מחקר: הצפייה במשדרי החדשות מסוכנת לבריאות

משדרי החדשות הרצופים בתחילת המלחמה גרמו ללחץ בקרב כ־70% מהצופים, והצפייה בזוועות 7 באוקטובר דרך המסכים אף גרמה לתסמינים פיזיולוגיים כמו דופק מואץ, מחשבות מפחידות או קשיי שינה, שמעידים על חרדה. כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב, שבדק את ההשפעה של סיקור חדשות אינטנסיבי על בריאות הנפש של ישראלים במלחמה הנוכחית.

המחקר יוצג בשבוע הבא בכנס של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות בתל אביב.

ממצאי המחקר מראים כי 83.8% מהמשתתפים דיווחו שהגדילו את צריכת החדשות, 70% דיווחו שצפייה בחדשות גורמת להם למתח וללחץ במידה בינונית או גבוהה, וכ־81% דיווחו שהצפייה בחדשות מעיקה ומכבידה עליהם במידה בינונית או גבוהה. כ־79% מהמשיבים דיווחו שהחדשות ממכרות במידה בינונית או גבוהה, ורק 35% מהנשאלים אמרו שהם מנסים להימנע מצפייה בחדשות במידה בינונית או גבוהה.

המחקר נערך בתחילת מלחמת חרבות ברזל וכלל 802 ישראלים, שהשתתפו בסקר חתך לאומי והשיבו על שאלונים מקוונים. המחקר התמקד באוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל כדי לייצר קבוצת השוואה למחקר הקודם שנעשה בשנת 2014. המשתתפים התבקשו לדווח על שינויים בצריכת חדשות, על עמדות כלפי חדשות ועל תסמיני חרדה.

במחקר הנוכחי יותר מ־70% דיווחו על לפחות תסמין חרדה אחד, ו־21% דיווחו על כל ארבעת התסמינים שנבדקו המעידים על חרדה (גירוי יתר פיזיולוגי כגון דפיקות לב מואצות, הזעה או נשימה לא סדירה, תחושה של פחד או חרדה בלתי נשלטים, קושי בשינה ומחשבות מפחידות).

הממצאים מראים עלייה משמעותית בשכיחות תסמיני החרדה בקרב הצופים במלחמת חרבות ברזל בהשוואה למבצע צוק איתן. כך, למשל, 33.3% מהצופים ב־2023 דיווחו על גירוי יתר פיזיולוגי כמו דופק מואץ או הזעה, בהשוואה ל־12.8% בלבד ב־2014. תחושת פחד או חרדה בלתי נשלטת נרשמה אצל 44.4% מהצופים ב־2023, בהשוואה ל־18.4% ב־2014.

עוד נמצא שיעור כפול של קשיי שינה (44% לעומת 22%) בהשוואה בין שתי המלחמות. כמו כן, כמעט שני שלישים מהמשיבים (62%) בתקופת המלחמה דיווחו על מחשבות מפחידות, לעומת כשליש (36%) מהמשיבים בצוק איתן.

ד"ר בודס: "ממצאים אלו מצביעים על כך שחשיפה עקיפה לאירועים טראומטיים דרך ערוצי מדיה עלולה לגרום להשלכות פסיכולוגיות חמורות, כולל תגובות דחק חריפות, הפרעות דחק חריפות ופוטנציאל לפוסט־טראומה, אם לא מטפלים בהן"

החוקרת אריאל קאים ועמיתה ד"ר מורן בודס מהחוג לניהול חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב מסכמים כי "ממצאים אלו מצביעים על כך שחשיפה עקיפה לאירועים טראומטיים דרך ערוצי מדיה עלולה לגרום להשלכות פסיכולוגיות חמורות, כולל תגובות דחק חריפות, הפרעות דחק חריפות ופוטנציאל לפוסט־טראומה, אם לא מטפלים בהן. הציבור מתקשה לשלוט בצריכת החדשות במהלך המלחמה הנוכחית, באופן שעלול להשפיע לרעה על בריאות הנפש. המחקר מחזק את ההכרה הגוברת בסיכוני בריאות הנפש הקשורים לסיקור חדשותי נרחב של משברים. לנוכח הממצאים המדאיגים, מומלץ להעלות את המודעות לסיכונים של צריכת חדשות מופרזת בזמן משבר, לקדם רגולציה של החדשות ולהבטיח גישה נוחה יותר לשירותי תמיכה בבריאות הנפש".

יצוין כי מחקרים שנעשו בעבר בעולם מצאו שסיקור טלוויזיוני של טראומה המונית כמו הפיגוע באוקלהומה סיטי, התקפות 11 בספטמבר, אסונות טבע, אירועי טרור, מלחמות ומגפות דוגמת הקורונה עלול לגרום לצופים לתסמיני דחק פוסט־טראומטי (PTSS) או להפרעת דחק פוסט־טראומטית.