אפקט תוכנית טראמפ: במקום שעזה תגיע למדינות ערב, מדינות ערב יגיעו לעזה

חפיסת הקלפים של חמאס הולכת ואוזלת. עם חזרתם של שגיא, סשה ויאיר לישראל, נותרו בחזקת ארגוני הטרור בעזה כ-30 חטופים חיים וכ-40 גופות אזרחים וחללים.

בגזרת בעלי בריתו: חיזבאללה מתעמת עם השלטונות בלבנון, שמסרבים לאפשר למטוסים איראניים להעביר לו כסף. בגבול המזרחי מבריחיו נתקלים בכוחות השלטון החדש בסוריה. איראן ועיראק בדרך להתנגשות עם ארה"ב על רקע תוכנית הגרעין ופעילות המיליציות השיעיות. ורק מנהיג החות'ים בתימן עוד מאיים תדירות לתקוף במקרה של הסלמה. יתר על כן, ממשל טראמפ מציג עמדה תקיפה יותר מישראל בנוגע לשחרור החטופים.

מה שנשאר זו בעיקר לוחמה פסיכולוגית. בשבת מחבלי חמאס עטו תחפושות מגוחכות עם משקפי שמש ליד נקודת המסירה. הם הצהירו שהמקום היחיד שאליו יהגרו יהיה ירושלים, ובו בזמן פמפמו את המסר שאין היתכנות לפלשתינים לעזוב את הרצועה.

קל לשכוח, אבל חמאס התחיל את המלחמה כשמוחמד דף מאיים לכבוש את מסגד אל-אקצא. כעת הארגון נאבק למנוע הגירה לחו"ל. מעבר לכך, בחמאס הודו בעצם שאפשר גם אפשר להגר - רק תלוי היכן היעד. המיתוסים על "עמידה איתנה" התגלו כלא יותר מתירוצים לשימור האשליה בדבר השמדת ישראל. 

בינתיים, לתוכנית טראמפ יש אפקט אחד מרכזי: מדינות ערב, שהסתפקו עד עכשיו בגינויים ובהעברת אספקה מרחוק, מזדרזות להציג יוזמה משלהן לעתיד עזה. העיקר שלא ייאלצו לקלוט מאות אלפי פלשתינים שיערערו את מצבן הביטחוני.

הגיע עידן המעשים בשטח

מההדלפות השונות אפשר ללמוד על שלושה עקרונות בסיס: הראשון, האחריות לניהול עזה תעבור לרשות הפלשתינית או גורמים המזוהים איתה. השני, חמאס יהפוך לכל הפחות לגורם משני בממשל. והשלישי, למדינות ערב תהיה מעורבות מאסיבית בתהליך הבנייה ובאבטחתו לאורך שנים. על כך שוררות עדיין מחלוקות שילובנו עד ליום הפסגה בקהיר ב-27 בפברואר. 

במקום שעזה תגיע למדינות ערב, מדינות ערב מגיעות לעזה. מצרים, ירדן, קטאר, איחוד האמירויות וסעודיה – "החמישייה" כפי שהן מכונות – מתחילות להפנים: ימי הדיפלומטיה המתוקים של ממשל ביידן חלפו. הגיע עידן המעשים בשטח.

וחמאס? עליו להחליט אם להאריך את שלב א' ולהרוויח שבועות נוספים של שקט, או לעמוד על דרישותיו להצהרות וערובות בדבר סיום המלחמה. באופן פרדוקסלי, דווקא ההתעקשות הזו יכולה להביא לחידוש המערכה. צחוק הגורל הוא שחזרת הרשות הפלשתינית לעזה הפכה לחבל ההצלה של חמאס. אך לא בטוח כלל שאבו מאזן יואיל לסייע.