"מצבן מאפשר להתרכז באיחוד המשפחות": הלילה הראשון של אמילי, דורון ורומי בישראל

אמילי דמארי (28), דורון שטיינברכר (31) ורומי גונן (24) מתחילות את תהליך חזרתן לחיים בבית החולים שיבא, לאחר 471 ימים בשבי חמאס. הצוותים הרפואיים, שנערכו במשך חודשים לקליטת השבויים, התמקדו בשלב הראשון באיחוד המרגש עם המשפחות, תוך הנחת התשתית לתהליך שיקום רפואי ונפשי מורכב.

"חלק מהן נשאר במנהרה"

פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים, סיפר הבוקר (שני) ל"ישראל היום" כי תהליכי השיקום של החטופות החל בשחרורן - וצפוי להימשך לאורך כל חייהן.

"חלק מהן נשאר במנהרה", הוא אומר הבוקר, "הן היו לצד החברים שלהן כל כך הרבה זמן, שתחושת המחוייבות אליהם גורמת לכך שהן לא יכולות להרשות לעצמן לבלות או להנות - אפילו שמותר להן. יש להן תחושה של מחויבות שלא מאפשרת שיקום מלא".

באותה מידה, פרופ' לוין מסביר כי גם משפחות החטופים שחזרו, ממשיכות לקחת חלק ולהיות שותפות במאבק לחזרתם של כולם, מתוך תחושת מחויבות דומה. "גם הציבור הישראלי כולו לא יכול להתפנות לשיקום מלא, ובצדק, כל עוד הוא עסוק בחזרת החטופים כולם".

מה הטיפול שאליו יזדקקו החטופות במובן הבריאותי?

"המצב באופן כללי דורש התייחסות לכלל ההיבטים, גם להיבט הרפואי וגם הנפשי. צריך לוודא שאין מחלות במערכות הגוף השונות, כי בעבר ראינו קרישים בוורידים העמוקים של הרגליים, חוסר איזון הורמונלי או חוסר תזונתי. צריך לוודא שאין חוסר בוויטמינים ובמינרלים, ירידה במשקל או פגיעות בעור. לפעמים נדרשת פיזיותרפיה וגם בהיבט הנפשי יש שיקום ארוך, שכולל מתן אמון מחדש והתרגלות חוזרת לשליטה על הגוף".

האם צפויה על החטופות השפעה חברתית מסוימת?

"בהיבט החברתי נדרש שיקום גם כן", אומר פרופ' לוין, "החטופות יצטרכו להבין איך להתנהג עם אנשים בסיטואציות השונות, איך לחזור לעבודה", הוא מסביר. "עליהן לעבור שיקום רב-ממדים וארוך טווח, וגם המשפחות זקוקות לשיקום. זה תהליך שלם וארוך והשיקום לא מלא עד שמוחזרים כל החטופים, כי כרגע הן לא יכולות לעסוק רק בשיקום שלהן".

אתמול לאחר חזרת החטופות הצהירה ד״ר יעל פרנקל ניר: "אני מתרגשת לספר שקלטנו את שלוש השבות. מצבן הרפואי מאפשר לנו להתמקד באיחוד עם המשפחות. נמשיך בבדיקות בימים הקרובים.
היתה לנו הזכות להיפגש עם שבים ושבות.. ואנו יוצאים איתן לדרך ועד שאחרון החטופים".

ד״ר ספי מנדלוביץ׳, משנה למנכ״ל משרד הבריאות אמר: "אנו פוגשים היום אמילי, דורון ורומי לאחר 471 ימים בשבי חמאס. זו היא מציאות בלתי נתפסת. אנחנו, הגורמים הרפואיים במערכת הבריאות ערוכים בהתאם לטפל בכל המצבים הרפואיים".

האתגר המיידי: תזונה מבוקרת

החשש העיקרי בשלב זה הוא מתסמונת ההזנה החוזרת. לאחר 15 חודשים בתת-תזונה, חשיפה מחודשת למזון עלולה לגרום לשיבושים מסוכנים במאזן הנוזלים והמלחים בגוף. על פי נתונים מעסקאות קודמות, שבויים איבדו בין 10 ל-17 אחוזים ממשקל גופם, איבוד של 8-15 קילוגרם. הפעם, לאחר תקופת שבי ארוכה יותר, הצוות הרפואי נערך למצב מורכב אף יותר.

בעקבות כך הן עבורות תוכנית בדיקות מקיפה. הפרוטוקול הרפואי שגובש כולל סדרת בדיקות נרחבת: בדיקות לזיהוי מחלות זיהומיות, הערכה תזונתית מקיפה הכוללת בדיקת רמות ויטמינים, אשלגן, אבץ וויטמין B12, בדיקות הריון לנשים בגיל הפוריות, הערכה לאיתור קרישי דם, תופעה שנצפתה בקרב שבויים בעבר עקב חוסר תנועה ממושך, בדיקות מקיפות של מערכת העצבים, מערכת הנשימה והתפקוד הלבבי.

היערכות מערכתית

שישה בתי חולים ברחבי הארץ נערכו לקליטת שבויים - ארבעה במרכז ושניים סמוך לגבול. משרד הבריאות ממליץ על שהייה מינימלית של ארבעה ימים בבית החולים, תקופה שתאפשר ביצוע הבדיקות הנדרשות והתאקלמות הדרגתית.

כדי לערוך את הבדיקות לחטופות ששבו, הוקם צוות מומחים רב-תחומי. בית החולים מפעיל צוות מומחים מתחומים שונים לטיפול בשבות: רופאי עיניים לבדיקת מצב הראייה לאחר שהייה ממושכת בתנאי חושך, רופאי נשים להערכה גניקולוגית מקיפה, מומחי גריאטריה להערכת השפעות חוסר התנועה הממושך, רופאי שיניים לטיפול בבעיות דנטליות שהתפתחו בשבי, פסיכיאטרים ופסיכולוגים למתן מענה נפשי מיידי וארוך טווח

מעטפת נפשית ייחודית

"זהו אירוע מורכב רגשית ורפואית," מדגישה ד"ר יעל פרנקל-ניר, מנהלת בית החולים הכללי ומנהלת מבצע קליטת השבים. "המעטפת הטיפולית שבנינו מתבססת על ניסיון העבר ולקחים שהופקו מאירועים קודמים." הצוות הנפשי מתמקד בשלב זה במתן מרחב בטוח לשבות ולמשפחותיהן, תוך הימנעות מלחץ או חשיפה לא מבוקרת.

גם לאחר השחרור מבית החולים, תמשיך המעטפת הטיפולית ללוות את השבות בקהילה. "בנינו תוכנית המשכיות טיפול מקיפה," מסביר ד"ר מנדלוביץ'. "המטרה היא להבטיח מעבר חלק מהאשפוז לשגרת החיים, תוך המשך מעקב רפואי ונפשי צמוד".

בבית החולים מדגישים את החשיבות של שמירה על פרטיות השבות וכבודן בתקופה רגישה זו. "אנו עדים לחוסן מרשים של השבות ומשפחותיהן," מציינת ד"ר פרנקל-ניר, "אך עלינו לזכור שהדרך לשיקום מלא עוד ארוכה, ונדרשת סבלנות ורגישות רבה".