בשורות טובות מבריטניה: תוצאות ראשונות מהשלב השני בניסוי של החיסון הפוטנציאלי AZD1222 של אוניברסיטת אוקספורד וחברת התרופות אסטרהזנקה שהתפרסמו הבוקר (חמישי) במגזין הרפואי לנסט, מעלות כי החיסון מייצר תגובה חיסונית חזקה בקרב מבוגרים.
למרות השמחה מהדיווח, יש לציין כי בדומה למקרה של חברת מודרנה – מדינת ישראל לא חתמה על הסכם עם חברת התרופות ומתנהל משא ומתן על הנושא. מטרת המחקר היתה לבדוק האם החיסון מפעיל את מערכת החיסון ולשים דגש על אוכלוסיית הסיכון המרכזית לקורונה – מבוגרים מעל גיל 56.
הממצאים מעידים כי 100% מהנבדקים, ללא תלות בגיל, פיתחו תגובה חיסונית לאחר קבלת החיסון, גם מבוגרים צעירים וגם באוכלוסיית המבוגרים. המחקר התמקד באוכלוסייה המבוגרת מתוך ההנחה שלאוכלוסייה זו עלולה להיות תגובה אימונית פחותה, אך מניתוח הממצאים נראה שלאחר מתן המנה השנייה של החיסון קיימת תגובה אימונית גבוהה כמו אצל צעירים.
פרופיל תופעות הלוואי היה נסבל ואף נצפו פחות תופעות לוואי לאחר מתן המנה השנייה של החיסון וכן עם העלייה בגיל המתחסנים. 100% מהנבדקים מגיבים לחיסון. חשוב להדגיש שאלו לא תוצאות שבדקו שהם מחוסנים ולא נדבקים (כמו במחקרי שלב 3 של מודרנה ופייזר) אלא נבדק ונמצא שהם פיתחו תגובות אימונולוגיות שככל הנראה מראות שהם מחוסנים.
"התגובות החזקות של פיתוח נוגדנים ותאי T אשר נצפו בקרב מבוגרים שלקחו חלק במחקר מאוד מעודדות" אמר מהשי רמאסמי, חוקר מוביל בצוות המחקר של אוקספורד. "אנחנו מקווים שמשמעות הדבר היא שהחיסון שלנו יעזור לשמור על אנשים שהם חלק מקבוצות הסיכון באוכלוסייה, אבל אנחנו צריכים להמשיך ולחקור את הנושא כדי שנוכל להבטיח וודאות".
חוקרים נוספים הוסיפו כי ניסויים בשלב הניסוי השלישי ממשיכים להתבצע גם על אנשים במצב בריאותי טוב, זאת כדי לבדוק את יעילות החיסון אצל מגוון רחב של אנשים, אשר עתידים להתפרסם בשבועות הקרובים.
כזכור, לפי ההכרזה של חברות פייזר ומודרנה על יעילות החיסון שפיתחו, נחשב הניסוי המשותף של אוקספורד ואסטרהזנקה לאחד המובילים במרוץ העולמי לפיתוח חיסון לנגיף הקורונה. אך להבדיל מהחיסון שפותח בידי חברות התרופות, בניסוי המדובר נעשה שימוש בחיסון שעושה שימוש בגרסה מוחלשת של שפעת שנמצא אצל שימפנזים.