לאורך ההיסטוריה, מלחמות השפיעו על כל היבט בחיי בני האדם. בעודן מביאות להרס ולייאוש, המלחמות מזרזות גם שינויים משמעותיים באופן שבו אנשים מתלבשים, שכן ההכרח כופה חדשנות. מביגוד פרקטי עבור חיילים ועד לעלייתם של מעצבים משפיעים בתקופות משבר, הקשר בין מלחמות לאופנה הוא קשר מרתק ומורכב.
במלחמה הנוכחית מצאו את עצמם המעצבים המקומיים, כמו רוב הישראלים, כמעט ללא עבודה, כשכל הפרויקטים מתבטלים והחנויות נותרות ריקות. מתוך החלל הזה, והצורך של אנשי הצבא, קם מיזם אופנתי מרתק.
לפני שהחלה מלחמת "חרבות ברזל", יערה קידר, אוצרת והיסטוריונית של אופנה, עבדה על אוצרות התערוכה הבאה שלה במוזיאון העיצוב חולון. נוסף על כך, היא העבירה הרצאות בחללי תרבות שונים ברחבי הארץ. כעת, כשהכל נעצר, החליטה להירתם למאמץ המלחמתי בתחום האופנה, שאותו היא מכירה כמו את כף ידה.
"המיזם שאני לוקחת בו חלק הוא התגייסות כללית של תעשיית האופנה הישראלית, כולל סטודנטים, מרצים, ראשי מחלקות אופנה משנקר, מבצלאל ומוויצו חיפה, מעצבי אופנה עצמאים ועוד", היא מספרת. "מה שלמעשה קורה הוא חיבור בין אנשי האופנה לצרכים שעולים מהשטח, וייצור בגדים ופריטים נוספים על פי הצורך.
"אחד מהאנשים המרכזיים במיזם הוא רועי ברדס, שמחבר בין מתפרות ומעצבי אופנה לבקשות שמגיעות מהשטח, ולצידו גם טל שטרן מהמותג DARE".
"כולם נושאים בנטל"
אחד מהמקומות שהתגייסו לטובת המיזם הוא "בית הבד" של אביגיל קורן בתל אביב. קורן, בוגרת שנקר שפתחה חלל שיתופי למעצבי אופנה עם כל הציוד הנדרש, כולל שולחנות גזירה, מכונות תפירה, עמדות גיהוץ ועוד, הסבה את המקום מרגע שפרצה המלחמה לחלל תפירה עבור לוחמים, צוותים רפואיים וצרכים נוספים שעולים מהשטח. התרומות להפעלת האופרציה נאספות מאזרחים טובים.
"מעצבי אופנה עצמאים צריכים להחליט לגבי עצמם מה מתאים להם, ואיך ואם הם יכולים לקחת חלק", מוסיפה קידר. "אסור לנו לשכוח שכל אחד חווה ומעבד את המלחמה בצורה שונה. לא כולם יכולים להתנדב כרגע, וזה בסדר גמור. אנחנו צריכים לשמור על עצמנו, וזה חשוב לא פחות.
"חלקנו יכולים לתרום, חלקנו בעלי עסקים שצריכים לתפקד, יש עסקים שצריכים לשלם משכורות. כולם נושאים בנטל. אפשר להתנדב פיזית ולהגיע לתפור למען החיילים, אפשר לתרום ציוד או כסף, ואפשר לתת את המקום למתנדבים. כל אחד צריך למצוא את התרומה שמתאימה לו. לי אישית היה ברור שאני יכולה לעזור פיזית בתפירה, ולהסב את הרשתות החברתיות שלי למען גיוס תרומות".
סגנונות לבוש צבאיים השפיעו באופן עקבי על האופנה האזרחית. בשנים שבהן התנהלו מלחמות העולם, למשל, האופנה הפכה הרבה יותר פשוטה ופרקטית. לאחר המלחמות האופנה נתנה לאזרחים תקווה חדשה, וראינו עיצובים עם שפע של בד וטקסטורות.
בשנת 1947, אחרי מלחמת העולם השנייה, הפציע המעצב כריסטיאן דיור עם "המראה החדש", ששם דגש על המותניים ועל חצאיות מלאות בד. בכך הכתיב את הטון על הסגנון בשנות ה־50 באירופה ובארה"ב.
העידן שלאחר מלחמת העולם השנייה הביא לזינוק באופנה בהשראה צבאית, ופריטים כמו מעיל הטרנץ' וז'קט הבומבר הפכו בסיסיים בארונות הבגדים.
"נחזור לחיים"
בשנות ה־60 וה־70, גם כתגובתה למלחמת וייטנאם, חנויות העודפים הצבאיות צברו פופולריות ותנועת "שלום ואהבה" בארה"ב הולידה את האופנה ההיפית, שגם בה נעשה שימוש נרחב בפריטי לבוש צבאיים, באופן מחאתי.
"לאורך ההיסטוריה, המלחמות תמיד דחפו קדימה טכנולוגיות, התפתחות תעשייתית, שימוש חוזר בחומרים ועוד", אומרת קידר. "המלחמות משפיעות באופן ישיר על האופנה, עם הכניסה של גזרות המדים, צבעי הזית והחאקי והדפסי ההסוואה, שגם הם חלק מעולם האופנה".
איך תשפיע המלחמה הנוכחית על עולם האופנה ועל תעשיית האופנה בישראל?
"המלחמה תשפיע על כולם, זה ברור. אני מאמינה שאחרי משברים יש תגובת־נגד. היסטורית, תמיד אחרי מלחמות, מגיפות או תקופות אפלות אנשים רוצים לחזור לחיים, ואופנה היא דרך לבטא את זה. אמנם כרגע זה נראה רחוק, ובתקופה הקרובה ככל הנראה נלבש רק דברים פשוטים ולא נתמסר לשום פריט אקסטרווגנטי, אבל ההיסטוריה הראתה לנו שגם אחרי המשברים הכי קשים - יש צורך לחזור לחיים ולחגוג. אולי מוזר לומר את זה בימים כאלה, וגם לי קשה לראות את זה קורה, אבל אם נלמד מההיסטוריה - ולדעתי תמיד כדי ללמוד מהעבר - לפחות יש לנו משהו אחד לחכות בשבילו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו