הצעת חוק: חסרי דת שנרצחו בפיגועי טרור יקברו בחלקה יהודית

אלינה פלחטי מבית שאן נרצחה במסיבת הטבע ברעים בשבעה באוקטובר. משפחת קפטישר מבאר שבע, דינה ויבגני, ושני ילדיהם, אלין בת ה 8 ואיתן בן ה 5, נתקלו במחבלים בכביש המוביל לשדרות, בעת שחזרו מטיול קמפינג, ונרצחו על ידם בדם קר. כיוון שלא היו יהודים על פי ההלכה האורתודוכסית, הם נקברו מחוץ לגדר, בחלקת הלא יהודית.

במקרה של אלינה, היא הייתה בעיצומו של תהליך גיור, אותו לא הספיקה להשלים לפני שנרצחה. שני המקרים הטראגיים הללו העלו מחדש סוגיה כואבת ומדממת – ההפרדה, גם בעת המוות, של מי שאינם יהודים על פי ההלכה האורתודוכסית, אך הגיעו לישראל בשל שורשיהם היהודים ומגדירים את עצמם כיהודים. על פי ההלכה, יש לקבור אותם מחוץ לגדר או בחלקת חסרי הדת.

בישראל חיים למעלה מחצי מיליון אזרחים הרשומים במרשם האוכלוסין כחסרי דת. אזרחים אלה, אינם יהודים על פי ההלכה, אך הם בנים ובני בנים של יהודים אלה. הצעת החוק שהונחה הבוקר (שלישי) על שולחן הכנסת ומקודמת על ידי יו"ר הימין הממלכתי, ח"כ זאב אלקין מהאופוזיציה, וח"כ משה סעדה מהליכוד, ביוזמת לובי המיליון וארגון עתים, נועדה לתקן את העוול ההיסטורי שעדיין נמשך, גם אחרי יותר משלושה עשורים מגל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר.

הצעת החוק מבקשת לקדם תיקון לחוק קבורת נפגעי פעולות איבה. במסגרת ההצעה יקבע כי נפגעי פעולות איבה שאינם מוכרים כיהודים לפי ההלכה, יוכלו להיקבר בחלקה יהודית ללא הפרדה, אם משפחתם תבחר בכך. הצעת החוק מתבססת על הנוהג שהוחל על ידי הרבנות הצבאית אשר מצאה פתרון הלכתי לקבורת חיילים שאינם יהודים על פי ההלכה, ללא הפרדה ניכרת מאחיהם לנשק ובעקבות פסיקה הלכתית שקבעה כי ניתן לקבור לא יהודי שנהרג בפעולת איבה לצד יהודי. כעת נשאלת השאלה האם המפלגות החרדיות יתמכו בהצעת החוק הזו.

אלקס ריף, מנכ"לית לובי המיליון  אומרת: "מדובר בתיקון עוול מוסרי ויהודי ראשון במעלה. התחלחלנו מהעוול שנעשה לאלינה פלחטי ומשפחת קפשיטר ז"ל שנרצחו בשל יהדותם בשבת השחורה ונקברו מחוץ לגדר. כעת הגיע הזמן שישראלים מזרע ישראל שחיים כיהודים, מרגישים יהודים וגם נרצחו בפעולת איבה כיהודים, יזכו להיקבר כיהודים בחלקה יהודית".

עוה"ד אוהד וייגלר, מנהל המחלקה למדיניות ציבורית בארגון עתים: "מדובר בחוק חשוב שיביא לתיקון של עוול נוראי. לא יתכן שאזרח שמסר את נפשו בשל היותו חלק מהעם היהודי, יקבר מחוץ לגדר רק בשל ההגדרה שלו כחסר דת. לצערנו על אף פניות רבות מצידנו וביתר שאת מאז השבעה באוקטובר, ברבנות הראשית אפילו לא מוכנים לדון בעניין הזה. אנו רואים חשיבות גדולה בקידום החוק הזה".