חג שבועות. צילום: מירי צחי

מי יכול לעצום עין כשבעוד כמה שעות נקבל את התורה במעמד נשגב?

חג השבועות מתואר בתורת הסוד ובזוהר הקדוש כיום הנישואין של אלוקים ועם ישראל • שנקבל את התורה בצורה פנימית שמטשטשת את ההבדלים, ולא בצורה חיצונית שמדגישה את ההבדלים

אנו עומדים בערב חג השבועות שידוע גם בשמו האחר - חג מתן תורה. על פי המסורת היהודית, בשנה השנית לצאתנו מארץ מצרים, בחג השבועות, קיבלנו את התורה ובראשם את עשרת הדברות - עשרה צווים אלוקיים ומוסריים שהם תשתית לכל חברה מתוקנת למרגלות הר סיני בלב המדבר.

התורה מתארת את ההתכנסות הזאת במילים: "ויחן שם ישראל נגד ההר". רש"י, פרשן המקרא הגדול אומר על המילה "ויחן-כאיש אחד בלב אחד". מכאן אנו למדים שעם ישראל לשבטיו, חרף הדעות השונות ששררו בין אדם לאדם, התעלו על עצמם ולמעמד ההיסטורי ההוא של מתן תורה, התאחדו כאיש אחד בלב אחד. הם לא התעלמו מהדעות השונות ומהסוגיות הבוערות שמן הסתם העסיקו אותם במדבר, הם פשוט השכילו להניח את המחלוקות ואת נקודות החיכוך בצד, ולהתמקד באותם רגעים נשגבים במה שחשוב באמת, במה שהופך אותנו לעם ייחודי על פני כל העמים האחרים.

הרב יעקב גלויברמן,

בחג השבועות ישנם מנהגים רבים ומגוונים, שכל אחד פותח לנו צוהר לרובד אחר של החג. גם מבחינה הגותית תורנית ואפילו בהיבט הקולינרי עם מאכלי החלב המפורסמים שהפכו לסמלי החג.

ראשית, בכל קהילות ישראל מסביב לגלובוס, מקיימים את 'תיקון ליל שבועות' בכך שאנו ערים בליל החג עד אשמורת הבוקר, זכר ללילה ההוא לפני אלפי שנים שקדם לחג השבועות. עם ישראל כאמור מאוחד לקראת המעמד ההיסטורי אך גם מתרגש לקראתו. מי יכול לעצום עין כשבעוד כמה שעות נקבל את התורה במעמד נשגב וחד פעמי? בלילה הזה אנו הוגים בתורה החביבה שמנציחה את הקשר הנצחי בינינו לבין אלוקים.

חגיגת שבועות בקיבוץ עין גב בשנות ה־40 // צילום: באדיבות ארכיון עין גב,

בקהילות רבות נהוג לקשט את בתי הכנסת בפרחים. חג השבועות מתואר בתורת הסוד ובזוהר הקדוש כיום הנישואין של אלוקים ועם ישראל. לכן מרבים בנוי ביום זה בכדי להיות חביבים לפני אלוקים, כשושבינים המקשטים את הכלה טרם כניסתה לחופה.

ארכיון משמר העמק // חג שבועות במשמר העמק, שנות ה-20,

כמו כן, נהוג לאכול מאכלי חלב ביום זה מפני כמה סיבות, אחת מהן, בגלל שהתורה נמשלה לחלב ולדבש, כמו שנאמר בשיר השירים: "דבש וחלב תחת לשונך".

ילדי מושב גילת בעוטף עזה חוגגים שבועות (ארכיון) // צילום: דודו גרינשפן, צילום: דודו גרינשפן

התורה נקראת-תורת חיים, משום שהיא מעניקה חיים של משמעות ללומדיה, והיא מקיפה את האדם מיום לידתו ואף לפני כן, עד ליום פטירתו מן העולם. התורה גם נקראת תורת אמת, כשהמילה אמת מורכבת משלוש האותיות שתוחמות את האלף-בית העברי. האות א' היא האות הראשונה, האות מ' היא האות האמצעית והאות ת' היא האחרונה.

זאת לומר לנו-שכל התורה, מתחילתה ועד סופה היא אמת צרופה ובלתי משתנית או מוחלפת. זאת בניגוד כמובן לחוקים אנושיים שמתעדכנים ומשתנים חדשים לבקרים. התורה אם כן היא ה-DNA שלנו. במשניות בפרקי אבות התורה מוגדרת כמתנה. היא איננה בבעלות איש והיא מונגשת לכולם. כל מי שרוצה וחפץ בכך, מוזמן להגות בתורה יום וליל.

היה כדאי שדווקא בתקופה קשה זו, בה אנו עדים לתופעות שמראות לכאורה צדדים פחות נעימים החבויים בנו, שנאמץ את ההיחלצות ההיסטורית של אותם ימים, ונתלכד כולנו למרגלות ההר ואתגרי היום-יום כאיש אחד בלב אחד. שנקבל את התורה בצורה פנימית שמטשטשת את ההבדלים, ולא בצורה חיצונית שמדגישה את ההבדלים. בפנים, ברגע האמת, אנחנו עם אחד שיודע להבחין בין טפל לעיקר ובין אתגרי שעה למסורת נצחית מנצחת. חג שבועות שמח ומעורר לכולנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...