היכן חיים הכי הרבה בישראל? דוח משרד הבריאות חושף פערים משמעותיים

תושבי מחוז המרכז חיים יותר שנים משאר אוכלוסיית הארץ, בפער ניכר. במחוז הצפון והדרום חיים כמעט שלוש שנים פחות מאשר במרכז, וביהודה ושמרון כך מסתבר, תחולת החיים היא מהגבוהות בישראל. 

כך עולה מדוח בנושא "אי השוויון במערכת הבריאות" שמפרסם משרד הבריאות. הדוח מגלה עוד כי ברוב הפרמטרים תושבים החיים במחוז מרכז נהנים משירותי רפואה טובים יותר ומיותר רופאים מומחים בתחומי משפחה, מיילדות וגיניקולוגיה. 

מהנתונים עולה כי תוחלת החיים הגבוהה ביותר היא במחוז מרכז, עם 84 שנים בממוצע וצמוד בצמרת ניצב גם אזור יהודה ושומרון עם 83.9 שנים.

מנגד, תוחלת החיים הנמוכה ביותר נמדדה במחוז דרום ומחוז צפון עם 81.3 שנים. תוחלת החיים הממוצעת בישראל עמדה בשנים 2020-2022 על 82.7 שנה.

הפערים בתחולת החיים בין קבוצות האוכלוסייה יכולים לנבוע ממגוון גורמים כגון אורח חיים, מודעות ונגישות לשירותי בריאות ועוד. ואכן גם בתשתיות הבריאות, כגון מיטות אשפוז וכח אדם רפואי ישנם פערים לרעת הצפון והדרום.

במגזר הערבי המגמה היא הפוכה. תוחלת החיים הגבוהה ביותר היא דווקא במחוז צפון (80.1), והנמוכה ביותר היא במחוזות תל אביב (74.5) והמרכז (78.1).

ירידה בתמותת תינוקות

מדד בריאות נוסף שנבדק הוא שיעור תמותת התינוקות בעשור האחרון. הנתונים מראים כי השיעור ירד הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים. בקרב האוכלוסייה היהודית עומד שיעור תמותת התינוקות על 2.1 מקרים לאלף לידות ואילו באוכלוסיה הערבית השיעור גבוה פי שניים וחצי ועומד על 5.1.

עם זאת במשרד הבריאות מצייינים שבעשור האחרון הצטמצם הפער בין ערבים ליהודים.

פער לטובת המרכז גם ברופאים מומחים

שיעור הרופאים ב-2022 עמד על 3.2 רופאים לאלף נפש. אך השיעור היה גבוה ביותר במחוז ת"א (4.97), וחיפה (3.71), ונמוך כמעט פי 2 במחוז צפון (2.38), דרום (1.92) ויהודה ושומרון (1.5).

גם כשבוחנים את תחומי המומחיות הנדרשים ביותר נמצאים פערים. שיעור המומחים הגבוה ביותר ברפואת ילדים ל-1,000 נפש היה במחוזות תל אביב ומרכז, והנמוך ביותר במחוז דרום. כך גם במיילדות וגינקולוגיה.

במחוזות מרכז ותל אביב היה השיעור הגבוה ביותר של מומחים ברפואת משפחה והשיעור הנמוך ביותר היה במחוזות ירושלים ויהודה ושומרון.

בתחומים המרכזיים בבתי החולים שוב נמצא כי במחוזות דרום ויהודה ושומרון ישנו שיעור נמוך של מומחים בכירורגיה (0.2 מומחים לאלף נפש ו-0.13 מומחים) ושל מומחים ברפואה פנימית (0.29 ו-0.19).
כאשר במחוז תל אביב וחיפה שיעור המומחים היה גבוה פי 2.5-3 (0.63 ו-0.48 מומחים בכירורגיה, 0.77 ו-0.58 מומחים לאלף נפש ברפואה פנימית).

אשפוז בבתי חולים: בצפון ובדרום מבקרים יותר בחדרי המיון

בשיעור מיטות האשפוז נרשמה דווקא ירידה בעשור האחרון דווקא במחוזות מרכז חיפה וירושלים, בעוד במחוזות צפון ודרום כמעט ולא חל שינוי, כך שהפערים בין המרכז לפריפריה צומצמו לאורך השנים. ולמרות זאת הם עדיין קיימים.

בעוד שבמחוז חיפה יש 3.7 מיטות אשפוז לאלף נפש ובתל אביב 3.42, במחוז דרום יש רק 2.04 מיטות ובמחוז צפון 1.96

במשרד הבריאות מציינים כי תוכנית רב שנתית לתוספת מיטות עד שנת 2028 תביא לתוספת של 11% במיטות האשפוז.

בצפון ובדרום מבקרים יותר בחדרי המיון (מחלקות לרפואה דחופה). ככל הנראה בשל חוסר במענים בקהילה כמו מוקדי רפואה דחופה או שעות פעילות ארוכות יותר של מרפאות.

לפי הדוח, ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של המבקרים במלר"דים גבוה יותר - כך שיעור הביקורים יורד (למעט אשכול אחד - הנמוך ביותר ואשכול 10- הגבוה ביותר).

"הפער משמעותי - עלינו לשנות את המציאות"

שר הבריאות, אוריאל בוסו: "פערים חברתיים וכלכליים הם גורם מפתח בנגישות לבריאות ופערים בבריאות מהווים פגיעה בחוסן לאומי. דוח אי-השוויון במערכת הבריאות במדינת ישראל מצביע על פער משמעותי בין מגזרים, בין איזורים גיאוגרפיים ובין יכולת השתכרות. עלינו לשנות את המציאות הזו ולהבין שצמצום אי-השוויון בבריאות הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה".

"משרד הבריאות בראשותי שם דגש מיוחד על נושא צמצום הפערים בין מרכז ופריפריה בכל התחומים. הקצנו משאבים גדולים לצמצום פערים במערך בריאות הנפש, בתחום השיקום וברפואת חירום. הכרזנו על 'זיו' בצפת ו'ברזילי' באשקלון כמרכזי על נוספים בדרום ובצפון, ובתוכנית המיטות הרב שנתית הבטחנו הגדלה של שיעור המיטות בפריפריה".

"אנחנו פועלים להגדלה משמעותית של כוח אדם רפואי ואיכותי ומקדמים צעדים להרחבת היצע השירותים הרפואיים עבור כלל התושבים, באמצעות רפורמת הסדרי הבחירה שמאפשרת לראשונה למטופלים מכל הארץ לבחור בעצמם היכן ייבדקו ויטופלו וכן צעדים נוספים".

"בכל תוכנית שאנו מוציאים אל הפועל נושא צמצום הפערים נמצא בראש סדר העדיפויות. זו חובתנו כמשרד הבריאות וזו חובתנו כמדינה. נמשיך לדאוג שכל אזרח ואזרחית ייהנו מהזכות היסודית לבריאות ויקבלו טיפול רפואי ראוי בהישג יד".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "דוח אי השוויון במערכת הבריאות נכתב השנה בעיצומה של מלחמה קשה ומורכבת. מלחמה שמעמידה את החברה הישראלית ואת מערכת הבריאות בפני אתגרים רבים. מערכת הבריאות הוכיחה שוב כי היא העורף הלאומי של מדינת ישראל בזמן חירום, ואולם יש להכיר בכך שקיימים במערכת פערים בין אוכלוסיות ואזורים בארץ. אנו פועלים כל העת בכדי לצמצם את הפערים על מנת לאפשר שירות רפואי איכותי, שוויוני ונגיש לכל מי שזקוק לכך".