בצעד קיצוני וחסר תקדים במערכת הבריאות הציבורית בישראל, קופ"ח מכבי דורשת להפסיק מתן תרופה יקרה ללילך אוסטרובר, שחולה בסרטן נדיר, אלים וקטלני. התרופה, בעלות של כ־2.5 מיליון שקלים בשנה, נותנת ללילך את הסיכוי היחיד לשרוד את המחלה ולהינצל.
לילך אוסטרובר, בת 25 מבת ים, היא החולה היחידה במצבה במכבי, והיא מקבלת את התרופה, שלא כלולה בסל התרופות הממלכתי, בהתאם לשני פסקי דין שניתנו בפברואר ובאפריל השנה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. עכשיו קופת החולים השנייה בגודלה בארץ מערערת על פסק הדין, ודורשת לבטלו ולהפסיק את מתן התרופה ללילך. הדיון בבקשה החריגה יתקיים מחר בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.
בקרב רופאים בכירים שדיברו עם "ישראל היום", הבקשה של מכבי מעלה חשש כבד לפגיעה אנושה בזכויות האדם והחולה, להבאה לנסיגה ולפגיעה חמורה בקידום זכויות החולים בארץ, ולריסוק החובות האתיות והמנהליות של קופות החולים כלפי חבריהן בשעת מחלתם הקשה.
לפני ארבע שנים התגלה אצל לילך הסרטן הנדיר פקומה (Pecoma), שפוגע בחלק החיצוני של תאי הדם. לילך כבר עברה שורה של טיפולים קשים וניתוחים ארוכים ומסובכים, שכללו הסרה של חלק מאיברי גופה. אלא שלאחר כישלון הטיפולים הכלולים בסל התרופות, הרופא המטפל בה, פרופ׳ עופר מרימסקי, מנהל היחידה לאונקולוגיה של שלד ורקמה רכה באיכילוב, המליץ על טיפול בתרופה החדשה והיחידה שקיימת למחלה - Fyarro, שניתנת בעירוי. אלא שהתרופה הזו לא כלולה בסל, ועלותההיא כ־200 אלף שקלים בחודש.
כל מסכת הייסורים
מכבי סירבה בתוקף לממן את התרופה. ארבע פעמים דנה ועדת החריגים של הקופה בבקשותיה החוזרות של לילך למימון התרופה, ודחתה אותן שוב ושוב. בעקבות זאת, לילך קיבלה את התרופה במימון של תרומות ממקום עבודתה ומחבריה לעבודה. היא פנתה לבית הדין לעבודה וביקשה שיורה למכבי לממן לה את התרופה, שכבר הביאה אצלה ל"עצירת התקדמות המחלה ולשיפור קליני משמעותי ביותר; מדובר בטיפול שמציל ומאריך חיים ומשפר את איכותם".
את לילך מייצגים בבית הדין עוה"ד משה ויעל פרידל, שעובדים מטעם עמותת "חברים לרפואה" בבני ברק, העמותה המרכזית והחשובה בישראל למתן תרופות למי שלא יכולים לממן אותן, ולליווי במאבקים משפטיים וציבוריים מול קופות החולים.
בפסק הדין שניתן באפריל השנה, הנחשף כאן לראשונה, קבעה השופטת הבכירה אריאלה גילצר־כץ מבית הדין לעבודה בתל אביב כי על מכבי לממן את התרופה ללילך: "תקוותה היחידה של לילך, ואין כל שיקול רפואי לא לתת לה את התרופה. היא עברה את כל מסכת הייסורים לצורך ריפוי מחלתה. כיום אין טיפול תרופתי שניתן לתת ללילך זולת התרופה המדוברת, שהוכח כי היא מסייעת לה להישאר בחיים ואף לשפר את איכות חייה במידת מה".
בבית הדין המליץ פרופ' מרימסקי על התרופה, ואמר: "המחיר של הפסקת התרופה זה במילה אחת - מוות. זה לא הגיוני ולא אתי ואסור מבחינה מקצועית, והתוצאה של החלפת התרופה יכולה להיות החיים של החולה".
השופטת גילצר־כץ הדגישה כי החלטת ועדת החריגים במכבי לסרב לממן ללילך את התרופה לא התקבלה פה אחד, וכי "הרופאים בוועדה שהם אונקולוגים בהתמחותם סברו שיש לאשר לה את מימון התרופה". מפרוטוקול הוועדה אכן עולה כי 5 מקרב 12 חברי הוועדה סברו כי על מכבי לממן ללילך את התרופה, ובהם אף פרופ' מיכאל לישנר, יו"ר ועדת החריגים של מכבי, שהעיד בבית הדין: "חשבתי שהשיקולים הרפואיים במקרה זה גוברים על השיקולים הכלכליים, אבל זו לא היתה דעתי בלבד, אלא גם של רבים מחברי הוועדה. אצל רוב חברי הוועדה השיקול הכלכלי היה חזק יותר, בגלל העלות המאוד גבוהה".
השופטת קבעה עוד כי גם ועדת החריגים במכבי "מסכימה שיש תועלת טיפולית בתרופה, כי למתן התרופה אין השלכות רוחב, שכן לא הוכח בידי מכבי שיש חולה נוסף במצבה. אין חולק על כך ששיקול תקציבי הוא שיקול לגיטימי כחלק משיקוליה של הוועדה, אך שיקול זה לא יכול להיות השיקול היחיד כשעל הכף מוטלת הזכות של לילך לחיים".
תקדים מסוכן
השופטת פסקה: "התרופה היא האפשרות היחידה להמשך חייה של לילך. על מידת הרחמים להשלים את מידת הדין, ואיננו מוכנים להיות שותפים לגזר דין מוות לתובעת. אנו סבורים שיש לנהוג לפי מידת הרחמים, וראוי שגם מכבי היתה נוהגת כך".
בעקבות פסק הדין החלה לילך לקבל את התרופה במימון מכבי, אבל בינתיים הקופה הגישה ערעור על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה. מעבר לבקשה להפסיק את מימון התרופה, מכבי ביקשה שהדיון ייקבע בדחיפות, משום שהקופה חוששת שאם הערעור שלה יתקבל, הקופה לא תוכל "ליהנות מפירות הערעור" ולקבל מלילך בחזרה את הכספים שכבר הוציאה על התרופה.
מכבי טוענת כי אם הערעור יידחה, "נהיה חייבים לממן לחולים במחלות קשות כל טיפול יעיל שאין לו חלופה בסל. הרי אם השיקול התקציבי לא מצדיק לסרב לממן טיפול כל כך יקר - מה משמעות הדבר ביחס לטיפולים פחות יקרים שלא כלולים בסל?!"
עוד טוענת הקופה בערעור: "מכבי מתמודדת יום־יום בשאלות קשות בדיני נפשות, ובניסיון לתת מזור לחולים רבים הסובלים ממחלות קשות. מכבי נדרשת ומצווה לראות את התמונה בכללותה, והיא יודעת רגליו של מי יישארו מחוץ לשמיכה התקציבית המצומצמת כשמושכים אותה לצד כזה או אחר. אך למרבה הצער, חרף הפצרותיה של מכבי, בית הדין, בכל הכבוד, ראה רק את המקרה הבודד של המבוטחת הספציפית שניצבה לפניו, נכנע לנטיית הלב ופעל בניגוד למתחייב מהוראות הדין והפסיקה... זה לא מתפקידו של בית הדין להחליט במקום מכבי שיש לממן את הטיפול על חשבון צרכים אחרים של מבוטחי הקופה, כמו מימון תרופות אחרות, קיצור תורים, שיפוץ מבנים או הקטנת הגירעון השוטף שבו מכבי מצויה".
לבית הדין הארצי הוגשה גם עמדת משרד הבריאות, שלפיה הוא מקבל ותומך בטיעון של מכבי שלפיו יש לבטל את פסק הדין ואת מתן התרופה לחולה.
ומה אומרת לילך, כשעכשיו חייה שוב תלויים בהחלטתם של ארבעה שופטים בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, במאבקה הקשה בקופת החולים שבה היא חברה? "כבר ארבע שנים אני מתמודדת עם סרטן נדיר, ועברתי טיפולים והליכים רפואיים קשים מאוד, שכללו הליכים מורכבים של כריתת איברים בגופי. לא די בכך שאני מתמודדת עם המחלה הקשה כל כך, עכשיו אני גם צריכה להתמודד עם לחצים נפשיים ועם פחדים שבמכבי יפסיקו את הטיפול היחיד שמציל את חיי. אני נאלצת עכשיו להילחם לא רק במחלה, אלא גם בקופת החולים, שהיתה אמורה להגן עלי ולתת לי מזור ומרפא בדיוק ברגע הזה, שבו חיי תלויים בתרופה הזו".
מקופ"ח מכבי נמסר: "הנושא מצוי בהליך משפטי, ועמדתנו תובא כמקובל בבית המשפט. אנו מיצרים על המצב, אך נדגיש כי כל קופת חולים מחויבת לחלוקת משאביה המוגבלים בצורה שוויונית בין חולים רבים, ומדובר בתרופה שלא כלולה בסל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו