לפני כמה שבועות, כאשר התפרסמו הידיעות על הניסיונות של רוסיה לחתור תחת ממשלה במדינה אירופית מסוימת, פגשתי במקרה בשגריר של אותה מדינה. אחרי שהבעתי בפניו את הצער על מה שמתרחש אצלו בבית, השיב שכדאי דווקא לישראל לדאוג. "אנחנו לפחות מודעים לבעיה ומשתדלים להתמודד עימה", אמר בכובד ראש, "אתם מעדיפים לעצום עין".
אבל לא כולם בישראל עוצמים עין. סא"ל (מיל') דניאל ראקוב, חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, פרסם לאחרונה מחקר מאלף, השופך אור על האופן שבו רוסיה מפעילה מתחילת 2023 מערך השפעה תודעתית ומתערבת בזירת הפנים בישראל, ועל האיום הנשקף ממנו.
"במהלך 2023 התחלתי לקבל צילומי מסך של פוסטים בפייסבוק, אשר במבט ראשון נראו כקוריוז: פוסטים בעברית קלוקלת למדי ומצוידים בשפה גרפית שהישראלי הממוצע יתקשה להתחבר אליה, והמשותף לכולם היה הניסיון לקדם מסרים פרו־רוסיים. ככל שהדבר נמשך, כך נהיה ברור שמדובר בקמפיין מאורגן, ואז התרבו העדויות שהקמפיין אינו מוגבל לעברית בלבד - הוא התנהל בו בזמן בעוד 12 שפות. בסוף 2023 אחד משירותי המודיעין של מדינה באירופה ש'התלבש' על העניין, חשף את המסמכים המקוריים של תכנון הקמפיין הרוסי. ערוץ טלגרם עלום הדליף עוד מסמך, ובכך הביא לגילוי של שיטת הפעולה הרוסית ושל ההיקפים שלה".
את ראקוב, ששירת במשך כ־20 שנה באמ"ן ושימש בעבר עמית מחקר בתוכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי, עניינו, מטבע הדברים, בראש ובראשונה ההיבט הישראלי של קמפיין ההשפעה הרוסי, והאופן שבו הוא משתלב באסטרטגיה הכללית של רוסיה ביחס לישראל. כעת הוא חושף אותם לראשונה, וחשיפותיו צריכות להטריד את הציבור ואת מקבלי ההחלטות.
בבסיס הקמפיין הרוסי עומדת שיטת הכפילים - להקים אתרי דמה שמתחזים לאתרים של כלי תקשורת ישראליים מוכרים (וואלה, 12N, "ג'רוזלם פוסט" וכו') או לכאלה שכלל אינם קיימים, אבל שמותיהם משדרים אמינות ("ג'רוזלם הרלד טריביון", למשל) ולפרסם בהם כתבות שמקדמות אג'נדה רוסית, לעיתים בחתימה כביכול של עיתונאים וכותבים ישראלים בעלי שם. הקורא התמים, שהובל אל האתרים המתחזים באמצעות קישורים או פיתיונות אחרים, כלל לא הבין שביקר באתר מפוברק ולא בדבר האמיתי. הוא קרא פרופגנדה רוסית מזוקקת ביחס למלחמה באוקראינה באריזת דעה של פובליציסט ישראלי נחשב.
מכבש השפעה בעברית
במקביל לאתרי דמה, הרשתות החברתיות הנפוצות בישראל - פייסבוק וטוויטר - הוצפו בפוסטים קצרים, שגם הם נכתבו כביכול על ידי משתמשים ישראלים ולוו בעזר גרפי מושך עין, בדרך כלל קריקטורה. בכולם הוצגו באופן מתוחכם מסרים רוסיים, ללא חתימה רוסית כמובן. הרוסים קנו את הפוסטים באמצעות חנות הפרסום של פייסבוק, וצבא של בוטים הדהד ושיתף אותם כדי לשוות להם אמינות, מסביר ראקוב. בשל מדיניות השקיפות של מטא ניתן לעלות על התרמית, אך רק בדיעבד. בזמן אמת הפוסטים נראו לגולשים מן השורה כפוסטים אותנטיים של ישראלים אחרים הדואגים לשלום המדינה שלנו, ולכן אין פלא שרבים שיתפו אותם ואף הפכו את חלקם לוויראליים, בדיוק על פי התוכנית שנהגתה אי־שם במעמקי מפעל ההשפעה של שירותי הביטחון הרוסיים.
"הם באמת פועלים על פי תוכנית סדורה ומפורטת", מדגיש ראקוב, ומספר שהתוכנית, או ליתר דיוק ההצעה לתוכנית פעולה, הגיעה לידיו. שלושת יעדי הקמפיין שמופיעים בה מהווים התערבות בוטה בענייניה הפנימיים של ישראל, ואלה הם: להרחיק את ישראל מארה"ב, לגרום לה לאמץ מדיניות שיותר נוחה לרוסיה, ולהכריח אותה שלא להעניק לאוקראינה תמיכה פוליטית או צבאית.
ראקוב מודה שלו עצמו, כמשתמש פייסבוק מן השורה, האלגוריתם של הרשת לא הציג את הפרסומות של הקמפיין הרוסי. הוא משער שכנראה הפרופיל האינטרנטי שלו, כפי שהוא משתקף ברשתות החברתיות, אינו מתאים לפרופיל היעד שהוגדר על ידי מי שעומד מאחורי הקמפיין בצד הרוסי. מי כן מתאים לטרגוט? למשל קהלי שוליים, כמו חובבי תיאוריות קונספירציה למיניהם. "אלה ציבורים שנוטים להאמין לחדשות סנסציוניות, ולכן הם קלים יותר להשפעה", טוען ראקוב ומזכיר שבתקופת הקורונה הרוסים עבדו חזק על מוטיב של התנגדות לחיסונים וליבו את ההתנגדות לחיסון, בתקווה להגביר את ההתמרמרות ואת הכאוס במדינות שסומנו על ידיהם כיריבות.
"עוד לפני מגפת הקורונה הרוסים הרבו להריץ תיאוריות קונספירציה שנועדו ליצור ולהגביר את ההתנגדות לחיסונים, ועם פרוץ המגפה הדבר נהיה קל יותר, כי הקורונה עוררה דאגה כנה ותגובות רגשיות עזות", הוא מסביר, "התעמקתי בנושא ההשפעה הרוסית ברשת וביכולתה לגרום דיסאינפורמציה כבר לפני כמה שנים. עליתי באותה עת על כמה אנשים, שנראו בבירור כמשפיעים פרו־רוסים, אבל לא היו סימנים לקמפיין מאורגן, בוודאי לא בעברית. החידוש הוא שעכשיו מופעל כלפינו מכבש של קמפיין השפעה בעברית: מישהו טורח להפעיל אותו בשפה שמבחינת כמות המשתמשים בה בעולם אינה נפוצה, בלשון המעטה. יכול להיות שמדובר בשילוב של הצורך ושל נגישות הכלים הטכנולוגיים, אשר הפכו את הפעילות החתרנית בשפות זרות, כמו העברית, לקלה יותר ובעיקר לזולה יותר.
"הרעיון הכללי הוא לנצל את האג'נדה החדשותית המשתנה של ישראל, זו הפנימית וזו החיצונית - בעיקר בכל הקשור ליחסי ישראל עם ארה"ב ואירופה, ולשתול לתוכה במרמה מסרים של פרופגנדה. לקשר בכוח בין הסוגיות הבוערות בישראל לבין הקו שתואם את המדיניות הרוסית, כדי להסביר שכדאי לישראל להתנהל על פי האינטרס הרוסי, וכל זאת בלי להזכיר בכלל את רוסיה".
מה המסרים שקידם הקמפיין?
"אחד מן המסרים המרכזיים, עוד לפני 7 באוקטובר, היה שהעולם כולו נגד ישראל, שכולם הפקירו אותנו ושהכל רע, ולכן כדאי שנתעסק אך ורק בעניינים שלנו ולא נסתכל רחוק, משמע אל עבר הזירה האוקראינית. לכך צורפו מסרים מסייעים: 'סיוע לאוקראינה יעלה לישראל בכסף', 'אוקראינה בוגדנית', 'האוקראינים הם נאצים' וכדומה. לאחר 7 באוקטובר הרוסים החלו לנגן על המיתרים של הנפש הישראלית הפצועה בציניות מוגברת. למשל, הם הפיצו באמצעות הקמפיין 'ידיעה' שקרית לחלוטין, שטענה כי הנשק שסופק לאוקראינה על ידי מדינות המערב הועבר או יועבר מאוקראינה לעזה, ובימים הראשונים אחרי הטבח הנורא הריצו את הפייק הזה חזק מאוד. עד כדי כך חזק, שהוא צד הרבה מאמינים ואפילו זכה להדהוד בשידורי כאן 11, אף שלא היה בו אפילו חלקיק של אמת".
במקרים אחרים הקמפיין הרוסי דווקא עושה שימוש בגרעין של אמת, אבל מעוות אותה לצרכיו עד שלא נשאר מן הגרעין הזה אפילו זכר. ראקוב: "קחו, למשל, את הטרוניה הנפוצה בישראל כלפי ממשל ביידן, על כך שאינו מעניק לנו תמיכה מספקת ומקשה על ישראל להתקדם לעבר הניצחון על האויב. זאת טענה נכונה, והמוני ישראלים שותפים לה, ובדיוק בשל כך הרוסים 'רוכבים' עליה בהנאה רבה. המסר שלהם מקיאבליסטי ומקומם במיוחד: הוא קורא שלא לבנות שותפות עם וושינגטון הדו־פרצופית, כי האמריקנים 'בוגדים בישראל ותומכים בפלשתינים', ומבליע את ההזמנה להתיישר על פי האינטרס של מוסקבה - אותה מוסקבה שעומדת לצד אויבי ישראל, מחמשת אותם, מקדמת החלטות אנטי־ישראליות במועצת הביטחון של האו"ם ומפמפמת את האשמת השווא שישראל מבצעת ג'נוסייד. אותה מוסקבה שמארחת אפילו אחרי 7 באוקטובר את ראשי חמאס, וכלל לא רואה בו ובג'יהאד האסלאמי ארגוני טרור. אם לממשל ביידן יש שני פרצופים, הרי למשטר פוטין מודל 2024 יש רק פרצוף אחד - פרצוף אנטי־ישראלי מכוער".
רוכבים על השסעים
זה המקום להדגים כיצד הקמפיין הרוסי מתמרן בתחכום בין הימין לשמאל בישראל ובוחר עבור כל מחנה את המסרים שעימם הוא יוכל להזדהות. "לפני 7 באוקטובר, כל עוד נושא הרפורמה המשפטית והניסיונות של מתנגדיה לסכל אותה עמדו על הפרק והיו למוקד העניין בישראל, קמפיין ההשפעה הרוסי דימה את ההפגנות בישראל לכיכר מיידן המרכזית בקייב בירת אוקראינה, כלומר לכאורה בחר צד ותמך בימין", מפרט ראקוב.
אבל רק לכאורה, כי הרי המרכיב העיקרי של האידיאולוגיה הימנית בישראל - זכותו המוחלטת של עם ישראל על הארץ - מנוגד לגמרי לעמדתה של רוסיה, והיא פועלת כנגדו במלוא הכוח, מה שמציב אותה דווקא כשותפה רעיונית לשמאל בישראל. אחרי 7 באוקטובר התהום התרחבה אף יותר: הימין בישראל דורש להמשיך את המלחמה עד לניצחון מוחלט על אויביה, בשעה שהרוסים תובעים ומנסים לעצור את המלחמה ולהציל את חמאס.
ראקוב מספק הסבר לתהייה: "הרוסים אינם תומכים במחנה פוליטי זה או אחר, אלא מבקשים להגביר ולהחריף את השסעים והמחלוקות הקיימים בישראל כדי לנצל אותם לטובתם. הם לא ביקשו לקדם את הרפורמה המשפטית בישראל או למנוע אותה, אלא קיוו לדרדר את ישראל עמוק יותר אל עבר תהומות של מלחמה פנימית, כדי שלא תוכל להוביל מדיניות חוץ שמנוגדת לרצונות של הקרמלין.
"כך עובדת ההשפעה - הרוסים מזהים את הסוגיות האמיתיות שמעסיקות את החברה הישראלית ורותמים אותן כדי לקדם בעורמה את האינטרס הרוסי, שכלל לא קשור לישראל. הגברת השסע הפנימי וליבוי האש אופייניים לפעילות החתרנית של רוסיה גם במקומות אחרים בעולם. הם מבינים שכאשר במדינה מסוימת יש קיטוב ויש שסעים, הממשלה של אותה מדינה נאלצת להתמקד בשסעים האלה ומתקשה לקבל החלטות שנויות במחלוקת, היא הופכת לממשלה חלשה, וזה תמיד טוב לרוסים. האווירה הכללית במדינה משוסעת הופכת אותה ליעד קל יותר להתערבות חיצונית. ישראל היא מקום שכמעט מזמין התערבות, כי אנחנו חברה מרובת מחלוקות, ומעצמה זרה אינה נדרשת להמציא שסעים אלא פשוט רוכבת על שסעים קיימים ואותנטיים, שמייצרים רגשות חזקים ואמיתיים. את הרגשות האלה היא מנסה לרתום לצרכיה".
בהקשר זה ראקוב מציג את החשיפה העיקרית שלו - התזמון המדויק שבו החליטו הרוסים להתחיל בקמפיין השפעה בעברית, וההסבר לתזמון הזה: "הציפייה של הרוסים להרוויח מחזרתו של בנימין נתניהו לתפקיד ראש הממשלה לא התממשה. הם קיוו שהימין יהיה נוח עבורם, אך זה לא קרה. נתניהו אפילו לא התקשר במשך חודשיים לפוטין כדי לשמוע ממנו את הברכה על היבחרו, וברור שזה היה מכוון. גם אחר כך, עד אחרי 7 באוקטובר הם לא דיברו. במוסקבה הבינו שתקופת הפריחה של יחסיהם עם ירושלים נגמרה, והחליטו להפעיל על ישראל לחץ בצורה של מערך השפעה. זה לא יעצור, אלא רק יתרחב".
מהם המדדים להצלחה של קמפיין השפעה מבחינת הרוסים?
"חשיפת ה'דאשבורדים' המקוריים של מארגני קמפיין ההשפעה על ידי שירות מודיעין אירופי מאפשרת לנו הצצה אל אופן החשיבה הרוסי. בדאשבורדים האלה מוצגים שבוע אחר שבוע נתוני אמת שמעניינים אותם ושנמדדים בקביעות. אלה קודם כל הפרמטרים שהיו נמדדים על ידי מנהלי שיווק של כל קמפיין פרסומי: נתוני חשיפה ומספר צפיות, שיתופים והקשות על קישורים. ברובד הבא, כמו בכל מפעל - ובעיני הרוסים מדובר במפעל ש'מייצר' השפעה - נמדדות ומפוקחות תוצאות כמותיות של ייצור: כמה פוסטים ייצרה מחלקה אחת, כמה גרפיקות ייצרה מחלקה אחרת, כמה אתרים בנתה מחלקה שלישית. אין לזלזל ברצינותו של המנגנון הזה, שכולל צוות קריאייטיב ייעודי, צוות שאמון על איסוף נתונים סטטיסטיים, ואפילו צוות שתפקידו לבצע מחקרים וסקרים.
"נוסף על כך, הרוסים מגלים יכולת למידה בלתי מבוטלת, בודקים אילו פוסטים עובדים ואילו לא. הקמפיין משתכלל ומגיב לשינויים או לניסיונות לבלום את הקמפיין. כך, לדוגמה, הרוסים מעדיפים עכשיו להשתמש פחות בקריקטורות, משום שהמכניזם של פייסבוק מצליח לזהות אותן ולהחשיד את הפוסט. במקום קריקטורות הם עברו לעזרים גרפיים אחרים. הם משפרים כל הזמן את השפה, ואולי אפילו מעסיקים כאן מישהו שמסייע בידם בכתיבה. לפחות על פי מסמך ההצעה שבידי, אמורים להיות להם 'כתבי שטח' ישראלים".
נתונים כמותיים יבשים לא בהכרח מגלים אם קמפיין השפעה משיג את יעדיו הפוליטיים.
"נכון. קשה לבודד ולמדוד את האפקטיביות הסגולית של השפעה זרה. אבל הרוסים מאמינים בכלי הזה וסבורים שהוא עובד במאסות ולאורך זמן. במובן מסוים זה אולי מקל על הוגי הקמפיין הרוסי ועל מנהליו לדווח למעלה על הצלחות מרובות. הם יכולים להציג את נתוני הצפייה הגדלים, ולהתפאר שהקמפיין משיג את יעדיו. האם ישראל מספקת נשק לאוקראינה? עובדה שלא. האם יחסי ישראל־ארה"ב אינם במיטבם? עובדה שכן. הנה - הצלחנו, הם יגידו לממונים".
מי הם אותם ממונים?
"לקמפיין ההשפעה הרוסי יש 'אבא' רב עוצמה - סגן ראש האדמיניסטרציה הנשיאותית, סרגיי קיריינקו. מדובר בנציג הקבוצה החזקה ביותר ברוסיה של היום, שמורכבת גם מאוליגרכים כמו האחים קובלצ'וק, ומבעלי שליטה במנגנוני הביטחון, בתעשיית האטום ובעסקים. נציגם האחר מונה לאחרונה לתפקיד מבקר המדינה. בשפה פחות דיפלומטית, הם אוחזים באמצעותו בביצים גם פקידים בכירים וגם את העילית העסקית".
אוהבים לקחת סיכונים
הנזק לישראל מהפעילות התעמולתית של רוסיה הוא לעיתים בלתי נראה, אך בהחלט מורגש. ראקוב: "ראשית, מהשיחות שלי עם העמיתים במקומות אחרים שבהם מערכי ההשפעה הרוסיים הופעלו, אנו יודעים שלאחר שהם פועלים לאורך זמן, מתערער האמון של האזרחים במדינתם ובמוסדותיה. הם מתרגלים לא להאמין לשום דבר רשמי. אם זה לא מספיק, הרי חלק מקמפיין ההשפעה הרוסי בזירה הבינלאומית ממש רוקד על הדם שלנו. כאשר הרוסים מציירים גרפיטי של ידיים מגואלות בדם בסגנון של ידי המחבלים שביצעו לינץ' בוואדים נורז'יץ וביוסי אברהמי הי"ד ברמאללה על אנדרטת השואה בפריז, או מסמנים בתים בצרפת במגיני דוד כמו לקראת פוגרום, ואחר כך קמפיין ההשפעה האינטרנטי מהדהד את זה, זה עלול להביא לפגיעה ביהודים. חוץ מזה, צריך לזכור שקמפיין ההשפעה הנוכחי אינו עומד לבדו. נוסף עליו, בארסנל החתרנות הרוסי יש כלים אחרים, ורוסיה לא בוחלת להשתמש בהם.
"הם מפעילים, לדוגמה, לא מעט ערוצי טלוויזיה ברוסית ובשפות אחרות, ומיליוני אזרחים של מדינות אחרות צופים בהם ומקבלים דרכם דיסאינפורמציה, אשר מעצבת את תודעתם ואת תפיסת המציאות שלהם. אני רואה למשל את חמי ואת חמותי, שניהם ישראלים יוצאי אוקראינה שמתנגדים לפלישה הרוסית, אבל ממשיכים בדבקות לצרוך את שידורי התעמולה של הערוץ הראשון הרוסי כחלק מחבילת הכבלים שלהם. משהו מן השידורים האלה בוודאי מחלחל פנימה ונקלט. ולבסוף, אנחנו יודעים מזירות אחרות שהרוסים יודעים לעבוד עם פשע מאורגן כדי לחולל פרובוקציות. הסכנה הזאת ממשית עכשיו, כאשר שירותי הביטחון הרוסיים מרגישים בטוחים בעצמם אחרי שנתיים של תהפוכות ובנייה מחדש".
מה שיטות הפעולה הנוספות של רוסיה?
"הן רבות מאוד. אחת מהן היא שימוש מגמתי בהתבטאויות של בכירים ישראלים בעלי שם. הרוסים לוקחים סרטונים של בכירי צה"ל בדימוס, עורכים אותם בכבדות, גוזרים מהם קטעים נטולי הקשר או אף מנוגדים להקשר הכללי, ומייצרים מוצר תעמולתי תחת כותרת צעקנית 'גנרל ישראלי ממליץ לאוקראינה להיכנע'. עוד טריק הוא להתקשר למומחים ישראלים ולבקש לראיין אותם כביכול. גם במקרה כזה ה'ראיון' נערך באופן מגמתי ומוצג בהמשך כסרטון תמיכה אותנטי של המרואיין בעמדות רוסיות. עורכי הראיונות האלה הם לרוב תחקירנים של כלי תקשורת רוסיים, ולצד המשרה העיקרית הם עובדים בשביל קמפיין ההשפעה הרוסי.
"למלכודת הזו נפלו לא מעטים: תת־אלוף במילואים בחיל האוויר הישראלי שהשתתף בתקיפת הכור בעיראק, שגריר לשעבר של ישראל במולדובה, בכיר ביטחוני אחר שמרבה להופיע בתקשורת. היית מצפה שהעבר הביטחוני שלהם יפתח אצלם זהירות מתבקשת, אבל כנראה הציפייה הזאת מוגזמת. לך תחפש אחר כך את מי שראיין אותך. אגב, לא אחת הקטעים האלה צפים גם בקמפיינים רוסיים בזירות אחרות ובמדינות אחרות, כי לאמירה של בכיר ישראלי יש משקל. ככלל, הרוסים לומדים את הזירה הישראלית - אם וכאשר הם ירצו להרחיב את הפעילות ולהחריף אותה, הם יוכלו לעשות זאת".
מתי זה יכול לקרות?
"אם וכאשר נעשה פעולות שהרוסים לא יאהבו, בייחוד אם ישראל תהיה במשבר שיהפוך אותה פגיעה יותר. אם נפתח במלחמה בצפון ונפגע ברוסים, כל מערך ההשפעה שלהם יופנה נגדנו. כרגע ישראל לא נמצאת במוקד הקמפיין הרוסי, ורק כ־6-5 אחוזים מתוצריו מופנים לקהל הישראלי. מניסיון של מקומות אחרים, מערכות בחירות מביאות לעלייה בהתערבות הרוסית. זה לא אומר שהרוסים מנסים תמיד לקדם מועמד או רשימה. עצם התעסקותם פוגע במדינה שהם בחרו כיעד. ראו את ארה"ב: טראמפ נאלץ לבלות את ארבע שנות הקדנציה שלו בחקירה ועם סימן שאלה גדול על לגיטימיות שלטונו, רק משום שמערך ההשפעה של הרוסים, שהיה אז בפיקודו של יבגני פריגוז'ין, מייסד קבוצת וגנר שמת מאז, ושירות ריגול החוץ הרוסי, הדליפו את המסמכים של המפלגה הדמוקרטית ויצרו רושם שהרוסים מסייעים לרפובליקנים.
"עם זאת, אין לשלול את האפשרות שבתרחיש מסוים הם ינסו לעזור למפלגה שנוחה להם, ואז כל המשאבים יופנו למטרה הזאת. הם אוהבים ליטול סיכונים, למשל להריץ מישהו שמספיק נואש כדי לקבל את עזרתם. נתקלתי באדם שעלה לישראל כחצי שנה לפני פרוץ המלחמה באוקראינה, אחרי שעבד בקרמלין בתחום של השפעה פוליטית. הוא הסתובב בארץ אחוז חלום להקים כאן רשימה שתאחד את כל 'הרחוב הרוסי', והתאהב ברעיון שזה יכול להעלות או להוריד ממשלה".
מדוע ישראל עדיין לא מצאה לנכון לפעול לבלימת ניסיונות ההשפעה הרוסיים?
"רשויות הביטחון פנו לרוסים בדרישה להפסיק, אולם אלה התעלמו וממשיכים לפעול בזירה הישראלית ביתר שאת. פייסבוק אמנם מורידה את הפוסטים התעמולתיים של הרוסים כי הם מפירים את המדיניות שלה (על מפרסם הפוסט בתשלום להצהיר על תוכן פוליטי, מה שהרוסים כמובן לא עושים), אלא שפוסטים חדשים צצים שוב. גם הסינים, האיראנים, חמאס וגורמים סוניים אחרים מנסים להפעיל מערכי תעמולה, אלא שלמדינות כמו רוסיה יש יותר עוצמה ומשאבים. בישראל, שלא כמו בארצות אחרות, עדיין לא מייחסים לאיום הזה משקל ראוי. בצרפת פועלת סוכנות ממשלתית ייעודית שתפקידה לסכל דיסאינפורמציה, וגם במדינות אחרות הנושא זוכה לטיפול מועדף של גורמי ביטחון. אצלנו עדיין לא".
