אזור ים המלח היו מופתעים השבוע מכמה שמעצרם של החברים דב ליטבינוף (עין גדי), ראש המועצה האזורית תמר, ומרדכי (מוצי) דהמן (מצפה שלם), ראש המועצה האזורית מגילות ים המלח, לא באמת הפתיע אף אחד. השניים, שחשודים במתן שוחד לפאינה קירשנבאום ולגורמים מתווכים בכמה הזדמנויות תמורת תקציבים, פגשו בבית המשפט חבר נוסף, דוד בלאו, מנכ"ל מועצת מגילות ים שנעצר אף הוא בגין אותם חשדות. גם אם קיים סיכוי שהחבורה הזו תשוחרר בלא כלום, עדיין מרגישים שם שהנזק כבר נעשה, התדמית הציבורית נפגעה ותיבת הפנדורה עלולה להוציא החוצה עוד הרבה סיפורים ולחשוף את פניהם של חברים רבים מהקיבוצים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
"כל כך הרבה כסף חוקי הסתובב כאן, אז מה היה דחוף כל כך לרצות עוד ועוד?" אמר לנו השבוע אחד התושבים הוותיקים באזור, גבר באמצע חייו. הרצון להיות בשקט מובן כאן. 1,300 תושבים בכל האזור, כולם מכירים את כולם, כולם קיבלו את ההודעה שהגיעה בשבוע שעבר עם התפוצצות הפרשה מאנשי המועצה. ההודעה ששלחו העבירה מסר מאוד ברור: "אנו מבקשים כי אם חברים או תושבים מקבלים פניות של גורמים כלשהם בהקשר של האירועים האחרונים או נתקלים באנשים לא מוכרים המסתובבים בשטח הקיבוץ, נא להפנותם לאבי כהן המהווה איש הקשר. אנו מבקשים מכלל החברים והתושבים להימנע מתגובות לגורמי חוץ".
ואכן במועצת תמר שתקו כולם השבוע, ובמיוחד הילדים. הדור הבא, אולי הקורבנות הכי גדולים של השיטה הקיבוצית באשר היא, ביקשו שמישהו יסביר על מה שהם ראו בטלוויזיה וקראו באינטרנט, אבל כולם שותקים.
בקיבוץ כמו בקיבוץ - על מה שלא צריך, איש לא מדבר. מרצ והעבודה שולטות בבחירות האחרונות לכנסת במצפה שלם, אבל הערכים של המפלגות הללו נעלמו כלא היו, אם להאמין לפחות לחשדות שמטיחה משטרת ישראל. לפתע, הצרות עם העובדים התאילנדים שהחליפו את המתנדבות משבדיה נראות ככסף קטן לעומת הפגישה עם המציאות.
את התאילנדים עוד אפשר היה לשלוח לישון במטעי התמרים מחוץ לקיבוץ, אבל היציאה מגן עדן בדמות ההופעה היומיומית בכלי התקשורת היא גם פגישה עם העולם האמיתי.
העושר שיש לו סוף? מוצי דהמן
השוטר הטוב והשוטר הרע
לאורך ים המלח, שזוהי התקופה המקסימה והנעימה ביותר לבקר בו, התכוננו כבר השבוע חובבי השיטפונות לסוף השבוע שיציף את האזור. אחרים התעדכנו בחדשות המסעירות הקבועות של האזור - הופעת בולען בחוף מינרל.
לצד כל הפסטורליה שלולא המחסום הצה"לי היתה נותנת הרגשה שמדובר בחוץ לארץ, שוכנים להם מנומנמים שלושה קיבוצים: עין גדי, קלי"ה ומצפה שלם. במהרה הפכו עין גדי ומצפה כפי שהחברים קוראים לקיבוץ שלהם למורמים מעם, ולא רק בשל המבנה הטופוגרפי שלהן.
הקיבוצים הללו הפכו לאדוני האזור בתחילת שנות ה־70. פריחת המפעלים כמו מפעלי ים המלח, מפעל "אהבה" שהפך לשם דבר בעולם כולו, חברת המים עין גדי ועוד, והעובדה שמדובר באזור תיירותי מצליח, עוררו את זעמם של תושבי ערד, דימונה ושאר היישובים, שהתמודדו עם קשיי היום־היום בעוד במועצת תמר החגיגה רק החלה בשל סכומי הארנונה הגבוהים שהוזרמו.
דב ליטבינוף ומרדכי דהמן היו סיפור הצלחה מטאורי, שהתכתב היטב עם המועצות האזוריות שבהן השתכנו. דב הגיע מאילת כמורה לספורט והתיישב בעין גדי, אחר כך ניהל את המתנ"ס ולבסוף הפך להיות ראש המועצה. סיפורו של דהמן דומה למדי. הוא הגיע בגרעין הראשון למצפה שלם דרך שירות בנח"ל ודרך ההשתתפות בתנועת המתיישב הצעיר. השניים שצמחו וגדלו לידי כוח פוליטי מאוחד, שיתפו פעולה לאורך כל הדרך.
התושבים, אלו שעזבו את האזור, אמרו לנו השבוע שאת הסיאוב ואת שיכרון הכוח של השניים "היה אפשר לראות יוצאים מכלל שליטה ככל שחלפו השנים".
הם היו השוטר הטוב והשוטר הרע. בעוד ליטבינוף היה דמות מוחצנת, כזו שמחפשת תקשורת, מצטלמת באירועים המוניים ולא מסתירה את חוסר שביעות רצונה ממי שהעז להעביר ביקורת, דהמן היה זה שדלתו היתה תמיד פתוחה. כל בקשה, כל צרה שלא נפלה, מוצי היה פותר בחיוך וברצון טוב. אבל מי שניסה לסכן את שלטונם של השניים, הרגיש מיד את כוחם.
"דב סיפק הגנה עבור התושבים ממשרד הפנים. הוא היה מבטיח וגם מסדר שהארנונה לא תלך לתושבי ערד ודימונה, שזה האיום הכי גדול על התושבים באזור", מספר אחד התושבים שעזב. "ושמשהו הסריח או שפתאום התחילו להסתובב בקיבוצים קבלנים ושאר אנשים מבחוץ, שלעיתים נראו טיפוסים מפוקפקים, כולנו טמנו את הראש בחול. זה היה לנו נוח, לכולנו. היינו מסתפקים ברכילות הקיבוצית על כך שיום אחד זה יתפוצץ".
ואכן הדבר התפוצץ בקול תרועה רמה. "פרשת השחיתות הגדולה ביותר שהיתה כאן מעולם", קוראות כותרות העיתונים בשבוע האחרון. ובעין הסערה - הקיבוצים העשירים. במהלך הדיון בבית המשפט בתחילת השבוע הוצג חוזה שנחתם בין המועצה האזורית תמר לבין אחד ה"מתווכים", איש העסקים ציון זוארץ. מהחוזה עלה כי למועצה האזורית יועברו 1.6 מיליון שקלים מכספי תרומות, ואילו זוארץ יקבל 400 אלף שקלים כדמי תיווך. ליטבינוף שהה השבוע במעצר ודיון בהארכת מעצרו נערך אתמול.
"זה בגלל האופי המוחצן שלו" אומרת ס', שמכירה את הנפשות הפועלות מקרוב ונחשבת לאופוזיציה שקטה אך מוכרת לחברים מהצמרת. "כשהיה הפרויקט המיוחד הזה של שבעת פלאי תבל החדשים, נכנס לתמונה סטס מיסז'ניקוב, ודב היה נוסע כמו משוגע. פעם היינו רואים אותו בנפאל, פעם בגרמניה ויחד איתו עוד חברי מועצה. חגיגה שלמה. תמיד דיברו על כך שעם סטס יודעים לעשות חיים".
ועוד איזה חיים. כשהגיעו הפרסומים על מעלליו של שר התיירות לשעבר, שגם הוא באופן לא מפתיע מעורב בפרשה, דובר על הרבה אלכוהול, סיגרים משובחים ונערות מצודדות במחיר לא שווה לכל נפש. בדיקה קלה בארכיון מגלה את מיסז'ניקוב כזה שחילק תארים והבטחות למועצת תמר בשנות כהונתו ללא הפסקה: "אתה תקווה גדולה עבורנו בהיבט הכלכלי כי אתה רואה את התיירות באזורנו ככלי למינוף כלכלי למדינה בכלל ולים המלח בפרט", אמר ליטבינוף במסיבת עיתונאים מתוקשרת עם השר שהגיע לביקור
בלשכתו ומיהר להחניף חזרה: "נילחם עד הסוף כנגד הכוונה להטיל מע"מ על התיירות הנכנסת. הגיע הזמן שמי שצריך להתעורר - יתעורר. אני מאמין שהגזירה הזו תצא בסופו של דבר מחוק ההסדרים ואני ממשיך לפעול לכך".
חוק ההסדרים או לא, השניים המשיכו לשתף פעולה ועל פי החשד גם לחגוג על כספי ציבור ולנסוע לחו"ל במטרה לנסות להפוך את ים המלח לאחד משבעת פלאי תבל החדשים. העסק נחל כישלון חרוץ, אבל לפחות החבר'ה עשו חיים.
"הפרצוף של כולנו בעיתון"
בחודש יולי האחרון התפרסמה בתקשורת פרשה על אי סדרים בבית ספר בדרום שהיה באזור שליטתם של דהמן וליטבינוף. תלונות על התנהלות של מנהל בית הספר התקבלו זמן רב לפני. הסיפורים היו ידועים לחלק מהחברים, אבל בקיבוץ כמו בקיבוץ, את הכביסה המלוכלכת העדיפו לכבס בבית.
רק שאז מנהל בית הספר הביע תמיכה באופזיציה של הצמד. הסיפור דלף, משרד החינוך נכנס בסוד העניינים והמנהל סיים את הקריירה ואולי למד לקח.
במגילות ובתמר הכחישו השבוע את הסיפור וטענו שאיש לא ידע לפני את המתרחש וברגע שהדבר נודע, המקרה טופל והמנהל הוזז מתפקידו. "שוב, אני בטוחה שכבר אמרו לכם את זה, אבל אנחנו משלמים על שתיקתנו לאורך השנים", אומרת לנו ס' ומחייכת חיוך מהול בעצב.
אבל כמו תמיד במקרים עצובים כאלו, לא היו חסרים אנשים השבוע שהגדירו את הסיפור העצוב הזה כאחד מהשבועות המשמחים בחייהם. למעשה, רוב היישובים בתמר שאינם עין גדי, טוענים שמכאן רק יכול להיות טוב יותר.
קחו לדוגמה את היישוב נאות הכיכר, שהצמיח מתוכו את מנהל מחלקת החינוך באזור, גרשון רביד, שהעז להתמודד ללא הצלחה מול ליטבינוף בבחירות למועצה האחרונות. ידיעה קטנה במקומונים שהתפרסמה בחודש מארס דיווחה שחודשיים לפני הבחירות יצא רביד לחופשה ללא תשלום, ולאחר שהפסיד בבחירות, הוא ביקש לשוב לתפקידו. בתביעה שהגיש לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נטען כי לא התאפשר לרביד לחזור לתפקידו. חפציו האישיים, כך על פי התביעה שהגיש, נארזו בקרטונים, מחשבו נשאר חסום, משרדו ננעל ונאמר לו כי עליו להיות בחופשה עד להחלטת המועצה בעניינו.
בית המשפט קבע שמה שליטבינוף וחבורתו עשו לא היה חוקי, וציווה על המועצה האזורית גם לשלם הוצאות משפט בסך 8,000 שקלים. גם היישוב נווה זהר, העני שבאזור, שממנו צמחה לעיתים אופוזיציה לשלטון הנצחי, קיבל רמיזה קלה. על אף הדרישה החוזרת להקמת בריכה, מעולם לא הוקמה בריכה ביישוב, ובעין גדי לעומת זאת צוידו החברים בשתי בריכות מטופחות.
נקמה קיבוצית קטנה שבאה לידי ביטוי גם במינויים גלויים של אנשיו ליטבינוף ובהטבות לו ולבני משפחתו. עם זאת גם בנווה זהר היה מי שאמר השבוע שלראות את היריב הפוליטי שלהם מאחורי סורג ובריח כשתמונתו מרוחה על פני עמוד שלם בעיתון עשתה לכולם קצת רע על הלב. "זה גם הפרצוף של כולנו שהיה מרוח על העיתון ביום שישי האחרון".
המועצה שילמה דמי תיווך
מרדכי דהמן כאמור, היה צ'ארמר גדול יותר מהקולגה שלו. משפחה צנועה והוא משתדל לא להתבלט יתר על המידה. איש שיחה שזוכה גם היום להגנה מרוב חבריו, שלפרוטקול מוכנים רק להגיד שהם מאמינים "שהסיפור של מוצי יסתיים ללא כלום. הוא איש מקסים שבטח הסתבך בדברים לא לו". לאחרונה היו אמורים במועצה לקבל פרס על ניהול תקין, לא פחות, ואת זה מייחסים רבים ליכולות של דהמן לנהל ולהתנהל מול פוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית.
בניגוד לליטבינוף דהמן הכריז שהוא חש ברע ובילה את השבוע האחרון במוסד רפואי, כל זה לא מנע ממנו ומחבריו לשמוע את נציג המשטרה מטיח בהם: "זה לא הגיוני שמועצה אזורית תיאלץ לשלם דמי תיווך על תרומות ציבוריות שמגיעות מהקופה הציבורית, כספי מדינה או כספי מפלגה ובוודאי לא 25 אחוזים מסך העיסקה. אנחנו בודקים אם הכספים ששולמו כדמי תיווך נועדו להיות מחולקים בין מעורבים שונים".
כמעט 20 שנה שלט החבר מוצי באזור. כשהגיע ליטבינוף, דהמן לימד אותו והדריך אותו. ההאשמות של השבועיים האחרונים גרמו השבוע לחברים בקיבוץ לחשוב שהשניים לא יצליחו להחזיק הרבה זמן במעצר וסביר להניח שבדרך זו או אחרת הם פשוט יישברו.
"בסופו של דבר לאנשים הללו יש משפחות", אומר תושב ותיק מאחד הקיבוצים באזור, "הם כן רצו את טובת האזור שהם חיים בו ולכולם פה יש חלק בשתיקה הזו שנמשכה לאורך השנים".
ד', שלא מתגורר עוד באזור אך משפחתו עדיין כאן, מבקש לזכור: "יש פה הרבה אנשים שנהנו בשנים הללו מהעבודה של השניים ועכשיו הם שותקים, כי הם יודעים שלכל אחד היה פה אינטרס שהדברים ימשיכו כמו שהם. אתם באים מתל אביב ואחר כך חוזרים, אנחנו נשארים לחיות כאן וגם אם מוצי ודב לא יחזרו לכאן, האנשים שלהם עדיין כאן".
ואכן, חוקרי המשטרה פקדו בשבוע שעבר גם את הנהלות החשבונות של שני קיבוצים במועצה: מצפה שלם, קיבוצו של ראש המועצה, וקלי"ה, שאף ממנו נלקחו ארבעה חברים המכהנים בתפקידים כלכליים בכירים בקיבוץ ובמועצה האזורית.
במשטרת ישראל חושדים שחלק מהפעילות הכספית שנעשתה בין המועצה לסגנית שר הפנים ואנשיה עברה דרך הנהלת החשבונות של שני הקיבוצים.
את ספרו המצליח "הביתה" על התנועה הקיבוצית בישראל מסיים הסופר אסף ענברי: "הדשאים שמרחיבי הדירות עוד לא הפקיעו ושמובילי הרהיטים של התושבים עוד לא רמסו, היו ירוקים כמו לפני ההפרטה. ציפורי קיבוץ ציפצפו בעצים, חסידת הפח עמדה על מגדל המים וחצי חסידות חלפו דרומה בסתיו וצפונה באביב בדרכן מהבית הביתה".
כשאנחנו עוזבים את האזור, בניין מועצת תמר מנצנץ לנו גם כשמתרחקים ממנו: מבנה שיש בצבע ורוד בוהק שבשעת בין ערביים נראה יוצא דופן באווירה הכללית. "הביאו את השיש מאיטליה", אומר לנו אחד התושבים וממשיך בנסיעה מהירה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו