בתי החולים הגדולים בארץ מציגים: הקרב על השתלות הכבד

לראשונה זה 25 שנה, ביה"ח שיבא, הגדול בישראל, מבקש להצטרף למרכזים המבצעים השתלות כבד, ואף גייס רופאים בכירים לשם כך • מנהל איכילוב, פרופ' גמזו, מתנגד בחריפות: "הבקשה מזיקה"• בשיבא אומרים כי המהלך יגדיל את זמינות ההשתלות ויציל חיים • משרד הבריאות: "הבקשה תיבחן על ידי הגורמים הרלוונטיים"

בית החולים שיבא. יעשה היסטוריה?. צילום: יוסי זליגר

הנהלת בית החולים הממשלתי שיבא בתל השומר, בית החולים הגדול בארץ, הגישה למשרד הבריאות בקשה לאשר פתיחה של יחידת השתלות כבד, שתצטרף ליחידות השתלות הלב, הכליה והריאות שפועלות בבית החולים. אם הבקשה תאושר, תהיה זו החלטה היסטורית במערכת הבריאות, משום שזה כ־25 שנה לא נוספה יחידה חדשה כזאת בארץ.

לפתיחת מחלקת השתלות כבד בביה"ח שיבא יש השלכות והשפעות נרחבות מעבר לחשיבות הרבה של ההשתלות מצילות החיים עצמן בימי שגרה ובימי מלחמה.

בישראל מתבצעות כ־90 השתלות כבד בשנה בשלושת בתי החולים המרכזיים בארץ: בילינסון בפתח תקווה (המבצע כ־70% מהשתלות האיברים בארץ), איכילוב בתל אביב והדסה עין כרם בירושלים. השתלות אלו נחשבות מורכבות, והן משדרגות בצורה משמעותית את הטיפול בחולי הכבד. הן גם יקרות בהרבה מהשתלות לב, ריאה וכליה. לפי תעריפון משרד הבריאות, התשלום של קופות החולים לבתי החולים עבור השתלת כבד הוא כ־760 אלף שקלים, מהתעריפים הגבוהים ביותר במערכת הבריאות.

פרופ' רוני גמזו: "הבקשה של שיבא תפגע בחולים, אשר איכות הטיפול בהם תרד לנוכח הירידה בנפח הפעילות בשאר בתי החולים שמבצעים השתלות כבד, ותוריד את כשירות הרופאים. בעת מלחמה אני מצפה שהמשאבים יושקעו במקומות נחוצים יותר"

הבקשה של שיבא צפוי שתעורר התנגדות קשה של בתי החולים המתחרים, שבהם כבר מתבצעות השתלות כבד.

רמז לכך אפשר לראות בתגובה הנחרצת והתקיפה של פרופ' רוני גמזו, מנהל ביה"ח איכילוב, שאמר אתמול ל"ישראל היום" כי "הבקשות החוזרות ונשנות, שנדחות פעם אחר פעם, מטרידות, מפריעות ומסיטות את תשומת הלב מהגדלת הזמינות, שהיא הבעיה האמיתית בארץ בתחום השתלות הכבד - ולא הצורך במרכז נוסף". לדבריו, "הבקשה של שיבא היא לא רק מיותרת, אלא אף מזיקה. היא תפגע בחולים, אשר איכות הטיפול בהם תרד לנוכח הירידה בנפח הפעילות בשאר בתי החולים שמבצעים השתלות כבד, ותוריד את כשירות הרופאים.

"איכילוב, למשל, יכול להתחיל תוכנית להשתלות ריאה ולב בזמן קצר, אך מתוך איזונים וראייה ממלכתית לא מבקש זאת עדיין. דווקא בעת מלחמה אני מצפה שהמשאבים הרבים הנדרשים להקמת מחלקה נוספת בשיבא יושקעו במקומות נחוצים יותר".

מביה"ח בילינסון נמסר בתגובה לבקשה החדשה של שיבא כי "מספר השתלות הכבד לא השתנה בישראל בעשור האחרון. פתיחת מרכז השתלות כבד נוסף עלולה לפגוע בציבור, שכן מספר ההשתלות שיבצע כל משתיל יירד, וכתוצאה מכך מיומנותו המקצועית תיפגע.

"אין אח ורע בעולם לפתיחת מרכז השתלות כבד נוסף ברדיוס של 10 ק"מ, המתווסף לבתיה"ח איכילוב ובילינסון".

שיבא ערוך מקצועית

את הבקשה החדשה לאישור השתלות כבד, הנחשפת כאן לראשונה, הגיש לאחרונה פרופ' ארנון אפק, המשנה למנהל שיבא, לאחר שהבקשה הקודמת נדחתה ב־2020 בטענה שאין מספיק השתלות כבד בארץ אשר מצדיקות פתיחת יחידה נוספת. פתיחה של יחידה נוספת עלולה לפגוע בכשירות יחידות ההשתלות, מכיוון שהן יבצעו פחות השתלות, נאמר בזמנו.

 
פרופסור רוני גמזו. "הזמינות היא הבעיה האמיתית של ההשתלות בארץ", צילום: גדעון מרקוביץ'

בבקשה החדשה, שאותה הגיש פרופ' אפק ליו"ר המרכז הלאומי להשתלות, פרופ' שלמה מור יוסף, ולמנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, נכתב בין השאר: "לא בכדי נבחר שיבא לאחד מעשרת המרכזים הרפואיים המובילים בעולם במשך חמש שנים ברציפות. בית החולים כבר משמש מרכז השתלות לב, ריאה וכליה ומסמן את תחום השתלות האיברים כבעל חשיבות עליונה. תוכנית השתלות הלב שמנהלת פרופ' יעל פלד מובילה בעולם ובישראל, ובזכות השתלות הריאה שמנהל ד"ר לירן לוי הושתלו ריאות לחולים לאחר קורונה ולפצועים במלחמת חרבות ברזל. תוכנית השתלות הכליה, בראשותו של פרופ' איתן מור, הביאה לעלייה גדולה בהשתלות בשיבא ובכלל המדינה".

פרופסור מור יוסף. יאשר את בקשת שיבא?, צילום: יהושע יוסף

פרופ' אפק ביקש כי הבקשה של בית החולים תידון "על ידי פורום מקצועי ונטול אינטרסים, תוך ראיית טובת החולים בלבד", וציין כי "מאז פתיחת יחידת השתלות הכבד האחרונה חלפו 25 שנה. בתקופה זו כמעט הוכפלה אוכלוסיית ישראל, ובמקביל חלה עלייה במספר תרומות האיברים מנפטרים".

עוד כתב פרופ' אפק: "אנו צופים עלייהבמודעות לתרומות איברים ומימוש הפוטנציאל הגלום בהשתלות כבד מן החי (בהשתלה כזו תורם המנותח אונת כבד). לצוות בשיבא יש ניסיון מוכח בביצוע, ולפיכך יש מקום לפתיחה של מרכז השתלות כבד נוסף בארץ".

גויסו כדי לבצע השתלות בשיבא.מימין: פרופ' איתן מור, ד"ר עידו נחמני וד"ר ניב פנקוביץ', צילום: גדעון מרקוביץ'

"ישראל מפגרת אחרי העולם"

על פי פרופ' אפק, שיבא כבר ערוך ומוכן מקצועית לפתיחת יחידה להשתלות כבד. בית החולים גייס את פרופ' איתן מור, מבכירי משתילי האיברים בישראל. פרופ' מור הוביל בעבר את מחלקת ההשתלות בבילינסון, וכבר ביצע יותר מ־400 השתלות כבד ואלפי השתלות כליה. אליו מצטרף גם ד"ר עידו נחמני, מנהל המערך הכירורגי ויחידת ניתוחי כבד בבית החולים, אשר נחשב לאחד מבכירי הכירורגים בארץ. ד"ר נחמני ניהל בעבר את יחידת ההשתלות ואת המחלקה הכירורגית באיכילוב, ושם ביצע יותר מ־200 השתלות כבד, כולל השתלות מתורם חי.

לנבחרת הזאת גויסו גם ד"ר ניב פנקוביץ, שעבד לפני כן במחלקה הכירורגית באיכילוב ועשה בארה"ב התמחות־על בהשתלות כבד וכליה בבית חולים מהטובים בעולם, ד"ר רונן גינאה, בוגר השתלמות קלינית בהשתלות איברים בבילינסון, וד"ר רוני אשכנזי, בוגר התמחות־על בהשתלות איברים בצרפת.

ד"ר עידו נחמני, שיבא: "פתיחת תוכנית השתלת הריאות או תוכנית השתלת הכליות בביה"ח שיבא הביאו שתיהן לעלייה במספר ההשתלות הכולל בארץ, וכעת, במבט לאחור, אין כל סיבה לחשוב כי פגעו במרכזים המשתילים האחרים"

"לאחר קרוב ל־30 שנה שבהן המרכז הלאומי להשתלות אינו מאפשר כניסת מרכז רפואי נוסף שיבצע השתלות כבד, רק הצטרפות של בית חולים נוסף עשויה להביא לשיפור בהיקף ובאיכות של הפעילות בתחום, לרווחת החולים", הסביר ד"ר נחמני ל"ישראל היום".

עוד הוסיף מנהל המערך הכירורגי ויחידת ניתוחי הכבד בשיבא, כי "ישראל אינה מובילה באף קטגוריה בעולם ההשתלות - לא בשיעור התרומות באוכלוסייה, לא בשיעור ההשתלות, לא בתמותת ממתינים להשתלה ולא בתוצאות ההשתלות בטווח הקצר והארוך. בישראל גם נפסלים חולים להשתלת כבד, באינדיקציות המקובלות במדינות אחרות, ולמרבה המבוכה קיים נוהג נפסד לשלוח מועמדי השתלות לחו"ל, דפוס התנהלות המאפיין מדינות עולם שלישי".

נחמני מתריע עוד כי "ישראל מפגרת אחרי מדינות רבות בעולם בשיעור השתלות הכבד, והמשמעות היא תמותה של החולים הממתינים להשתלה. השתלות של כבד מתורמים חיים נמוכות משמעותית מהפוטנציאל, אפילו בהשוואה למדינות נחשלות. המרכז הלאומי להשתלות לא מבצע בקרה מספקת על התוצאות ועל בתי החולים, וגם אין שקיפות. התערבות של הגורם הרגולטורי לעצור יוזמה בפיתוח תחומים על ידי מרכז רפואי מוביל היא דבר פסול. התערבות כזאת מסרסת כל אפשרות של תחרות ומייצרת סטגנציה".

ד"ר נחמני מזכיר מקרה דומה לזה הנוכחי: "פתיחת יחידות השתלה במרכז רפואי כמו שיבא רק מיטיבה עם החולים - למשל, פתיחת תוכנית השתלת הריאות או תוכנית השתלת הכליות בשיבא הביאו שתיהן לעלייה במספר ההשתלות הכולל בארץ, וכעת, במבט לאחור, אין כל סיבה לחשוב כי פגעו במרכזים המשתילים האחרים".

תגובות

מהמרכז הלאומי להשתלות נמסר כי "הבקשה התקבלה במשרד הבריאות, והיא תיבחן על ידי הגורמים הרלוונטיים תוך בחינה של מכלול השיקולים הנדרשים".

מהנהלת הדסה נמסר כי "הנהלת בית החולים מתנהלת בעניינים מקצועיים מול משרד הבריאות ובטוחה שהנהלת משרד הבריאות תדע לקבל את ההחלטות הנכונות עבור האזרחים".

מבית החולים איכילוב נמסר כי ״המניע היחיד הלגיטימי לקבלת החלטות במערכת הבריאות הוא טובת המטופלים. בארץ ישנן שלוש מחלקות השתלות כבד בהיקף פעילות סביר לכל אחת. איכות הטיפול בשלושתן היא מהגבוהות בעולם, גם בזכות הצוות המיומן וגם דווקא מכיוון שכל אחת משתילה מספר סביר ששומר על איכות. היקף הפעילות כיום הוא בגבול התחתון של המספר הנדרש לשמר כשירות והוא מקביל למרכזים קטנים בארה״ב ואירופה. הורדת מספר ההשתלות שכל מרכז מבצע תפגע בצורה קשה בכשירות הצוותים ובאיכות הטיפול שהמטופלים מקבלים. על כן- מרכז רביעי לא נדרש.

"עוד יצויין כי שניים מהמרכזים הקיימים כיום הם באיזור גוש דן ופתיחת מרכז השתלות בשיבא יוביל למצב שבו יש שלושה מרכזי השתלות כבד ברדיוס של שבעה ק״מ אחד מהשנייה, זהו מצב שאין לו תקדים עולמי.

בנושא החשוב הזה של חלוקת ההשתלות בין מרכזי העל בארץ יש לנהוג בגישה ממלכתית ועל כל מרכז, כולל שיבא, לא להסתכל על טובתו המקומית - אלא על טובת המערכת. מאותה סיבה, איכילוב משקיע משאבים רבים בנסיון להגדיל את זמינות האיברים להשתלה והוא חלוץ בטכנולוגיות להשבחת איברים, מה שמגדיל את זמינות האיברים. זה החסם האמתי ולא מספר המרכזים המשתילים״. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר