המתח ההיסטורי המוּכר והטעון בין ירושלים לבין בבל מקבל לעיתים ביטוי מעודכן, שניתן לתפוס אותו לא בהכרח באופן המוכר והמאתגר כי אם בראייה משלימה. כך, למשל, אצל פלר חסן-נחום המתמודדת בימים אלה על תפקיד יו"ר הסוכנות היהודית, ומחדדת את גישתה ביחס לקהילות יהודיות במפרץ. "התפוצות וישראל צריכות זו את זו", היא אומרת בשיחה עם "ישראל היום", "אלה יחסים סימביוטיים. אנחנו עם אחד, וקהילות יהודיות תרמו רבות בכל מדינה שבה הן חיו".
כמי שנמנית עם מקימות הפורום העסקי איחוד האמירויות-ישראל (יחד עם היזם דוריאן ברק) עוד קודם להסכמי אברהם, ופורום נשים מנהיגות מישראל ומהמפרץ, מציינת חסן-נחום כי "בהקשר המפרץ, צפוי הרבה 'רילוקיישן' של ישראלים, ויהודים צפויים להגיע לשם משורת מקומות, ביניהם ארה"ב, צרפת, בריטניה ועוד. ממש לפני שנה, בשמחת תורה, הגעתי לשם וראיתי אמירותים שבאים לתפילה שמעניינת אותם. הם היו סקרנים מאוד כלפי היהדות, שאותה הם תופשים כמקור האסלאם".
"עתיד של שת"פ טבעי והרמוני"
חסן-נחום, ילידת גיברלטר ובעלת שורשים ספרדיים, שעלתה לישראל לפני 20 שנה ומתגוררת בירושלים, מספרת בהתלהבות על סביבת ילדותה. "גדלתי מתוך ההבנה שהיהודים והערבים הם בני דודים. אני מאמינה גדולה בשלום דרך פיתוח כלכלי".
בכך היא רומזת לעשייתה הנוכחית בעניין קידום מצבם של ערביי מזרח ירושלים, במסגרת תפקידה כמשנה לראש עיריית ירושלים וכאחראית על קשרי החוץ, הפיתוח הכלכלי והתיירות בעיר. בהקשר הטכנולוגי, למשל, היא גאה לומר כי "ההנאה עבורי היא להראות את השתלבותם, ובפרט בפלטפורמה שאנשים יכולים למצוא בה עסקים מגוונים ולייצר קהילה עסקית. אני בפירוש מחפשת את הקשר עם ערביי ירושלים, המהווים 37% מהאוכלוסייה בעיר. עלינו לאמצם בתוך ה'סטארט אפ ניישן' כך שכולם 'ירגישו בבית' בעיר".
על התהוות הממשק העסקי מול האמירויות, מספרת חסן-נחום: "בנינו 'בורד' עם אנשים מכאן ומשם. משהו עצמאי, לא ממשלתי. עשינו 'וובינרים' תחת שאלת הבסיס - כיצד לייצר עסקים באיחוד האמירויות. הבחנו בעניין מרובה בנושא, ועם הזמן הדבר קיבל חיים משלו. באופן הכי ישיר, במהלך הטיסות יוצא לי להיפגש עם הרבה אנשי עסקים ערבים-ישראלים שעובדים במפרץ. הם מספרים לי, בישירות, כי בעקבות ההסכמים הוקלה להם מאוד הפרקטיקה - וזה משמח אותי מאוד, כמובן.
"בפועל, עם ההכרזה על הסכמי אברהם כבר היתה לנו מועצה עסקית 'מתחת לרדאר', כך שבפועל הקמנו פלטפורמה ברשת וכיום יש לנו כ-4,000 נרשמים לפלטפורמה בנושאים שונים (תיירות, סייבר, פינטק ועוד - ד"ל). כירושלמית, עיר עם היסטוריה בת 3,000 שנה, אין סיבה שלא נשאף לעתיד שבו מדינות המפרץ יראו את האפשרות לשיתוף פעולה בצורה טבעית והרמונית".
לשנות תפישות ולייצר השפעה
היזמת אלאנוד אלחשמי, יועצת אמירותית בתחומי עסקים, חדשנות ומדיה בדובאי זה 15 שנה, מדגישה את הקשר הטבעי שלה עם הקהילה היהודית. "מעולם לא היה קונפליקט, ועם זאת יש לברך על הצעד הראשוני", היא מצהירה, "אני אוהבת את הכנות של היהודים בצורה שמקלה על ההיחשפות אליהם, ואמנם הסכמי אברהם חידדו את הקשר שלי איתם. הייתי כבר בבר מצווה, בל"ג בעומר, בסוכות ובמועדים נוספים, ונהניתי מאוד מהשהות ביחד. זיהיתי את הדמיון הרב בינינו - שגדול יותר ממה שמפריד בינינו. מבחינתי, כל נביא בדת היהודית הוא נביא גם עבורי".
שתי הנשים המשפיעות, בעלות הגישה הפלורליסטית ומבטאות בעצם השפעתן מסר מובהק להעצמת נשים, מביטות אל העתיד בפרספקטיבה כוללת. חסן-נחום מציינת כי "נכון להיום, האמירותים כבר מתחילים לראות את 'הישראלי' - הן כיהודי והן כערבי. הם רואים שהישראלים מעוניינים לקדם את החברה הערבית ומפנימים את זה. זה לא דבר של מה בכך, משום שכעת הם מסייעים לנו ומנגד הם רואים את הבעייתיות שמעוררים הפלשתינים".
לדבריה, ההיכרות ההדדית משנה גם את הפרספקטיבה של רבים מן היהודים בישראל, ביחס לערביי ישראל גופא - זווית שלאורך שנים לא ייחסו לה בהכרח חשיבות רבה ביומיום. "בחסות הסכמי אברהם, הישראלים גילו את ערביי ישראל וקיבלו את ה'רישיון' להיות בסדר איתם. בפועל, נוצרו מעין 'הסכמי אברהם' מקומיים שלנו.
"זה בהחלט שינה דינמיקה - העולם הערבי חי בשלום איתנו. הרבה אנשים שהיו נגד שיתוף פעולה עם ערבים, רוצים להיות חלק מזה. על הרקע הזה, צריך לדעתי להסתכל על המהומות בישראל בחודש מאי. חמאס היו בצד משום שהפלשתינים כבר לא רלוונטיים וגרמו לתסיסה הזו. המהומות נולדו כמענה לא רק לנורמליזציה של הסכמי אברהם, כי אם ליחסים בין שתי החברות בתוך ישראל".
אלחשמי, כמייסדת וכמנכ"לית The futurist company, שמה דגש - במבטה לעבר העתיד - על המגוון התרבותי באזור. "באיחוד האמירויות לבדן יש למעלה מ-200 לאומים, וזהו כר נוח עבור היהודים לשנות תפישות קיימות ולייצר השפעה. אנו חזקים כשאנו ביחד, באשר הרקע של כל אחד מעניין כשלעצמו.
"הרבה מעבר לראיית 'היהודי והמוסלמי', האתגר הבא שלנו הוא דווקא בסוגיות של אקלים וביטחון מזון ומים - ונצליח בו רק אם כולנו נשתף פעולה מולו. עלינו לחשוב, קודם כל, על האנושות ורק לאחר מכן על יזמות, עסקים ועוד. הדו-קיום והרצון ההדדי ביציבות ובשגשוג - שבולט עתה יותר מאי פעם, שנה לאחר כינון היחסים רשמית - צריך להיות מסר לעולם כולו: להתרכז סביב ערכים משותפים. אחרת נסכן את הקיום האנושי, פשוטו כמשמעו", היא מסכמת.
לכל הכתבות בסדרה - לחצו כאן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו