מחקר: עשרות אלפי ישראלים שאינם מוכרים כיהודים מוכנים להתגייר

רוב הישראלים דוברי רוסית מגדירים עצמם כיהודים – ומחצית מאלו שיהדותם אינה מוכרת על פי ההלכה יהיו מוכנים להתגייר במערך הגיור הממלכתי אם התהליך יהפוך למכבד יותר עבור המתגיירים, כך עולה בסקר שערכו ארגון "לובי המיליון" ומכון ירושלים לחקר מדיניות. רבים מהמתגיירים הפסיקו את התהליך באמצע, בין היתר מכיוון שחשו תחושה שבבית הדין הרבני לא מכבדים את המתגייר, קושי לעמוד בדרישות לאורח חיים דתי במהלך תהליך הגיור, הדרישה שבן/בת הזוג ינהלו אורח חיים דתי והדרישה שהילדים ילמדו במסגרות חינוך דתיות.

המחקר מתפרסם על רקע נתונים שפורסמו ב"ישראל היום" לפני כשבועיים, שבהם עלה כי כ-100 אלף זוגות הינם מעורבים – שבהם אחד מבני הזוג אינו יהודי על פי ההלכה. נכון ל-2021, ישנם כ-400 אלף ישראלים דוברי רוסית שאינם מוכרים כיהודים על פי ההלכה. במחקרים שבחנו את הנושא בעבר עלה כי מתוך כלל דוברי הרוסית שעלו לישראל בין השנים 2017-1996 כ-30 אלף עולים עברו תהליך גיור במסגרות הגיור הממלכתי. ב-2015, מספר המתגיירים במסגרת הגיור הממלכתי עמד על כ-1,800 אנשים בממוצע בשנה, כ-1,000 במסלול האזרחי וכ-800 במסלול הצבאי. יותר מ-50% נושרים במהלך תהליך הגיור.

במחקר שנערך בקרב אוכלוסיית הישראלים דוברי הרוסית, נמצא כי בקרב המשיבים תחושת שייכות חזקה לעם היהודי - הרוב המוחלט של הישראלים דוברי הרוסית בגילאי 44-18 מגדירים את עצמם כיהודים (94%). 22% מהישראלים דוברי הרוסית שהשתתפו בסקר הגדירו את עצמם ככאלה שיהדותם אינה מוכרת על פי ההלכה, או שהם אינם יודעים האם יהדותם מוכרת על פי ההלכה.

מתוך נקודת המוצא כי הגיור הוכרז ע״י ממשלות ישראל כמשימה לאומית , אך מספר הפונים בפועל למערך הגיור הממלכתי נמצא באחוזים נמוכים, המחקר ביקש לבדוק אילו פתרונות הממסד יכול לאמץ בכדי להעניק שירות יעיל ומזמין יותר למתגיירים. כ-45% מהנדגמים שיהדותם אינה מוכרת על פי ההלכה, העידו כי יהיו מוכנים להתגייר או לשקול להתגייר במערך הגיור הממלכתי אורתודוקסי אם יוכנסו בו שינויים. ממצא זה משמעותי מאוד, שכן הוא אומר שהמספר המועט של המתגיירים עדיין נובע מהקשיים במערך הגיור.

בין השינויים שהוצעו במחקר: ביטול הדרישה שבן הזוג ינהל אורח חיים דתי (48%), חוויה מכבדת של תהליך הגיור (45%), ביטול הדרישה שהילדים ילמדו במערכת חינוך דתי (44%), קיצור משך הליך הגיור (34%), טבילה במקווה בנוכחות נשים בלבד (21%) וביטול חובת משפחה מאמצת (21%).

הקשיים המרכזיים בתהליך הגיור, כפי שהועלו על ידי ישראלים שיהדותם אינה מוכרת על פי ההלכה, הם קושי לעבור תהליך גיור שהקריטריונים שלו חלים גם על בני משפחה וכן חוסר רגישות כלפי מעמד המתגייר. כ-35% מקרב הנדגמים העידו שהתחילו בתהליך גיור והפסיקו בטרם השלמת התהליך. כשנשאלו מה הן הסיבות העיקריות שבגללן לא התחילו או לא סיימו את תהליך הגיור, הסיבות הנפוצות היו: קושי לעמוד בדרישות לאורח חיים דתי במהלך תהליך הגיור (27%), תחושה שבבית הדין הרבני לא מכבדים את המתגייר (25%), הדרישה שבן/בת הזוג ינהלו אורח חיים דתי (23%), והדרישה שהילדים ילמדו במסגרות חינוך דתיות" (17%).

"עד כה התייחסו בציבוריות הישראלית לאזרחים ישראלים שאינם יהודים על פי ההלכה בתור 'בעיה', או בתיאורים פוגעניים כמו 'מתבוללים'. הגיעה העת לשינוי בתפיסה הזו, מדובר בישראלים לכל דבר ועניין, הזכאים לשיוויון זכויות דתיות ואזרחיות מלא", מציינת אלקס ריף, מנכ״לית "לובי המיליון". היא הסבירה כי "אנו רואים שחלקם הגדול של המשיבים שאינם יהודים לפי ההלכה מעוניין לעבור הליך גיור אורתודוקסי, אלא שהמדינה לא מאפשרת זאת, אם בשל קיום תהליך לא מכבד או בשל דרישות לא הגיוניות. הפתרונות שעלו בסקר אינם בלתי הגיוניים, מדינת ישראל צריכה להתחיל להתייחס לאזרחים הללו בכבוד הראוי ולהוריד את החסמים הקיימים כיום בתהליכי הגיור״.

הפתרונות – הנגשת הגיור ומינוי נציב תלונות הציבור

המחקר מציע מספר המלצות לשיפור המצב – ביניהם תהליך גיור מותאם לידע ולמצב האישי של המתגייר, מכיוון שרבים מהנסקרים טענו כי אם התהליך היה אישי יותר היה סיכוי גדול שהמתגיירים היו שומרים מצוות גם לאחר הגיור, ושכרגע התהליך מכריח את המתגיירים לשקר. בנוסף הוצע לגבש מסמך ונהלים בנוגע לרגישות תרבותית ושירות ראוי למתגייר ולמתגיירת - למידת המקרים שבהם חוו המתגיירים, לטענתם, השפלה או חוסר כבוד על ידי גורמים ברבנות או באולפני הלימוד, יסייעו לגיבוש מסמך נהלים בנושא.

עוד הוצע להנגיש את המידע ולבצע תהליכי שקיפות ואחידות בתהליך, זאת מכיוון ש-60 אחוזים מהנסקרים שיהדותם אינה מוכרת על פי ההלכה העידו על רמת היכרות נמוכה או בינונית בלבד עם תהליך הגיור. בנוסף הציעו למנות נציב תלונות הציבור ומשפטן לתהליך הגיור, על מנת שלמתגיירים ולמתגיירות תהיה כתובת לתלונות אם במהלך תהליך הגיור יתרחש דבר שאינו ראוי או שאינו עומד בקנה אחד עם סטנדרטים של שירות ציבורי.

ב"לובי המיליון" גם ציינו כי יש לחוקק חוק גיור ממלכתי מקיף שמעגן את כלל ההיבטים והמוסדות. "מערך הגיור, כפי שהוא פועל כיום, נשען על חידוש של פקודה עות'מנית מתקופת המנדט. פקודה זו לא מותאמת לאופי השירות והמענה שמערך הגיור אמור לתת לאזרחים המעוניינים לעבור תהליך זה. יש צורך שהחוק יכלול התייחסות לכלל שלבי תהליך הגיור ויסדיר תהליכי עבודה בין מערך הגיור, לרבנות הראשית ולהרכבי בתי הדין לגיור".