בימים האחרונים אנו חיים בתחושה כי תמו מלחמות ישראל. אין אויבים ואין איומים, ובראש מהדורות החדשות הנושא המדובר הוא אך ורק תקציב המדינה שאושר לפנות בוקר (חמישי) בכנסת.
חלוקת עוגת התקציב מעלה שאלות אתיות ומוסריות לא פשוטות, כגון תעדוף החולים בסל התרופות, תקציבי סיוע לניצולי שואה, תקציבים לנכים, למשפחות במצוקה, להצלת נוער בסיכון, לנשים מוכות, לשמירת הסביבה, לשמירת חיי הרוח של המדינה, ויסות ותעדוף משימות בתקציבי הביטחון ועוד.
מדובר בבחירות אנושיות מורכבות אשר אינן חפות מטעויות. הדבר מזכיר ולו במעט את המילים המצמררות של תפילת "ונתנה תוקף" המיוחסת לר' אמנון ממגנצא ואשר נאמרת בימים הנוראים בחרדת קודש: "מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו, מי ייעני ומי ייעשר, מי ישפיל ומי ירום". תקוות כולנו כי נבחרי הציבור אשר נשלחו לייצג אותנו ויושבים על המדוכה ועל ספרי התקציב אכן מרגישים את גודל האחריות ואת ההשלכות הישירות והעקיפות של כל החלטה שאותה יקבלו.
לאור זאת, תחושת אי הנוחות שאותה אנו חשים הנה טבעית, מכיוון שלא פעם אנו שומעים דברים והיפוכם – "דיבורים לחוד ומעשים לחוד", על ידי הנבחרים. נראה לא פעם כי האמת אינה אבסולוטית וניתנת לשינוי. הסופרת הפילוסופית והמשוררת האפרו-אמריקנית מאיה אנג'לו, שהייתה מראשי התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית, כתבה כך: “יש הבדל של עולם ומלואו בין אמת לעובדות. עובדות יכולות לערפל את האמת".
היהדות רואה באמת יסוד חשוב בקיום העולם. בתלמוד (סנהדרין צ"ז) מסופר על עיר ששמה הארמי היה קושטא (בעברית: אמת), ושבה מעולם לא מת אדם בגיל צעיר, בזכות העובדה שכל תושביה היו דוברי אמת. ישנם מקרים ייחודיים שבהם ניתן לשנות מהאמת, כאשר הדבר יכול להביא לשלום בין איש לאשתו ובין אדם לחברו – אך גם אז אין היתר לשקר במצח נחושה.
אחד ממקרים אלו אנו קוראים בפרשת השבוע (תולדות), כאשר יעקב, בעצת אמו רבקה, מקדים את אחיו עשיו בהבאת האוכל לאביו יצחק ובכך זוכה לברכותיו. במפגש זה, יצחק אבינו, אשר לוקה בעיניו, ממשש את ידיו השעירות באופן מלאכותי של בנו יעקב, ומתלבט: מחד ידיים אלו דומות לידי עשיו הבכור – ולו אמורה להיות הברכה, מאידך הקול נשמע עדין כקולו של יעקב.
לשאלה מי אתה עונה יעקב: "אנוכי (זה אני). עשיו בכורך (בלי קשר למשפט הראשון, הרי שעשיו הוא הבכור שלך)". כך קיבל יעקב את ברכת אביו במקום אחיו עשיו. מדובר בפועל בשקר לבן. אמירת דבר שיכול להשתמע קצת אחרת באוזני השומע, אך השקר לא יצא מהפה. מפרשי התורה מביאים סיבות רבות להיתר בשינוי האמת בסיפור זה מצד יעקב.
במשפט העברי יש לאי אמירת אמת השלכות מרחיקות לכת. בכל תחום הקניין הממוני ונושאי רכישה וקנייה הרי שכל הטעייה מכוונת או שקר, יבטלו רטרואקטיבית את העסקה. הדבר נכון גם בקידושין. אם אחד מבני הזוג הטעה ושיקר בנוגע לנתון שבזכותו נישאו בני הזוג, הנישואין יכולים להיות מבוטלים. האם הדבר יהיה כך גם כאשר ציבור מסוים בחר את נציגיו ושלוחיו לבית הנבחרים (בכנסת) על סמך הבטחות מסוימות, וכעת לאחר שנבחרו החליפו הנציגים את עמדתם 180 מעלות?
לפי ההלכה הרווחת (תלמוד בבלי, מסכת מעילה כ' וברמב"ם בפרק א', הלכות שלוחין) השליח שעשה שליחותו – כאילו עשאה בעל הבית בעצמו. ומאידך אם שינה השליח מדעת שולחיו, שליחותו בטלה. אם כן, לכאורה נראה כי היהדות מבטלת את הצבעתנו החשאית בבחירות ברגע שהנציג שאותו בחרנו אינו פועל על פי ההבטחות אשר בגינן הצבענו עבורו, ונציג הציבור כבר אינו נציגנו.
הדבר נכון אם בחרנו באדם מסוים להיות ידנו הביצועית בלבד, אך ברוב המקרים אנו בוחרים במפלגות ובאנשי ציבור לא רק בגלל ההתחייבויות המדיניות והכלכליות אלא בזכות היכולות הבין אישיות, הקוגנטיביות והמנהיגותיות, כך שיוכלו לבצע תהליכים שונים כנציגינו, כולל חשיבה מחדש והתאמת המהלכים בהתאם לסביבה משתנה. למפלגות בישראל מנגנונים שונים אשר קובעים את הדירקטיבה הכללית, וממילא אנו רואים בשליחי הציבור לא רק מבצעים אלא שליחים שיחשבו גם עבורנו - אך בגבולות גזרה מסוימות אשר גם אם לא הוגדרו על הנייר, הוגדרו בהבנה ציבורית.
מפלגה אשר משנה באופן מהותי את דרכה, מחויבת לחזור לציבור ולחדש את הבחירה בהם לאור הדירקטיבה החדשה, שכן יכולים הבוחרים לטעון כנגד המפלגה ונבחריה "לתקוני שדרתיך ולא לעוותי" - נשלחתם לתקן ולא לעוות ולבצע שליחות אשר הפוכה מדרכנו ואמונתנו.
יאמרו הפוליטיקאים כי לא שינו את המטרה אלא את הדרך להשיגה, וממילא כולם יסכימו כי הדרך אינה חשובה אלא ההגעה אל היעד ומימוש המשימה בבטחה. ואם כך, הרי שביצעו את שליחותם נאמנה.
אך עדיין הדבר יכול להיתפס בעיני בוחרים רבים כאי אמירת אמת ומעלה תהיות רבות, הן ברמה המוסרית והן ברמה הערכית. עלינו לשמור על אמות מידה מוסריות וערכיות, וגם אם אנו נאלצים לשנות מעמדות קודמות שלנו בעקבות מציאות משתנה, הרי שעלינו להסביר לציבור את הסיבה לכך. הדבר משדר אמינות ויושרה.
הרב שרגא נתן דהן הינו קצין במיל. בעל תואר שני בטכנולוגיות ומוסמך לרבנות ודיינות. משמש יועץ ומרצה בגופים ציבוריים, ביטחוניים, חינוכיים ומדעיים בנושאי הלכה, טכנולוגיה, רפואה, מדע וחלל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו