ארגוני חולים וארגונים מתחום בריאות הנפש יוצאים נגד כוונת משרד הבריאות לגבות השתתפות עצמית בגובה 35 ש"ח על כל טיפול פסיכולוגי במסגרת קופות החולים. עד כה השירות ניתן ללא עלות.
בשבוע שעבר הנושא עלה לדיון בוועדת הבריאות של הכנסת. ח"כ יוני משריקי יו"ר הוועדה הודיע שלא יקדם את אישור התקנות עד שלא יקבל הבהרות ממשרד הבריאות לגבי אוכלוסיות שיזכו לפטור מתשלום ונתונים מדוייקים.
בדיון נמתחה ביקורת על משרדי הבריאות והאוצר שהגיעו ללא תחשיבים מפורטים של השינויים המוצעים והאם ההכנסות מהשתתפות עצמית על טיפולים עשויות להביא להגדלת ההכנסות של קופות החולים.
לפי יוזמת משרד הבריאות, ילדים ובני נוער עד גיל 18 יוחרגו מתשלום. כמו כן התשלום יוגבל לתקרה רבעונית של 210 ש"ח. עוד נטען בדיון שהגביה תהווה גם אמצעי למניעת מצב של אי הופעה לתור שנקבע מראש, כדי למנוע בזבוז של משאב יקר זה.
ליאור ברק, סמנכ"ל קופות-החולים במשרד הבריאות אמר בדיון: "השתתפות זו היא חלק מתוכנית גדולה הכוללת תוספת של 1.4 מיליארד ש"ח למערך בריאות הנפש. השתתפות כזאת קיימת בקבלת תרופות והתפתחות הילד, ונועדה ליצור מחויבות של המזמין ומניעת ביטול תורים – ולא כדי לייצר מקור תקציבי לתכנית".
ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף בריאות הנפש במשרד: "למעלה מ-30% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל צרכה לאורך חייה או צורכת שירותי בריאות הנפש וזה עוד לפני המלחמה. אנחנו צריכים לנהל את המערכת ולא לתת לה להתנהל מעצמה. כדי להרחיב את הטיפולים, לתעדף את הדחופים יותר, ולווסת ולבחור מי יקבל איזה טיפול".
שורה של ארגוני זכויות אדם הביעו התגדות נחרצת למתווה המוצע וטוענים שהדבר יצור "חסם משמעותי מקבלת טיפול נפשי", ויפגע בזכות הבסיסית של רבים לבריאות ולנגישות שוויונית לשירותי הבריאות.
נציגי ארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות, רופאים לזכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח בישראל קראו לעצור את קידום הצו ולבטל את מתווה גביית ההשתתפויות העצמיות משום שאינו מידתי ואינו סביר.
"התיקון המוצע לוקה בחוסר מידתיות ובחוסר סבירות קיצוני והוא יפגע קשות בזכויות אדם. טיפול נפשי אינו מהווה מותרות – זהו טיפול חיוני, לעיתים מציל חיים, אשר לאי-קבלתו עלולות להיות השלכות חמורות מבחינה בריאותית, כלכלית ועוד. עמדתנו העקרונית היא, כי אין לפגוע בהיבטים האוניברסליים של מערכת הבריאות. גם אם יש מקרים בהם נגבית השתתפות עצמית עבור טיפולים בסל הבריאות– הדבר פסול לטעמנו ובוודאי שאין להרחיב הסדר פוגעניים וללא הנמקה מספקת".
שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה בישראל: "תשלומי השתתפות עצמית במערכת הבריאות כולה ובמיוחד בבריאות הנפש, לא הוכיחו את עצמם כפתרון לצמצום אי-ההגעה לטיפול, על אחת כמה וכמה כשמדובר בתחום בריאות הנפש, שבו, ככלל, מטופלות אוכלוסיות עם צרכים וקשיים מורכבים".
"על כן, במקום להטיל תשלומים על כלל המטופלים, יש לבחון ולאמץ פתרונות אחרים לצמצום תופעת 'אי-ההופעה' לטיפולים ולתורים שנקבעו מראש, דוגמת ניהול מאורגן ומסודר של יומנים, החתמת מטופלים על אמנה בנושא, תזכורות בשפות שונות, ועוד. הטלת תשלומים נוספים על טיפולים כה הכרחיים פוגעת בעיקר באוכלוסיות סוציו-אקונומיות נמוכות, שרבים מקרבן נזקקים לטיפולים פסיכותרפיים, מגבירה את אי-השוויון הקיים במערכת, ומעמיקה עוד יותר את הפערים הקיימים במערכת הבריאות במדינה, וזאת כאשר כבר כיום כ-20% מהחמישון התחתון מוותרים על טיפולים בשל עלותם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו