תעשו מקום: המצוקה הנסתרת של נשים בהיריון בחניונים

כל מי שמשתמש בחניות ציבוריות מכיר את התופעה, הקושי להידחק אל המקום הצר, הניסיון לפתוח את הדלת ולצאת או להיכנס לרכב – לנשים בהיריון המצב בעייתי עוד יותר. מור כץ בת ה-31 מקרית ביאליק, אשר נמצאת בחודש התשיעי להריונה, יוצאת ביוזמה חדשה ובקריאה להתחשבות.

"בשבוע שעבר הלכתי לבדיקות במכבי, וכשחזרתי לא ממש התאפשר לי להיכנס לרכב", היא אומרת בשיחה עם "ישראל היום". מאז היא מסתובבת עם שלט קבוע ברכב: "כאן חונה אישה בהיריון, חודש תשיעי. נא להשאיר מספיק רווח למעבר. תודה מראש".

השלט ברכבה של מור

"אני לא חושבת שיש מודעות לבעיה", אומרת כץ, "לא רק לנשים בהיריון, אלא גם לאימהות אחרי לידה שצריכות להוציא תינוקות ועגלות מהרכב". לדבריה, הפתרון טמון באכיפה: "חניות ייעודיות הן רעיון טוב, אבל ללא אכיפה משטרתית או פיקוח עירוני - כמו שקורה בחניות נכים - אנשים פשוט מתעלמים מהן".

מספר רשויות מקומיות בישראל כבר הכירו בבעיה והחלו לפעול. עיריית ראשון לציון הובילה מהלך להקצאת חניות מיוחדות לנשים בהיריון מהחודש הרביעי ולהורים עם תינוקות. החניות מסומנות באדום ומלוות בתמרור ייעודי. בעקבותיה הלכו גם קריית מוצקין, עפולה, הרצליה ורמת השרון, שהקצו חניות דומות ברחבי העיר.

במוסדות להשכלה גבוהה המצב מעט שונה. באוניברסיטת תל אביב, למשל, סטודנטיות בהיריון מתקדם (מהחודש השביעי) זכאיות לחנות ברחבי הקמפוס עד חודש לאחר הלידה. גם עובדות האוניברסיטה בהיריון זכאיות להקלות בחניה. על פי אתר "כל זכות", זכות זו מעוגנת בסעיף 10 לכללי זכויות הסטודנט ותקפה במוסדות אקדמיים מוכרים.

ניסיון להסדיר את הנושא ברמה הארצית נעשה ב-2021, כאשר ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) יזם את הצעת חוק "תג נולד". ההצעה ביקשה להקצות חניות ייעודיות להורים צעירים ונשים בהיריון בסמוך למרכזים רפואיים, מסחריים ומוסדות ציבור.

בעוד יותר ויותר רשויות מקומיות מצטרפות ליוזמה, נשים כמו מור כץ ממשיכות להתמודד עם האתגר היומיומי. "זה לא רק עניין של נוחות", היא מסכמת, "זו סוגיה של בטיחות ונגישות בסיסית". בינתיים, היא ממשיכה להסתובב עם השלט ברכבה, מקווה להעלות את המודעות לנושא שנוגע לכל כך הרבה נשים ומשפחות בישראל.