות אתה מפסיד מראש", טוענת השבוע בכירה נוספת בענף היהלומים. "פעם ההליך הזה נוהל בשקיפות, היום יש תחושה שזה מתנהל אחרת. ניצלו את המצב שבו הענף נמצא לכניסה של אנשים כחברים בהנהלה ובבורסה, והם הביאו איתם שיטות פעולה חדשות להישרדות.
"עד לפני כמה שנים החוקים בענף היו מאוד נוקשים, אבל אותם גורמים ניצלו את המומנטום ואת המצב הקשה בשוק כדי להביא הסדרי מימון שלא היו נהוגים. כך יוצא שבעוד הבנקים לא מוכנים לעזור ליהלומנים במימון סחורות - כלומר לוקחים ריביות מופקעות על הלוואות ונותנים ריביות נמוכות מאוד על כספי חיסכון - יהלומנים מחפשים מימון חוץ".
חבר בורסה אחר מוסיף: "אין סינון ובקרה, חבר מביא חבר. חלקם בקשר עם ארגוני פשיעה. אני יכול לומר לך שאני מכיר כאלה שפונים לדמויות מוכרות בעולם הפשע. שותפים בבורסה יכולים להישאר גם מאחורי הקלעים, בעיקר שותפים בעייתיים. הם לא נרשמים באופן רשמי בעסקאות האלה אבל כולם יודעים מי עומד מאחוריהם. לאנשים בבורסה אין יותר מדי ברירות, הבנקים לא נותנים כסף ומי שמסכים לתת כסף זה אנשי השוק האפור, ולכן אנשים בבורסה נעזרים באנשים הכי עלובים שיש.
"לסוחרים בבורסה שווה לקחת את הסיכון כדי להתפרנס. היהלומנים הם לא פושעים, הם מנסים לשרוד בכל דרך. זה ענף עם הרבה מאוד כבוד שהביא פרנסה להרבה מאוד משפחות, והאנשים האלה פתאום הופכים לעצורים או לנחקרים. אבל זה הדבר היחיד שהם יודעים לעשות, זה לא שיש להם מה לעשות עם הניסיון שלהם בתחום אחר. לכן הפיתוי הגדול שלהם הוא להשקיע את הכסף במקומות לא בטוחים".
ראיה נוספת למעורבות הרבה של רשויות האכיפה הפועלות בבורסה אפשר לשמוע בשיחות במסדרונות בבורסה בשבועות האחרונים. מאז הבנק המחתרתי, פשיטות על הבורסה הפכו לעניין כמעט שגרתי. זאת נוסף על משרדים שנסגרו ויהלומנים שקרסו.
רק לפני כחודש פשטו חוקרי רשויות האכיפה על משרדי "רויאלטי" בבעלותו של דוד פטיש, שנחשב לבכיר בענף, וכן לפני כמה חודשים במשרדיו של היהלומן דוב שיצו. בשבוע שעבר נעצר גם מתווך צעיר בבורסה, ששוחרר מאוחר יותר. לא ברור אם הפשיטות הללו יובילו לחקירות של ממש, אולם יש בהן על מנת להעיד על האווירה בבורסה.
בד בבד הגיעו אנשי המשטרה גם אל בעליו של משרד חלפנות הכספים (צ'יינג') הראשי במתחם הבורסה ופשטו על העסק בחשד להלבנת הון ולסחר לא חוקי בחפצי אמנות במסגרת תיק חקירה אחר, שאינו קשור ישירות לבורסה. בעקבות הפשיטה הוא הובהל לבית החולים עם חשש לאירוע לב, ומשרד החלפנות, שבימים כתיקונם משמש את אנשי הבורסה להמרת מט"ח, סגור כבר כמה ימים.
בימים אלה של בעיות תדמית קשות אף פורסם בהרחבה כי רוסיה החליטה לחדש צו מעצר בינלאומי נגד נשיא התאחדות תעשייני היהלומים אברהם (בומי) טראוב, שנחשב לבכיר בענף, בגין חשד להברחת יהלומים שלא כחוק משטחה. בתגובה מטעמו נמסר כי "טראוב הצליח להביא לאיחוד שורות בענף וזוכה לשבחים על פועלו לקידום התעשייה. יריבים פוליטיים בוחשים בקדרה במטרה לפגוע בשמו הטוב. עובדה היא שהרישום המדובר מעולם לא הגיע לכדי מימוש".
א', יהלומן בכיר, מנה השבוע את הסיבות, לטענתו, למצב הקשה. "תראי, יש גנב שגונב כי אין לו מה לאכול, פה אנשים עושים עסקים מפוקפקים פשוט כדי לשרוד. זה שילוב של ההגבלות של בנק ישראל שלא בא לקראת היהלומנים, והמשבר הכלכלי העולמי. כולם ידעו על הבנק המחתרתי וכולם השתמשו בו וזאת בין היתר בגלל ההגבלות שיש על הוצאת כסף מזומן מהארץ לחו"ל. מה שקורה זה שיהלומנים רוצים לקנות באופן ישיר חומר גלם של יהלומים באפריקה, ושם, מה לעשות, לא ממש מכירים את המושג של אשראי או העברות בנקאיות. מעבירים הכל במזומן, וביד.
"לכן יהלומנים מחפשים מימון שיוביל לכסף מזומן שישמש אותם לקניית יהלומי גלם. על מנת שיוכלו להרוויח במצב שנוצר, הרבה יהלומנים מתפתים לעשות שימוש בכסף של כל מיני גורמים שמשמשים ספונסרים לרכישת האבן. ברור שלא בודקים בציציות מי מימן, העיקר שיוכלו להתגלגל. אני מכיר באופן אישי את היהלומנים שנעצרו בפרשת הבנק המחתרתי ואני יכול להגיד לך שחלקם יצאו עם כסף מזומן מהארץ כדי לקנות יהלומים, והם נעזרו בבנק הפיראטי שסיפק להם את הכסף כדי להתגלגל. אני יודע על אנשים מהבורסה שפנו לאדם שפעל בבורסה, למרות שידעו שהוא מפוקפק, רק כדי שיעזור להם להוציא כסף מישראל ולקבל סחורות".
בנוסף, אותו גורם בבורסה שופך אור על פרשה אחרת שהכבידה על הסוחרים בבורסה: "הרבה אנשים נפלו כי היה בחור אחד, שאנשים השקיעו אצלו את הכסף שלהם, והוא הציע להם ריביות גבוהות בכל חודש. יום אחד הוא נעלם והם הפסידו המון כסף. הם גם לא יכולים להתלונן במשטרה כי כל הפעילות היא לכאורה לא חוקית. בהמשך הוא סולק מהבורסה".
ובכל זאת, בורסה היא מוסד דמוקרטי שבו כל שנתיים מתקיימות בחירות להנהלה ולנשיאות, אז למה לא מחליפים אם מדובר באוזלת יד לכאורה?
"הבחירות בבורסה הולכות ומידרדרות, מביאים אנשים מהשכונות וכתוצאה מכך גם הפתרונות הם מהשכונות. רמת הבוררות ירדה פלאים בהתאם לרמת הנבחרים. לפני עשרים שנה היתה אמת מידה מאוד נוקשה וברורה, ומי שאשם במצב זה רק נבחרי הבורסה וההנהלה. בזמנו לא היה צורך במשטרה, הכל התנהל בשקיפות ובהוגנות. היום אנשים פונים לבוררויות מחוץ לבורסה או לבתי משפט ובכך מאפשרים למשטרה להיכנס.
"הספונסרים של העסקאות הם אילוץ. הרבה פעמים אין ברירה אלא להכניס אותם כשותפים מאחורי הקלעים. לדוגמה, אם יש אבן באפריקה ששווה חמישה מיליון שקלים ואין לי את המימון המיידי, אני לוקח שותף, לא אכפת לי מי זה. אני לא אפסיד חצי מיליון דולר גם אם זה כרוך בסיכון.
"בדיוק דיברנו בינינו עד כמה מבחוץ הכל נראה ורוד בבורסה. אני והחברים שלי נמצאים ארבעים שנה בענף ויודעים עד כמה אנשים ירדו ברמת החיים. זאת אשליה שיש פה עדיין כסף גדול. אנשים מגיעים באוטובוס לעבודה, 90 אחוז מהיהלומנים שורדים בשנה האחרונה ומתמודדים עם קשיים רבים של נזילות והיעדר מסחר".
המטרה: מזומן - ומהר
"אנשים מתוך הבורסה בוחרים לשתף פעולה עם הרשויות כי יש להם אינטרס, זה יעזור להם לשרוד", טוען א', היהלומן הוותיק. "בכירים בבורסה ידעו על החקירה ושיתפו פעולה עם המשטרה. אולי חלק מהמעורבים מקבלים חסינות מהמשטרה כדי לשרוד.
"אני יכול להגיד שמאז סגירתו של הבנק יש ירידה של כמעט שלושים אחוז במסחר. הבנק הזה לא מימן פשע כפי שמנסים להגיד, הוא לא מימן נשק, הוא לא מימן סמים או הימורים. הוא פעל כמו בנק לכל דבר בבורסה ואיפשר ליהלומנים לשרוד".
על השתלשלות פרשת הבנק המחתרתי סיפר השבוע גורם בכיר במשטרה. "החקירה הסמויה שלנו החלה כבר בשנת 2011. מכיוון שמדובר בבורסה ליהלומים היה ברור מההתחלה שמדובר בחקירה מאוד מורכבת. ראשית, בשל העובדה הבסיסית שלחוקרים אין נגישות פיזית לבורסה: סידורי האבטחה הכבדים - בשל העובדה שיש שם יהלומים במיליוני שקלים - כוללים סיורי כניסה ויציאה מאוד מוקפדים. לכן היה צריך לדאוג מראש להוצאת עשרות ומאות צווים שיאפשרו לנו, כחוקרי משטרה, להיכנס למקום הזה בכלל, וכן לאפשר לנו גישה למשרדים, לכספות ולבתי העסק שונים.
"נדרשנו להשתמש בהרבה אמצעים מודיעיניים - מעקבים ומצלמות, אישורים לגישה לחשבונות בנק בארץ ובחו"ל, בדיקות במכס של משלוחים והעברות כספים. אני יכול להגיד לך שביחידה החוקרת היו אלפי מסמכים עם טבלאות מסודרות ובהם פירוט של כל צ'ק וצ'ק מול החשבונית הפיקטיבית שהוצאה, כדי להוכיח שלא מדובר בעיסקת יהלומים. מדובר בעבודה שחורה שנמשכה חודשים ארוכים, וכללה הזנת אלפי נתונים שדרכם יהיה אפשר להוכיח כיצד עבדה השיטה וכן את מסלול העברת הכספים".
איך באמת עבדה השיטה?
"למעשה, הבנק המחתרתי פעל בבורסה כמו בנק לכל דבר רק שהוא, כמובן, לא חוקי. ראשית שימש הבנק להמרה של מט"ח. בנוסף הוא נתן שירות של הלוואות. יהלומן היה מגיע, רושם פתק ובו סכום ההלוואה, חותם ומייד מקבל כסף מזומן. כמובן, אין שום תיעוד של הכספים והעסקאות ובוודאי לא תשלומי מס. בנוסף, יהלומנים השתמשו בבנק הלא חוקי לצורך ניכיון צ'קים - היו מפקידים צ'קים ומקבלים במקומם כסף מזומן.
"הבנק המחתרתי בעצם הפגיש בין יהלומנים מהבורסה לבין גורמים מחוץ לבורסה שמהם נלקח הכסף המזומן הרב שנדרש לפעילות. מצד אחד היה הבנק שאליו פנו היהלומנים, אבל לבנק עצמו הוזרמו על פי החשד כספים מגורמים מפוקפקים. כמו כן, כאשר ניתנו צ'קים לבנק הוא היה צריך לספק לאותם יהלומנים חשבונית כלשהי, שאותה היה מקבל בבורסה באמצעות צד שלישי. אלו היו חשבוניות פיקטיביות בגין עסקאות יהלומים, כביכול, שלא היו ולא נבראו.
"באמצעות החברה של מאיר אוחנה (אחד החשודים המרכזיים; ש"ט), שעבדה עם הבנק, הונפקו על פי החשד מאות חשבוניות פיקטיביות. את הסחורה המיובאת אוחנה היה צריך למכור כביכול ולכן הוא העביר כסף מחו"ל בהתאם לסכום הצ'קים שנתנו היהלומנים. מעבר לכך שמדובר בהלבנת הון, פרחה תעשייה שלמה של יהלומנים שנהנו מכסף מזומן שהתקבל לידיהם בלי ששולם עליו מס, כסף שהם מגלגלים הלאה. הכסף לחו"ל הועבר בין השאר מעובדים סינים שהיו מעבירים כספים בסניפים להעברת מט"ח מחוץ לבורסה, והכסף היה עובר לחו"ל בכך שהבנק המחתרתי היה מתאם בין החברה של אוחנה לחלפנים בארץ.
"במשך שנים גזרו המון אנשים קופונים שמנים מהעסק הזה וברור לנו, גם אם לא הוכח במישור הפלילי, שמעורבים מאחורי הקלעים גם גורמי פשיעה נוספים במעגלים רחבים יותר. מדובר במנגנון משומן שפעל באין מפריע במשך שנים בבורסה ואנו יכולים לומר שזה השתרש והצמיח נורמות פסולות בתוך הבורסה, ועירב גורמים רבים בשוק האפור. לכן בתקופה האחרונה מושקעים מאמצים רבים בפיצוח השיטה. במקרה של הבנק המחתרתי מדובר בהישג של המשטרה, שכן הצלחנו לפצח את השיטה, ובאופן מיידי נסגרה לחלוטין פעילות הבנק, ובהמשך גובשו כתבי אישום על ידי הפרקליטות".
את המחזה הזה, שאירע לפני כשנה וחצי וכאילו נתן את האות לעוד פשיטות רבות שיבואו בהמשך, זוכרים היטב בבורסה. בבוקרו של 8 בינואר, במבצע חסר תקדים בהיקפו, התייצבו לפתע במתחם הבורסה מאות שוטרים בליווי אנשי מס הכנסה וחוקרי מע"מ שפשטו לפתע על הבניין והתפרסו במקום על פי אות שהגיע מראש.
"היה לנו חשוב מאוד לתפוס את הבנק בפעולה", מסביר בכיר במשטרה, "כשיש מיליונים במזומן על השולחן ובכספות וכשכולם ממש עובדים. במקביל לכניסה המורכבת לבורסה בליווי של עשרות שוטרים היה צורך בפעילות גם בעשרות בתים, בבתי עסק להמרות מט"ח ובמשרדים מחוץ לבורסה שבהם נתפסו כספים, חשבוניות, חשודים ושלל חומרים מפלילים לכאורה.
"גם הפיכת החקירה לגלויה ותזמון המעצר של עשרות אנשים הצריך היערכות מראש. שכן מדובר בתיק שמכיל עשרות קרטונים ובהם קלסרים מלאים בחומרי חקירה: מאות שעות של חומר גלם שצולם, וכן אלפי מסמכים. כמו כן היו צריכים במשטרה להתכונן למסה של נחקרים שיגיעו ליחידה בו בזמן".
בחדרי החקירות נדהמו החשודים לגלות כיצד תועדו במצלמות שהותקנו במשרדים שלהם במשך ימים ארוכים, ורבים מהם בחרו לשתף פעולה עם המשטרה.
"זאת היתה שעת בוקר מוקדמת, הדלת נפתחה ופתאום אני רואה מולי מלא שוטרים", שיחזר השבוע אחד החשודים בפרשה. "חשבתי שתינתן לי התראה מצד אנשי הבורסה. שישמרו עלי. הרי בהנהלה ידעו מראש שמתנהלת חקירה.
"בהנהלה טענו שהבורסה עובדת בשקיפות מלאה והפעילות של הבנק היא חצי אחוז בסך הכל מהאנשים שעובדים בבורסה. אז בניגוד להצהרה הזאת, אני יכול להגיד שבפועל הרבה אנשים בבורסה עבדו עם הבנק בשוטף. עצם המושג 'בנק מחתרתי' כל כך חוטא לאמת כי הבנק הזה היה בנק לכל דבר, הוא לא פעל במחשכים או במחתרת. כולם בבורסה ידעו עליו, ככה זה מתנהל בבורסה עשרות שנים. לא מדובר בהמצאה חדשה, נתנו פה לאנשים להתפרנס, עובדה שמאז היקף המסחר ירד. אם זאת היתה תופעת שוליים איך אפשר להסביר את הנתונים האלה? הרי המשטרה טוענת שהיה כאן סיוע להלבנת הון ב־300 מיליון דולר.
"בעבר הכל היה ונשאר בתוך הבית, אבל כנראה לבכירים בבורסה היה עניין בפשיטה המשטרתית הזאת", ממשיך אחד החשודים, "באו לנשיא הבורסה וטענו בפניו כאילו ניהול הבנק היה בשיתוף גורמים עברייניים, דבר שלא היה ולא נברא. לא מכיר עבריינים, אני מצהיר ומוכן שיצלבו אותי אם יוכח אחרת, לא ארגון ולא פשע. החוקרים ניסו לקשור אותי והטיחו בי האשמות קשות כאילו אני מלבין כסף של ארגוני פשיעה. עבריינים זה ממש לא הסטייל שלי.
"הלקוחות שלי כולם היו יהלומנים בבורסה, ממש לא עבריינים, היה להם נוח לשווק את התיק ולמכור אותו כאילו יש פה עניין של שיתוף פעולה בתוך הבורסה לבין ארגוני פשיעה. צר לי, אבל הניסיון הזה לקשר אותי לעבריין כזה או אחר לא יכול להצליח, זה לא היה קיים במציאות ולכן גם לא מוזכר בכתבי האישום. רק אנחנו צריכים להתהלך עם הכתם הזה שבינו לבין האמת אין דבר וחצי דבר, זה מה שהכי כואב לי".
במשטרה טוענים שגיבשו ראיות שלפיהן עסקתם בהלבנת הון.
"לא פעלתי במחשכים כפי שמנסים לטעון אלא בשקיפות. פעלתי מול מרכזים להמרת צ'קים ומט"ח שפעלו באופן רשמי ועם רישיונות של בנק ישראל, זאת אומרת ממש לא ארגוני פשיעה ועבריינים ולא שום דבר שדומה לזה. הכסף שהגיע לבורסה למימון כזה או אחר היה משם ולא משום מקום אחר. ביום אחד חרב עלי עולמי, בעוד אנשים בבורסה שנהנו מהשירותים האלה יום־יום היפנו לי עורף ברגע האמת וממשיכים להתנהל כרגיל. אני יכול להגיד שהרווחים של הבנק היו אפסיים לעומת הרווחים והחגיגות שעשו אנשי הבורסה".
בחקירות שלך הזכירו שמות?
"שאלו אותי אם יש לי קשר לעמיר מולנר ואם אני מכיר את ריקו שירזי. אמרתי להם שמעולם לא עבדתי עם האנשים האלה, ביקשתי ממש, התחננתי, שישלחו אותי לבדיקת פוליגרף. הם נתלו על עץ גבוה מדי. הייתי בטוח שהגיע סוף העולם, זה מוטט אותי ואת המשפחה שלי. זאת הפרנסה שלי. מאדם רגיל שקם בבוקר והולך כל יום לבורסה הפכתי לבן אדם בלי חיים".
אתה בעצם מרגיש שחבריך לבורסה בגדו בך?
"זאת היתממות של בכירי הבורסה. הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת. אני לא מרגיש בושה או אשמה במשהו, להפך. במשך שנים סייעתי לכל מי שרק אפשר, ככה העניינים התנהלו בבורסה ולכן אין לי במה להתבייש. אם חלילה הייתי אונס או שודד הייתי מתבייש. אני מתבייש בשביל האנשים שעבדו איתי ונתתי להם פרנסה, שהיפנו לי עורף כאילו אני אדם זר. במשך כל השנים שאני בבורסה כולם ידעו על שירותי הבנק, כולם עבדו איתי וכולם הרוויחו מזה, אז פתאום לצייר את הדבר הזה כאילו מדובר בעבריינים או בארגוני פשיעה זה קשקוש מוחלט".
בכתבי האישום שגיבשה הפרקליטות נאשמים החשודים העיקריים בהלבנת הון של מיליוני שקלים ובעבירות מס בהיקפים גדולים. בין השאר מיוחס לאחד החשודים העיקריים סיוע ליהלומנים בהלבנת הון בסכום של כ־300 מיליון דולר.
"מה זאת אומרת סיוע ליהלומנים להלבנת הון בסכום של כ־300 מיליון דולר? שיביאו את האנשים האלה ויעמידו אותם לדין אם אכן היה סיוע כזה", ממשיך אחד החשודים בתיק. "מעמידים אותי לדין על סיוע ואת מי שבפועל הלבין את כספו לא מעמידים לדין? זה הרי אבסורד, ייאלצו להביא את כל האנשים שעבדו עם הבנק, את כל היהלומנים שנהנו מהשירותים האלה כדי להבין את התמונה הכוללת. אם אין לי חסינות אז לאף אחד אחר אין.
"זה נהפך לכדור שלג. כל שני וחמישי יש פשיטה על משרד אחר בבורסה, וזה כבר הפך להיות עניין שבשיגרה. בהתנהלות הזאת הם מרסקים ענף שלם, הרי הבנק שעבד בבורסה יצא מכלל פעולה, אז מה המטרה עכשיו, לשבש את כל הפעילות בענף?"
רבים בבורסה מגלים אמפתיה כלפי היהלומנים שפעלו בבנק המחתרתי. "אני הבנתי שאחד הנחקרים נשאל בחקירתו מדוע היה צריך מאות אלפי דולרים, והוא ציין כי היה בדרכו לרכוש יהלומים באפריקה והוא חייב מזומן, כי ככה עובדת שם השיטה, הכל במזומן ומי שצריך גם לשחד כל מיני פקידים כי ככה זה נהוג שם, אז מאיפה בדיוק הוא יצהיר על הכסף הזה?" מסביר יהלומן ותיק.
"מצד שני, אין דרך אחרת, כולנו חיים ונושמים את עסקי היהלומים ואתה רוצה לקנות ולהרוויח. מהבחינה הזאת הבנק שירת הרבה מאוד יהלומנים. דיברו על כלכלה שחורה וניסו לקשור את הענף לעבריינים בכירים אבל בפועל בתיק הזה לא מדובר בעבריינים אלא ביהלומנים שהשתמשו בשירותי הבנק. נכון, לא שילמו מסים באופן מלא, אבל את יודעת מה המצב עכשיו? שיתוק מוחלט, אי אפשר לקנות סחורה. את יודעת כמה עסקים מסביב לבורסה נפגעו מכך שאין עבודה? מסעדות, בתי קפה, חנויות בגדים שכן נהנו מפירות הרכישה ושילמו מסים. ומה עכשיו? קריסה טוטאלית".
"הסכם פנימי שפעל שנים"
עו"ד יאיר רגב, שייצג את אחד הנאשמים המרכזיים בפרשה, וקצין בכיר ביחבא"ל לשעבר, אמר השבוע: "היהלומנים שנתפסו הם לא העיקר. בבורסה היו חייבים את הפלטפורמה של הבנק הזה, שנוהל באין מפריע, כדי לאפשר העברות כספים זמינות בין יהלומנים, ששימשו אותם לקניית יהלומים במקומות בחו"ל שבהם היה צריך מזומנים באופן מיידי. מפעילי הבנק נתנו את השירות הזה שאיפשר ליהלומנים לשרוד. זה היה הסכם פנימי שפעל במשך שנים.
"מה שהמשטרה ניסתה לעשות זה לשבור את הבורסה ולהגיע לפיקוח הדוק על ענף שבו קיימים כללים מאוד ספציפיים. המשטרה ניסתה לקשור לתיק הזה כתרים של ארגוני פשיעה וכיוצא באלה, אך כולנו יודעים שכל החשדות האלה נשארו מחוץ לסיפור. ניסו לטעון במשטרה שמי שכביכול הזרימו את הכסף הגדול היו גורמים שיש להם סכומי עתק שהושגו לא בדיוק מעבודה במשרד, כלומר גורמים עברייניים. לכן רבים מהיהלומנים טוענים, ובצדק, שבפועל המשטרה לא הצליחה לשים את ידה על הכסף השחור הגדול שמגיע ממקורות עברייניים, ולכן להגיד שזאת הצלחה יהיה מאוד לא מדויק".
מנגד, במשטרה מבטלים את הטענות האלה ומציינים כי "בחקירה מהסוג הזה לא כל מידע מודיעיני הופך לראיה פלילית. מדובר בהצלחה גם אם עלו שמות של ארגון פשיעה כזה או אחר, זה לא בהכרח אומר שהיה מספיק חומר. כשבודקים חקירה בסדר גודל כזה מצטבר המון מידע שלא כולו ניתן לביסוס. אפשר לומר שבחקירה הזאת עלו שמות של מעורבים רבים בעלי תפקידים ובעלי השפעה וממון אבל מכאן ועד להוכחה הנדרשת ברמה הפלילית הדרך ארוכה".
נראה כי בעקבות המשבר גורמים בכירים בבורסה גיבשו הסכם עם רשות המסים, ולפיו תשלם הבורסה עשרות מיליוני שקלים בתמורה להפסקת הפשיטות על המשרדים, מעין כופר גלובלי. ההסכם כבר גובש ואושר אך ברגע האחרון פרקליטות מחוז תל אביב לא אישרה את העיסקה. ברשות המסים ביקשו לא להגיב לעניין ההסכם שבוטל.
"אין אווירה בבורסה, כולם מגיעים בפנים נפולות, אנשים מסתובבים בפחד במסדרונות, לא ישנים בלילות, כולם מחכים שידפקו להם בדלת. יש פחד מרשויות המס שהציבו לעצמן מטרה והצהירו שיעברו משרד־משרד בבורסה", אומר א', היהלומן הוותיק, שנשמע מאוד לא אופטימי. "למה להמשיך ולהזיק לבניין הזה? אם זה יימשך תהיה קריסה של כל הענף. חודשים אחרי שהפרשה התפוצצה, עדיין מגיעים לפה שוטרים כל כמה ימים. במצב של היום עדיף שנשיא הבורסה יסגור את הבניין עד שדברים יירגעו. אנשים פה מפוחדים, כל פעם רואים מישהו אחר מעוכב לחקירה או שפושטים פה על משרדים. זאת לא אווירה שאפשר להמשיך בה בעסקים כרגיל".
שנת 2012 הסתיימה בנתונים שליליים במיוחד בבורסה, ובירידה של כ־25 אחוזים בהיקפי המסחר בענף היהלומים. ייצוא היהלומים המלוטשים נטו הסתכם בשנת 2012 ב־5.560 מיליארד דולרים לעומת 7.203 מיליארד דולרים בשנת 2011 - ירידה של 22.8 אחוזים. ייצוא יהלומי גלם נטו הסתכם בשנת 2012 ב־2.799 מיליארד דולרים, לעומת 3.504 מיליארד דולרים בשנת 2011 - ירידה של 20.1 אחוזים. ייבוא יהלומים מלוטשים נטו בשנת 2012 הסתכם ב־4.265 מיליארד דולרים לעומת כ־5.682 מיליארד דולרים בשנת 2011 - ירידה של 24.9 אחוזים. ייבוא יהלומי גלם נטו בשנת 2012 הסתכם ב־3.832 מיליארד דולרים לעומת 4.402 מיליארד דולרים בשנת 2011, ירידה של 12.9 אחוזים.
את הנתונים הסופיים של שנת 2013 עדיין קשה לחזות, אך מנתוני המחצית הראשונה של השנה עולה כי נמשכת מגמת הירידה בייצוא היהלומים המלוטשים מישראל, שהסתכם ב־3.233 מיליארד דולר בלבד - ירידה של כשני אחוזים מהתקופה המקבילה אשתקד. בייצוא היהלומים הגולמיים נטו נרשמה עלייה קלה, 8.1 אחוזים, ל־1.639 מיליארד דולר, לעומת 1.516 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
בכיר בענף מסביר: "גם הנתונים האלה לא באמת משקפים את המציאות, המצב הרבה יותר גרוע. אנשים מגלגלים סחורה עם רווח מזערי אם בכלל, רק כדי לשרוד. הרווח הצטמצם פלאים כיוון שהתעשייה בארץ כמעט אינה קיימת, כך שאם מישהו מייבא אבן כזאת או אחרת ושולח אותה למכירה, הרווח קטן באופן משמעותי שכן הליטוש שלה לא נעשה כבר בארץ".
בניסיון לבלום את ההידרדרות בענף, נעשה ניסיון לראשונה בתולדות הבורסה להקדים את הבחירות למוסד הנשיאות. היוזמה שהובילו בכירים בענף נכשלה בסופו של דבר, והבחירות הקרובות ייערכו בחודש אוקטובר, דבר שהביא להתחממות נוספת ביחסים העכורים בתוך הבורסה.
דווקא נשיא הבורסה, יאיר סהר, שחגג בשבוע שעבר את יום הולדתו ה־55, כתב בנימה אישית ואופטימית בדף הפייסבוק שלו: "אחרי שנה קשה שעברה על כולנו, אני מבטיח לדאוג לכל אחד ואחד מחברי הבורסה ולהביא אותו לחוף מבטחים. הבטחנו לעצמנו והתחייבנו שאנחנו לא שוכחים אף אחד! אף אחד! ואת כולם אנחנו נחזיר הביתה בשלום".
shishabat@israelhayom.co.il* * *
תגובות
"מדובר ברצף הכפשות"
הנהלת בורסת היהלומים הישראלית: "הנהלת הבורסה תמשיך לנווט את הבורסה בצורה אחראית ושקולה, תוך דאגה לכל אחד ואחד מחבריה, תוך ערבות הדדית ועזרה למי שעסקיהם בקשיים. הנהלת הבורסה מבינה את הקשיים שבפניהם ניצבים חברי הבורסה בתקופה כלכלית לא פשוטה. הנהלת הבורסה עושה ימים ולילות בדאגה לכל אחת ואחד מחברות וחברי הבורסה ומאמינה כי בשילוב ידיים ובמאמץ משותף נראה כולנו ימים טובים יותר. צר לנו שיש מיעוט קטן וזניח שבמקום לסייע ולעזור, מעדיפים לחבל ולהפריע.
"מדובר ברצף הכפשות ואי דיוקים של גורמים אנונימיים המונעים משיקולים צרים ומאינטרסים אישיים, שכל מטרתם היא להכפיש את הנהלת בורסת היהלומים והעומד בראשה, גם במחיר פגיעה בשמה הטוב של הבורסה בכלל, ופגיעה בענף היהלומים בפרט.
"הנהגת בורסת היהלומים מנהלת מרכז סחר גדול ומוביל בתעשיית היהלומים העולמית והיא אבן יסוד בתעשיית הייצוא הישראלית, המספקת פרנסה ל־20 אלף משפחות. היקף המחזור של בורסת היהלומים עומד בממוצע על כ־28 מיליארד דולר בשנה, והיקף הייצוא המלוטש עומד על 11 מיליארד דולר, שהם 24 אחוז מכלל הייצוא התעשייתי של מדינת ישראל, ויש לה אחריות לעשייה ולפעילות למען חברי הבורסה, להבדיל ממי שרק יודע להשמיץ בעילום שם ושחברי הבורסה אינם חשובים לו.
"גם עיתוי הכתבה אינו מקרי, שכן לקראת הבחירות לנשיאות בורסת היהלומים והנהלתה באוקטובר הקרוב, יש החושבים שבאמצעות השמצות ועיוות המציאות והעובדות ישפרו את מצבם.
"גיבוב הטענות מתעלם מהעשייה הגדולה וההשקעה העצומה שבוצעה בבורסת היהלומים בשנתיים האחרונות מתוך מטרה לקדם ולהתאים את הענף לאתגרים הניצבים בפניו. אכן, יש ירידה בפעילות העסקית הנובעת ברובה המכריע מהמשבר הכלכלי העולמי בסוף שנת 2010, שהוביל לירידה במכירת מוצרי צריכה ובכלל זה יהלומים. אך הנהלת הבורסה עשתה רבות במגוון רחב של תחומים, כדוגמת ארגון משלחות קניינים, הכנסת חברות גלם גדולות, שת"פ עם בורסות שונות בעולם ומדינות יעד, שיתופי פעולה עם חברות תכשיטים ופעילויות מול גורמי הממשלה השונים. כמובן, גם סוגיית הבנק המחתרתי הזיקה באופן לא פשוט לענף, ולכן הנהלת הבורסה עשתה מגוון רחב של פעולות מול הגורמים השונים כדי להסדיר את הסוגיה, ונעזרת לשם כך במיטב היועצים, ובהם עו"ד פיני רובין, עו"ד רם כספי, עו"ד נבות תל־צור, רו"ח משה לאון, ניצב בדימוס יוסי סדבון וראשי רשות המסים לשעבר יוני קפלן וג'קי מצא".
בנוגע לפרשת הבנק המחתרתי: "החקירה עדיין לא הסתיימה ולכן אנו לא יכולים להתייחס לנושא. חשוב לציין כי על פי הפרסומים, חקירת פרשת הבנק המחתרתי החלה בסוף שנת 2010 באופן סמוי, בתקופת כהונתה של הנהלת הבורסה הקודמת והנשיא הקודם, כשנה וחצי טרם תחילת כהונתה של ההנהלה הנוכחית. ראוי להדגיש כי בורסת היהלומים הישראלית פועלת על פי חוקי מדינת ישראל, ומחויבת לקיום צווים שיפוטיים של בתי משפט או רשויות החוק השונות.
"נשיא הבורסה לא מעורב אישית בשום חקירה. כמובן, בורסת היהלומים הישראלית כפופה לחוקי מדינת ישראל ופועלת לשמירת האינטרסים הכלכליים של חברי בורסת היהלומים.
"מוסד הבוררות של בורסת היהלומים הוא מוסד המתנהל יותר מ־70 שנה, פועל מכוח תקנון הבורסה וזוכה לגיבוי מוחלט של מערכת בתי המשפט בישראל כבר עשרות שנים. מוסד הבוררות הוא מנגנון הפותר סכסוכים ביעילות ובמהירות בסכומים של עשרות מיליוני דולרים, ובכך מאפשר המשך מסחר סדיר לחברי הבורסה".
באשר לאמירות הנוגעות להסכם עם הרשויות: "אכן מתנהלים מגעים, אך מטבע הדברים מדובר במגעים ארוכים ורגישים. מטרת הנהלת הבורסה בניהול מגעים אלה היא להביא לתוצאה המיטבית לחברי הבורסה, לענף כולו ולמדינת ישראל בכלל".
החשוד מאיר אוחנה, דרך עורך דינו, דרור מתתיהו: "מרשי טרם הועמד לדין ובאמתחתו טענות כבדות משקל אשר יש בהן כדי להשמיט את הבסיס שעליו מושתתים החשדות המיוחסים לו. את טענותינו נעלה בפני הגורמים המוסמכים להכריע בעניינו ולא באמצעות התקשורת".
רשות המסים: "כתבי האישום בכל הקשור לבנק המחתרתי מלמדים על עבירות מס בעשרות מיליוני שקלים. באשר לחקירות שמתבצעות - חקירת הבנק המחתרתי הניבה תוצרי חקירה רבים ומגוונים, בין השאר נגד חשודים נוספים שטרם נחקרו. חטיבת החקירות ברשות המסים פועלת בכל מקום שבו קיים מידע על העלמות מס, ללא קשר לענף ספציפי זה או אחר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו