הגבר הסיני בן ה־55 שאושפז עם קוצר נשימה וסימני שפעת בבית חולים בוווהאן ב־1 בדצמבר 2019 לא נראה חולה מיוחד בהשוואה למטופלים האחרים, אך כחודש לאחר מכן הוכתר כ"מטופל אפס", החולה הראשון שאובחן עם נגיף הקורונה, שהפך מאז למגפה עולמית ששינתה את חיי כולנו.
בימים אלה ימלאו חמש שנים לגילוי הנגיף ששינה מאז, ואולי לתמיד, את הדרך שבה אנו עובדים, לומדים, עורכים קניות ומתייחסים לאנשים חולים בקרבתנו. נגיף שגבה את חייהם של רבים.
בשנתיים הראשונות של המגפה בארץ (2020-2022) מתו מקורונה בישראל 11,868 בני אדם, ומספר המתים בשנתיים אלו בישראל היה גבוה ב־7% מהתמותה בשנתיים שקדמו למגפה. קורונה היתה סיבת המוות השלישית, אחרי סרטן ומחלות לב.
בשלוש השנים שלאחר מכן נפטרו מדי שנה בממוצע כ־400 איש מקורונה. בסך הכל, מתחילת המגפה מתו מקורונה בישראל 13,164 בני אדם.
החולים הראשונים הגיעו לישראל ב־21 בפברואר 2020. מדובר היה ב־11 נוסעים שהגיעו מספינת הנוסעים דיימונד פרינסס, "ספינת הקורונה", שעגנה ביפן. אף שלפני שעלו למטוס נבדקו והיו שליליים לקורונה, הגעתם לארץ לוותה בפולמוס ציבורי אם הבאתם לא מסכנת את בריאות הציבור. עד כדי כך היה החשש גדול. למחרת נחיתתם אובחנו כנשאים של הנגיף. כעבור זמן קצר הגיעו לארץ עוד חולים רבים מאירופה וממקומות נוספים והחל גל התחלואה הראשון.
הרופא הראשון שבדק את הנוסעים מיפן וטיפל בחולי הקורונה הראשונים היה פרופ' גדי סגל, אז מנהל פנימית ט' בביה"ח שיבא תל השומר, וכיום ראש רשות ההוראה של בית החולים. הוא זה שקבע את תורת הטיפול בחולים הראשונים.
"ברגע ששיבא הסכים לקחת על עצמו את המשימה של טיפול בנוסעים שעל הספינה, פרופ' יצחק קרייס, מנהל בית החולים, הנחה להקים בית חולים שדה שהיה ממוקם מחוץ לקמפוס בית החולים כדי לא להוליד חששות. המשימה הוטלה על צוות בית חולים שדה של שיבא, אך מכיוון שזו מחלה פנימית וזיהומית התבקשתי לסייע", הוא נזכר.
פרופ' רהב: "סוג החולים השתנה מאוד. כיום רבע מהחולים הם מדוכאי חיסון. כואב הלב כי ניתן למנוע את המחלה"
מתו מול העיניים
"הצעתי לצוות שלי להצטרף, לא כפינו על אף אחד, וההיענות היתה של 99%. בחולים הראשונים רק אני טיפלתי, ולאט־לאט נתתי גם לאחרים לטפל. אנשים ראו שנשארתי בחיים", הוא צוחק. "אני זוכר שביקשתי רשות מפרופ' קרייס לעשות בדיקת א.ק.ג. לחולה הראשון. עד כדי כך נזהרנו. מד"א היה מביא את החולים באלונקה שהיא כמו אקווריום. היה חשש שזה כמו אבולה - שכשאתה נדבק אתה מת. ככה חיינו שם חודשיים־שלושה עד שהוקמה יחידה לטיפול נמרץ שהיתה נחוצה. הקושי הראשון היה שחולים מתו שם. לא מעט חולים מתו לי מול העיניים. הקושי הנוסף היה כשהמחלה הפכה להיות מבעיה רפואית לבעיה חברתית.
פרופ' קובילר: "הנגיף ממשיך להשתנות, הוא יהפוך למשהו דמוי שפעת, יישאר באוכלוסייה הכללית לעד ויהרוג חלשים מאוד באוכלוסייה"
"בערב אחד מחאו כפיים לצוות הרפואי, ותוך שלושה שבועות הפכנו לאויבי הציבור כי זה התנגש עם אינטרסים כלכליים ותיאוריות קונספירטיביות, והפוליטיקה נכנסה לזה חזק מאוד. היו השמצות ברשתות שאנחנו סוכנים של פייזר. יותר משזה אתגר אותנו רפואית זה אתגר את החברה. הערבות ההדדית היתה מינימלית. ברגע שאנשים הבינו שהמסכה נועדה להגן על אחרים מפניך - הם הסירו את המסכה, ושם התגלתה חולשה גדולה של החברה".
הזן הנוכחי: XEC
חמש שנים אחרי, ולפי נתוני משרד הבריאות בשבוע האחרון אובחנו רק 70 חולי קורונה, כאשר רבים לא נבדקים או לא מעדכנים בתוצאות האבחון שלהם. מתוך דגימות שנלקחות במרפאות ברחבי הארץ מחולים עם מחלות דמויות שפעת נמצא כי רק 3.1% מהחולים היו חיוביים לקורונה, לעומת 6% לשפעת ו־26% חיוביים לווירוס נשימתי RSV. בבתי החולים שיעור חולי הקורונה בקרב המאושפזים עמד על 2.8%.
מאז פרצה הקורונה לחיינו התוודענו גם לתתי־הזנים שלה: דלתא, אומיקרון, ביבי, ועוד. כעת הווריאנט הדומיננטי נקרא XEC והוא צפוי להיות נפוץ בתחלואה בחורף הזה.
סין מגבירה הילוך במניעת ההדבקה של נגיף הקורונה באזורים הכפריים | Reuters
לפי שעה אין כל מידע שהווריאנט הנוכחי שונה במאפיינים כמו חומרה, תסמינים או מידבקוּת ביחס לווריאנטים אחרים, והחיסונים הקיימים לקורונה צפויים להגן מפניו.
פרופ' אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ת"א וחבר עמותת "מדעת": "למדנו על הנגיף די הרבה במהלך חמש השנים האלה, אך את רוב הידע צברנו בחודשים הראשונים של המגפה, וגם כיום הוא משמש למחקרים משמעותיים. אחד מהם בנושא הלונג־קוביד, שבעצם בדיעבד דומה למחלות אחרות כמו מחלת הנשיקה או מחלת התשישות הכרונית, שגם הן מחלות אשר מתחילות על ידי וירוס.
"הנגיף ממשיך להשתנות, והוא יהפוך יותר ויותר למשהו דמוי שפעת ויישאר באוכלוסייה הכללית לעד, כמו שאר נגיפי הקורונה שישנם. בדומה לשפעת זה יהיה נגיף שנמצא באוכלוסייה, הורג חלשים מאוד בה, ומדי פעם מישהו צעיר ובריא שלא באוכלוסייה מוחלשת ימות".
פרופ' סגל: "הערבות ההדדית היתה מינימלית. ברגע שאנשים הבינו שהמסכה הגנה על אחרים - הם הסירו אותה. ושם התגלתה חולשתה של החברה"
לשאלה אם הנגיף נחלש, שעלתה לא מעט בתקופת המגפה עם השתנות הזנים, עונה פרופ' קובילר: "הנגיף לא נחלש - ההפך, אך המצב שלו השתנה. גם בשל החיסון שהפחית את הסיכון של מטופלים לתמותה בכל הסטטיסטיקות לכל אורך המגפה. בנוסף, יש לנו טיפולים אנטי־ויראליים שאם נותנים אותם בזמן הם יעילים ומפחיתים ב־90% את הסיכון לתמותה. בסך הכל, אנחנו מגיעים להפחתה של 99% בסיכון לתמותה.
ההצלחה הגדולה: החיסונים
"אנשים עדיין מתים, אך אף אחד כבר לא סופר את זה. בארה"ב 4%-2% ממקרי המוות השנה היו מקורונה. זה עדיין שיעור מטורף, ומחלות זיהומיות אחרות לא עושות את זה. יש עדיין הרבה יותר מקרים של תמותה מקורונה או משפעת".
לדברי פרופ' קובילר יש אתגר משמעותי נוסף שנשאר ביחס למגפות הבאות: "אחת הבעיות הגדולות שהיו בקורונה, לא נפטרנו ממנה ואף תחמיר היא הפייק ניוז - התמודדות עם שמועות מידע לא מבוסס או מידע נכון חלקית, ובעקבות כך גם אנשים שלא היו צריכים למות מתו, כי לא טופלו בזמן ולא האמינו בחיסון. עם הפייק ניוז לא התמודדנו טוב, ובפעם הבאה זה רק יהיה יותר גרוע".
פרופ' גליה רהב, יו"ר האיגוד למחלות זיהומיות והרופאה הראשית של "בית בלב", היתה אחת מנשות המקצוע שהובילו את הטיפול בקורונה ואת המעקב אחרי טיפולים חדשים וחיסונים. היא זכתה לכבוד של הדלקת משואה ביום העצמאות, אך לצד זאת ההתבטאויות שלה בנושא החיסון לילדים הובילו לאיומים כלפיה ברשתות החברתיות.
"סוג החולים מאוד השתנה", היא אומרת. "בגלים הראשונים היו לנו הרבה גברים חרדים, צעירים עם עודף משקל ויתר לחץ דם. כיום רבע מהחולים הם אנשים מדוכאי חיסון, וכואב הלב כי אפשר למנוע את המחלה. כל השאר הם בעיקר מבוגרים עם מחלות רקע, שגם הם לא צריכים למות.
בן שנה עם קורונה מאושפז בטיפול נמרץ באסותא אשדוד | צילום: דוברות אסותא אשדוד
"אנשים לא רוצים לזכור דברים ולחשוב על דברים לא טובים, כמו בתקופה הנוכחית. בן אדם מתרגל לכל קטסטרופה, כי אחרת אי אפשר לחיות. אבל למה רק 4% מהקשישים וממדוכאי החיסון בארץ מתחסנים לקורונה לעומת חולים בסקנדינביה? למה לא נותנים לחולים את הטיפול המונע פקסלוביד?"
לדבריה, ההצלחה הגדולה היא החיסונים. "הם עשו לנו מחלה אחרת לגמרי. הצלחת החיסונים היתה מסחררת והצילה אותנו מהדבקה, ממוות ומאשפוזים. ברור שהמחלה השתנתה בראש ובראשונה בשל החיסונים. גם הנגיף משתנה כל הזמן וצריך לעדכן את החיסונים. כיום הנגיף פחות אלים כי אנחנו מחוסנים. כשהנגיף פוגש מישהו לא מחוסן הוא מתנהג אחרת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו