מה השתנה בעולם הזה

 

 

עיצוב ישראלי בעיניך

ורד סלומון ממן, האדריכלית הראשית במשרד הבינוי והשיכון: "עיצוב ישראלי בעיני הוא עיצוב ששואב את ההשראה שלו מהאנשים ומהסביבה שבה הוא נוצר. אנחנו חיים במדינה מאוד מגוונת בנופים שלה ובתרבויות שלה. הגליל הצפוני שונה מהנגב הדרומי; הרי ירושלים שונים ממישור החוף והשפלה; ויש את הבקעה, החרמון, העמקים והגבעות. עיצוב ותכנון שמתייחסים למקום הוא בעיני עיצוב ישראלי".

האדריכל אילן פיבקו: "התרבות שלנו כיהודים פיתחה הרבה תחומים של רוח ברמה הגבוהה ביותר. בתחומי המדע והרוח אנחנו בשורה הראשונה. התחום הארצי: יופי, אסתטיקה, אמנות ואפילו ספורט, לא טופל ולא התפתח : "כבודה בת המלך פנימה. לבנות היה אפשר רק מבנים בסיסיים קטנים בתוך הגטאות בצפיפות מנוולת, ללא תואר וללא הדר.

"הנשים צוו לגלח את ראשן מרגע החתונה, דבר נורא כשחושבים על זה, אבל את היופי חייבים היו להסתיר מעיניו החושקות של הגוי. כיום אנחנו הריבון בארצנו ויש לנו את כל הסיבות הטובות לעצב ולהדגיש את היפה והמחמיא. זאת סיבה טובה לפתח כישורי עיצוב. אנחנו ארץ מיוחדת, קיבוץ גלויות שהביא לשלל תרבויות להיטמע זו בזו.

"אני, למשל, רואה את עצמי כמעצב ישראלי בגלל שכילד חוויתי דיכוטומיה בין התרבות האירופאית "גלותית", שבה חייתי בבית הורי ושהיתה יפה מאוד בעיניי, לבין אורח החיים "המשוחרר" של הילדים מסביב.הבנתי שכל העבודה הארכיטקטונית והעיצובית שלי תמיד ניסתה ליצור הרמוניה בין ניגודים. הרבה מאוד מעבודתי הוא ביטוי לרצון הזה. זו הישראליות שלי".

יו"ר התאחדות האדריכלים רם מרש: "ישראל הכילה לכל אורך הדורות עיצוב אדריכלי שהושפע במידה מסוימת מהזרמים שהיו מעת לעת, לרבות: עותומני, באוהאוזי, ברוטליסטי,  בינלאומי, אקלקטי ועוד. בסופו של דבר, זהו תבנית נוף תרבותנו בתור אוסף של תרבויות מסוגים שונים. לכן, עיצוב ישראלי הוא כזה שמתפתח בתוך הקולאז', כמובן בהתאמה למקום. על נושא אחד אסור להתפשר: ההתייחסות הייחודית לאקלים, לחומרים, לגוונים, לאור, לשמש וצל וכדומה".

איזי בלנק, אדריכל נוף ויושב ראש איגוד אדריכלי הנוף הישראלי: "כל הגנים החדשים והישנים המקדשים את השימוש בצמחיה הים תיכונית והארץ הישראלית. לדוגמה: פארק גורן בגליל או הגן הלאומי של הכרמל (אדריכל נוף גדעון שריג). גן הפיסגה בשכונת גבעת עדן בזכרון יעקב (איזי בלנק אדריכלי נוף בע"מ). כל מה שלא מתיימר לכלום חוץ מאשר להנציח ולהדגיש את היופי של הטבע בעזרת ה"חומר" המקומי".

האדריכל גיל שנהב, שותף מייסד בכנען שנהב אדריכלים: "העיצוב שלנו הוא בבואה של התרבות שלנו: עירני, עדכני, בינלאומי, מאמץ אופנות וחותר לחדשנות. התוצאה די אקלקטית אבל בכל זאת מלאת חן".

האדריכל אמיר שוורץ: "עיצוב ישראלי בעיני הוא עיצוב המזוקק מכל החוזקות והעוצמות שלנו כמדינה. עיצוב חכם, מתחכם ומלא הומור, חצוף אך במידה, אוריינטלי אך מערבי, מעט חילוני ומעט דתי".

 

גאווה ישראלית

ממן: "היכל הזיכרון הלאומי בירושלים שתוכנן על ידי קימל אשכולות אדריכלים והוקם על ידי משרד הביטחון הוא מונומנט שמסמל בעיני את המדינה. פרויקט יחסית קטן במימדים אבל בעל עוצמה אדירה המשפיע על כל מי שמבקר בו. מוביל אותך במסלול חיי המדינה מתחתית הבור ועד לתקומה תוך שמירה על כבודם של חיילינו שנפלו למען הגנת המדינה".

אילן פיבקו: "אני חושב שהמונומנטים הגדולים שלנו כעם הם בכתובים. אין שום מבנה מונומנטאלי שישתווה למה שחיברנו בעבר. לכן אבחר בתנ"ך – יצירה כתובה שלא רק אנו הפכנו אותה לחשובה לנו כל כך, אלא גם הנצרות וגם האיסלם אימצו אותה, והיא קיימת עד היום כיסוד לכל שלוש הדתות. קשה למצוא מונומנט בנוי בישראל שיכול לתת פה פייט".

רם מרש: "אם יש פרויקט שמכיל בתוכו את כל האלמנטים המייצגים את הישראליות במיטבה, זהו קמפוס מוזיאון ישראל בגבעת רם בירושלים, של מנספלד. הפרויקט מגלם בתוכו חיבור לתרבות ולמורשת, חיבור חזק לנוף המקומי הטבעי ולמעשה ידי האדם, פרופורציות מושלמות, יכולת השתנות על ציר הזמן, מכובדות עיצובית בכפיפה אחת עם צניעות. בקיצור- כל מה שצריך מפרויקט מהחשובים בבירת ישראל המייצג את הישראליות".

איזי בלנק: "כביש 6 והאופן שבו המתכננים יצרו דרך ראשית חדשה תוך שמירה על כל כללי התכנון והנופים, שיקום נכון, שימוש נכון בצמחיה ושימור מסדרונות אקולוגיים (שאפו לאדריכלית הנוף תמר דראל פוספלד שהגדירה ובנתה את הפרוגרמה וליוותה את תהליכי הביצוע ולצוותי התכנון השונים, כל אחד בקטע שונה). עיר הבה"דים (ירון ארי אדריכלות נוף בשיתוף איזי בלנק אדריכלות נוף בע"מ). תפיסה חדשנית של מחנה צבאי שתוכנן והוקם במהירות שיא ומתוחזק כקמפוס אוניברסיטאי ירוק בלב השממה. את המדינה מסמל יותר מכל – בקעת הקהילות במתחם יד ושם (אדריכלות נוף ליפא יהלום ודן צור ז"ל) ומבנה המוזיאון של יד ושם. "תקומה מופלאה מתוך הרס וכאוס". הלא זו מהותה של מדינת ישראל".

גיל שנהב: "מפעל השיכון העירוני של מדינת ישראל הצעירה. בשנות החמישים והשישים בנתה המדינה כמות בלתי נתפסת של דיור עממי למאות אלפי העולים שהחלו להגיע מכל קצות תבל. לא היו אז הרבה אנשי מקצוע ומוסדות תכנון, ייזום ובניה ובכל זאת אנו רואים היום אוסף אדיר של המבנים האלו. קל לנו לזלזל בהם: "השיכונים", אבל היום, כשיש לנו  הכלים המקצועיים, אנחנו לא מצליחים להדביק את פערי הביקוש למגורים".

אמיר שוורץ: "היכל הספר הוא בעיני המקום ההוליסטי ביותר בישראל, פנינת עיצוב ואדריכלות. המורפולוגיה הייחודית, המיקום ומהות הפרויקט הם ההצלחה של הפרויקט".

 

מה הטעות הגדולה של ישראל?

ורד סלומון ממן: "ריכוז כוחות כלכליים והשקעות הון בגוש דן ומעט מידי השקעות באזורים הצפוניים והדרומיים של המדינה. פיזור מוניציפאלי גדול מדי כשנדרש ואפשר לאחד משאבים ולייצר יותר שיתופי פעולה בהשקעות הציבוריות".

אילן פיבקו: "הטעות הגדולה של מדינת ישראל בתחום שלי היא שהיא חיכתה עד עכשיו כדי להבין שאנחנו אחת המדינות הצפופות בעולם, ולכן חייבים לבנות פה בעיקר לגובה והרבה. יש לנו שיעור ילודה של 3.2 ילדים לזוג, זהו שיעור הילודה הכי גבוה בעולם המערבי, ולעומת זאת משאבי קרקע מצומצמים ביותר, וחובה בארץ לבנות לגובה ולמסות את הבנייה צמודת הקרקע. אני טוען את זה בעיקר כדי לעורר פולמוס, כי אני נוכח במסגרת עבודתי בלא מעט רשויות ש"לא אוהבות את זה".

בלנק: "הזנחת הטיפול בנושאי הנגר העילי והטיפול בשטפונות ובנושא המים".

גיל שנהב: "מדינת ישראל מתמקדת בסימפטום של מחסור בדירות באזורי הביקוש ולא בבעיה עצמה. אם המדינה תשכיל לשפר בפריפריה את מצב התעסוקה, החינוך והבריאות לא נצטרך להמשיך במרוץ אחרי הדיור במרכז. האוכלוסיה תתפזר בצורה טובה יותר ובאזורים בהם מחירי הדירות שפויים הרבה יותר".

רם מרש: "חוסר התייחסות למורשת ולהיסטוריה כנקודת מוצא מאז קום המדינה. היעדר המינוף של האמצעים האדירים שהושקעו מאז קום המדינה בהקמת מדינה שלמה, כדי ליצור מרחבים הממשיכים את המורשת האדריכלית האדירה מכל הבחינות, כדי לייצר אדריכלות ישראלית מקומית. יצא מכך שמצד אחד, נעשו טעויות פטליות ומצד שני היו הברקות, אך הממוצע בנוי טלאים טלאים בגדר ניסוי וטעיה".

אמיר שוורץ: "הטעות הגדולה של מדינת ישראל בתחום התכנון היא אי היכולת שלנו לחבר את המדינה באמצעות מערכת הסעת המונים הגונה, והסתמכות על הרכב הפרטי. ביום שמדינת ישראל תהיה מחוברת מדרום לצפון במערכת הסעת המונים, נוכל ליישב את כל חלקי המדינה ונוכל לטפל במשבר הדיור בכלים הנכונים".

 

איך אתם רואים את המדינה עשרים שנה מהיום.

ורד סלומון ממן: "מדינת ישראל בעוד 20 שנה תצליח לפתח שני מוקדים מטרופוליניים בצפון ובדרום שיתמכו במטרופולין המרכז וירושלים. ללא כנפיים חזקות אלו שיישאבו אליהן אוכלוסיה צעירה לצד ותיקה, ההצטופפות במרכז תהיה בלתי נסבלת. אני רואה בחזוני תיפקוד אזורי המנוהל על ידי דירקטוריון של הרשויות המקומיות בצפון ובדרום הדואג למערכות התשתית, התחבורה, המים והמזון לצומח ולשגשג תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם, כיאה למדינה מובילה בהייטק".

אילן פיבקו: "העולם מתפתח לפי גרף אקספוננציאלי. אנחנו כבר חשים בהתפתחות המואצת בכל התחומים. הגרף האקספוננציאלי מראה כי הפיתוח היה איטי מאוד במשך אלפי שנים, ואז, מתחילת המאה ה-20, החלה תאוצה מטורפת בהכל. כרגע אנחנו נמצאים במה שנקרא "הברך", מקום שבו הפיתוח מתחיל לרוץ בקצב של הכפלת הידע בעולם בפרקי זמן קצרצרים. נראה לי שישראל מתאימה לעידן החדש הזה ככפפה ליד. השכנים משלימים עם קיומנו, השלום האמיתי והמלא נראה כבר באופק. אנחנו עם חכם, מוכשר ושאפתני, ואני בטוח שנהיה בראש החץ".

רם מרש: "הייתי רוצה לראות מדינה בה התכניות האסטרטגיות הקיימות היום, מתממשות ללא שיקולים מסחריים נטו, על ידי תכנית בה המדינה משקיעה תקציבים ציבוריים כדי לממשם, בלי תלות כלכלית, כלומר- לעשות מה שנכון ולא מה שעיקרו הכלכליות. נושא זה רלוונטי בעיקר לערים המתקפלות הדורשות התחדשות - אבל נכונה. לדאבוני, אני די פסימי בנושא ונראה לי לעיתים שבהיעדר חשיבה אסטרטגית על כל המשמעויות, נמשיך לנהוג כפי שנהגנו עד היום ועם המון טעויות בצד הברקות מדי פעם".

בלנק: "המדינה תהיה בנויה כמעט כולה לגובה, צפופה אך משגשגת וירוקה, אות ומופת לעולם, בתנאי שיכירו בחשיבות אדריכלות הנוף ובחשיבות המרחב הציבורי הפתוח החיוני לטובת כלל ציבור המשתמשים".

אמיר שוורץ: "החזון שלי, מדינה המיושבת בכל חלקיה, חיזוק הפריפריה באמצעות מערכת הסעת המונים והגדלת מוקדי התעסוקה והתרבות. טיפול במשבר הדיור בכל המגזרים ושיפור השירות הציבורי בכל מנהל התכנון, החל מהוועדות הארציות ועד למחלקות ההנדסה העירוניות".

גיל שנהב: "בעוד עשרים שנה ישראל תהיה מדינה הבנויה בעיקר לגובה, התחבורה תתבצע בעיקר במערכות הסעת המונים ולכן הרחובות שלנו יחזרו לשרת את הולכי הרגל ולא את המכוניות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו