מחקר מצא: מספיק מזון הוכנס לרצועה - החטופים הורעבו בכוונה

מחקר ישראלי שניתח את כמויות המזון שנכנסו לעזה במסגרת הסיוע ההומניטרי מצא כי במהלך רוב חודשי המלחמה הועברו כמויות מספקות של מזון, בהרכב מגוון ובכמות קלוריות מספקת. המזון עמד ברוב התקנים ההומניטריים הבינלאומיים, למרות האתגרים המורכבים בשטח. הדבר מדגיש כי ברצועה לא היה מחסור במזון, מה שמדגיש כי החטופים מורעבים באופן מכוון.

במחקר, שפורסם בכתב העת המדעי של "המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות", נבדק היקף הסיוע החל מחודש ינואר 2024, כחודשיים לאחר תחילת התמרון ועד ליולי ,2024 והוא נערך על ידי בכירים ממשרד הבריאות ומאוניברסיטת בן גוריון, העברית וחיפה. בנוסף החוקרים ניתחו את נתוני מתאם פעולות הממשלה בשטחים לגבי כל משלוחי המזון שהועברו לעזה דרך המעברים היבשתיים ובהצנחה מהאוויר.

הממצאים מראים כי בתקופה הנבדקת הועברו לרצועה כ-478,229 טון של מזון, לאחר התאמה לאובדן מזון צפוי. לפיכך נמצא כי כל תושב ברצועה קיבל אספקה של כ-3,000 קלוריות ליום בממוצע. כמות החלבון עמדה על 98 גרם ליום (13% מסך האנרגיה) צריכת השומן הגיעה ל-61 גרם ליום (18% מסך האנרגיה) אספקת הברזל עמדה על 23 מ"ג ליום.

עוד נמצא כי המזון שהועבר לרצועה הכיל את כל הרכיבים התזונתיים, למעט ברזל, בכמות העולה על התקן שקבע ארגון הבריאות העולמי כצורכי המזון המינימליים לאוכלוסייה במשבר. בנוסף לכך, נמצאה מגמת עלייה עקבית בכמויות המזון שהועברו לרצועה, למעט ירידה בחודש פברואר ביחס לינואר.

"הטענות אינן נכונות"

עם זאת, החוקרים מדגישים כי אין בידיהם נתונים מהימנים לגבי הנגישות בפועל של המזון לתושבים ואופן צריכתו בשטח. "הנתונים מראים שכמויות מספקות של מזון מזין הועברו לרצועת עזה במהלך רוב המחצית הראשונה של 2024", מציינים החוקרים. "עם זאת, נדרש שיתוף פעולה מוגבר בין כל הצדדים המעורבים כדי להתגבר על חסמים ולשפר את התקשורת ושיתוף המידע".

המחקר מספק תמונת מצב מקיפה של אספקת המזון לעזה בתקופה הנבדקת, ומדגיש את החשיבות של המשך מעקב והערכה של המצב התזונתי באזור. הממצאים עשויים לסייע בתכנון טוב יותר של מאמצי הסיוע ההומניטרי העתידיים.

פרופ' רונית אנדוולט תזונאית בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, לשעבר מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות ואחת מעורכי המחקר: "במרבית החודשים בהם הועבר סיוע הומניטרי כמות המזון שנכנסה וגם איכותו הייתה סבירה עד טובה, מה שאומר שאם האוכלוסייה לא קבלה מזון זה בגלל שהחלוקה לא הייתה הוגנת על ידי מי ששולט בשטח, קרי חמאס.

"הטענות שאין מספיק מזון בעזה ומהדהדות בכל העולם אינן נכונות. הייתה לחמאס יכולת להזין בצורה מספקת את החטופים ובכל זאת בצורה מודעת דאגו להרעיב אותם. זאת מעבר לעינויי גוף ונפש מזעזעים אחרים כמו קשירות שונות, חוסר חשיפה לשמש ואור יום, אי יכולת לנוע - מה שגורם לתת תזונה מסכנת חיים, פגיעה במערכות גוף שלד מערכת החיסון מערכת הורמונלית ואיברים פנימיים עד כדי סכנת מוות".

"ישראל, בניגוד למדינות אחרות שבמלחמה אינן מזינות את האויב, לא מנעה סיוע הומניטרי לאוכלוסייה האזרחית", מדגישה אנדלווט. "בסופו של דבר חמאס השתלט על חלק גדול מהסיוע וספסר בו וכך צבר גם מימון לפעילות".