למה אנחנו משקרים לעצמנו? כדי להרגיש טוב יותר

שרה דומר, חוקרת בתחום השיווק באוניברסיטת פן סטייט הובילה מחקר שבחן מדוע אנשים מרמים במשימות כמו פתרון תשבצים, משחקי מילים, או ספירת קלוריות כאשר התגמולים הם פנימיים בלבד.

"גיליתי שאנשים מרמים גם כשאין תמריצים חיצוניים כמו כסף או פרסים אלא תגמולים פנימיים, כמו להרגיש טוב יותר עם עצמך" אמרה דומר.

"הונאה עצמית אבחנתית היא תופעה שמתייחסת למצבים שבהם אנשים מרמים אך מרמים את עצמם על ידי ייחוס הביצועים המשופרים שלהם ליכולתם הטבעית במקום לרמאות" היא הסבירה. "בשביל שזה יעבוד אני חייבת לשכנע את עצמי שאני למעשה לא מרמה. זה מאפשר לי להרגיש חכמה יותר, מצליחה יותר או בריאה יותר".

דומר ערכה ארבעה מחקרים כדי לקבוע אם אנשים ירמו כאשר התגמולים הם פנימיים בלבד ומה מניע את תחושת ההישג למרות הרמאות. ממצאיה פורסמו בכתב העת Journal of the Association for Consumer Research.

ניסוי ספירת הקלוריות

במחקר הראשון, 288 סטודנטים לתואר ראשון קיבלו מידע על תפריטים של שלושה ימי ארוחות. הם התבקשו להזין מידע על קלוריות באפליקציה למעקב אחר מזון. הסטודנטים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה ספירת קלוריות נוספת שליוותה את תיאורי הארוחות, בעוד הקבוצה השנייה לא.

האפליקציה הציגה חמש אפשרויות קלוריות פוטנציאליות עבור כל מזון שהוזן. לדוגמה, ספירת הקלוריות עבור שלוש פנקייקים עם חמאה נעה בין 300 ל-560 קלוריות. משתתפים בקבוצה שלא קיבלה מידע קלורי ספציפי יכלה הייתה לחשב ממוצע של חמש האפשרויות כדי לקבל מושג טוב יותר על הערך הקלורי האמיתי של כל ארוחה.

במקום זאת, משתתפים בקבוצה זו נטו להזין פחות קלוריות מאשר הקבוצה שקיבלה מידע קלורי ספציפי. זה מרמז על כך שאנשים ירמו עבור תועלות פנימיות - במקרה זה, להרגיש בריאים יותר.

בדיקת אינטליגנציה עם מבחן IQ

במחקר השני, 195 משתתפים שגויסו באמצעות חולקו לקבוצת ביקורת וקבוצת רמאות. הם התבקשו להשלים מבחן IQ של 10 שאלות אמריקאיות. למשתתפים בקבוצת הרמאות נאמר שתשובות נכונות יודגשו כדי שיוכלו לעקוב אחר התקדמותם.

לאחר הבחינה, משתתפים בקבוצת הרמאות התבקשו להזין את מספר השאלות שענו עליהן נכון, בעוד קבוצת הביקורת הייתה צריכה להעריך לבד את הציונים. לאחר מכן התוכנה בדקה את המבחנים של שתי הקבוצות, והמשתתפים התבקשו לחזות את ציונם במבחן IQ נוסף של 10 שאלות שלא סיפק אפשרות לרמות.

דומר מצאה שמשתתפים בקבוצת הרמאות דיווחו על ציונים גבוהים יותר מאשר אלה בקבוצת הביקורת. בהתבסס על הדיווח העצמי, משתתפים בקבוצת הרמאות העריכו יתר על המידה את ביצועיהם במבחן ה-IQ השני.

"התוצאות הציעו שמשתתפים בקבוצת הרמאות עסקו בהונאה עצמית אבחנתית, והאמינו שביצועיהם נבעו מהאינטליגנציה שלהם ולא מרמאות, למרות שציוניהם במבחן השני מרמזים אחרת" אמרה דומר.

פענוח מילים ותפיסה עצמית

המחקר השלישי כלל פענוח אותיות למציאת מילה. אנשים שהוקצו לקבוצת הביקורת היו צריכים להזין את תשובותיהם בתיבת תשובה, בעוד שבפני אלה בקבוצת הרמאות הוצגה התשובה הנכונה לאחר שלוש דקות והם התבקשו לדווח בעצמם על ציוניהם.

המשתתפים דירגו בסולם מאחד עד שבע עד כמה האינטליגנציה שלהם וקושי המשימה השפיעו על הביצועים. הם גם ענו על השאלה "באיזו מידה אתם מסכימים שפענוח מילים הוא מבחן מדויק של אינטליגנציה?"

דומר מצאה שמשתתפים בקבוצת הרמאות דיווחו על הצלחה בפענוח יותר מילים מאשר אלה בקבוצת הביקורת. בהשוואה לקבוצת הביקורת, משתתפים בקבוצת הרמאות נטו יותר לייחס את ביצועיהם לאינטליגנציה שלהם. הם גם נטו יותר להתייחס למשימה כמבחן לגיטימי של אינטליגנציה.

"משתתפים בקבוצת הרמאות עסקו בהונאה עצמית אבחנתית וייחסו את ביצועיהם לעצמם" ציינה דומר. "דרך החשיבה היא, 'אני מצליח כי אני חכם, לא כי המשימה אפשרה לי לרמות'".

אוריינות פיננסית והפחתת רמאות

במחקר האחרון 231 משתתפים התבקשו לענות על מבחן באוריינות פיננסית. המשתתפים חולקו לקבוצות ביקורת ורמאות. בערך חצי מכל קבוצה קראו הצהרה על כך שרוב המבוגרים האמריקאים לא יכולים לעבור מבחן בסיסי של אוריינות פיננסית.

דומר חשבה שהצגת אי-ודאות לגבי האוריינות הפיננסית שלהם עשויה לגרום לאנשים להעריך דיוק יותר מביצועים ולהפחית רמאות. לאחר המבחן, המשתתפים דירגו את עצמם ב-15 תכונות הקשורות לאוריינות פיננסית.

היא מצאה שהצגת הצהרת אי-הוודאות הפחיתה רמאות כאשר אנשים חיפשו מדדים מדויקים יותר של אוריינות פיננסית. "איך אנחנו עוצרים אנשים מלעסוק בהונאה עצמית אבחנתית ומקבלים ייצוג מדויק יותר של מי שהם? דרך אחת היא למשוך את תשומת ליבם לאי-ודאות סביב התכונה עצמה. זה ממתן את האפקט" אמרה דומר.

אתגור הנחות לגבי רמאות

"החברה שלנו נוטה לחשוב על 'רמאות' כפעולה אסטרטגית, מכוונת" אמרה דומר. "המחקרים מראים שלעתים רמאות מתרחשת לא בגלל פעולה מכוונת". 

"אני לא חושבת שיש רמאות טובה או רמאות רעה. אני פשוט חושבת שזה מעניין שלא כל רמאות חייבת להיות מודעת, מפורשת ומכוונת" היא הוסיפה. "עם זאת, אמונות לא נכונות לגבי עצמנו עדיין יכולות להיות מזיקות, במיוחד בהערכת הבריאות פיננסית או פיזית".