כוחות צה"ל פועלים בתוך רצועת עזה בפעולה קרקעית מתמשכת, והיום (שני) נחשפים נתוני חיל הרפואה, שמראים כי בצה"ל הפחיתו ביותר מפי שניים את שיעור התמותה בקרב הפצועים, ולצד זאת הגדילו פי 3 את שיעור הפצועים הקשים והקריטיים מבין המפונים, זאת בהשוואה למלחמת לבנון השניה ב-2006.
עוד עולה מהנתונים, כי 3,221 חיילים נפצעו מאז ה-7.10, מהם 2,438 שפונו ואושפזו. למרות שימוש במשקפי מגן משוכללות, דווח על כ-155 פגיעות עיניים, ולמרות שימוש באטמי אוזניים מיוחדים, דווח על כ-300 פגיעות שמיעה (פגיעות אקוסטיות).
בחיל הרפואה מתגאים בכך שהפחיתו ביותר מפי שניים את שיעור התמותה מקרב הפצועים הניתנים להצלה (CFR). במלחמת חרבות ברזל שיעור התמותה עמד על 6.7 מקרב הפצועים הניתנים להצלה, לעומת 14% במלחמת לבנון השניה ו-9.8% במבצע צוק איתן. המשמעות היא ש-93.3% מהפצועים הקשים שורדים עד להגעתם לבתי החולים.
זאת בשילוב אמצעים שונים, בהם שימוש בפינוי מוסק, כמוהו נעשו במלחמה הנוכחית רבות-431 פינויים, קיצור זמני הפינוי למשך ממוצע של שעה ו-6 דקות, נוכחות של 411 מטפלים בכירים - רופאים ופרמדיקים, מהם 53 נשים, יחד עם הכוחות המתמרנים בעזה, ושימוש באמצעים חדשים ובהם לראשונה שימוש במנות דם מלא, שמהן ניתנו 102 מנות למעל 80 פצועים.
רבע מהפצועים הגיעו לבתי החולים עם פציעות טראומה חמורות, הנמדדות בדירוג 16 בסולם ISS- Injury Severity Score, בהשוואה ל-16% בצוק איתן, ופי 3 מכפי שהיה בלבנון השניה, אז 8% מהפצועים הגיעו לבתי החולים עם פגיעות טראומה קשות. המשמעות היא שפצועים שהיו נהרגים במלחמות עבר - שורדים ומגיעים בחיים לבתי החולים במלחמה הנוכחית.
בחיל הרפואה בצה"ל הציגו גם סיכום של נתוני הטיפול בנפגעי הגוף והנפש. בחייל מתחקרים כל פינוי במטרה להפיק לקחים ולשפר את הטיפול ואת המיגון בשטח. עם זאת, נערכים להתרחבות של המערכה בצפון. כאשר החשש המרכזי שם הוא מאיום של חיזבאללה, שצפוי להיות משמעותי יותר מהאיום בעזה, והחשש ממחסור בנמ"רים (נגמ"ש מרכבה לפינוי הפצועים) ומקושי בפינוי אווירי.
בחיל מעריכים שיתקשו לעמוד באחוזי ההצלחה של פינוי פצועים קשים במערכה עצימה בצפון, כאשר היכולת לפינוי אווירי תהיה מוגבלת, לצד שחיקה מצד המטפלים, ועומס בבתי החולים. התוכנית במקרה של מערכה עצימה בצפון היא לפנות את הפצועים ככל שניתן למרכז הארץ ופחות לבתי החולים זיו בצפת, נהריה ופוריה בטבריה, שצפויים להיות גם הם בטווח האש. כאשר המשמעות היא הארכה של זמני הפינוי.
כ-9,000 חיילים פנו לקב"ן מאז השבעה באוקטובר. כ-1,500 מהם נזקקו לטיפולי המשך. רבע מכלל החיילים שנזקקו למענה של בריאות הנפש לא חזרו ללחימה. בצה"ל נעזרו מתחילת הלחימה ב-838 קב"נים (קציני בריאות נפש). חלקם ייעצו למפקדים בשטח וחלקם נתנו טיפול המשכי. הוקמו שני מתקני טיפול ייעודיים של הצוות לטיפול בתגובות קרב (צלת"ק), והם נמצאים באזורי הכינוס, שם טופלו 1,493 חיילים. חלקם הגדול חזר ללחימה, אך מי שהמשיך לסבול ממצב נפשי לא טוב, כ-750 חיילים, טופל במרכז לשיקום עורפי, שהיא מסגרת סגורה טיפולית שנמצאת במחנה 80. כיום מטופלים שם 275 חיילים. מסגרת שהוקמה לאחרונה במלחמת יום כיפור.
כל המהלכים הללו, מטרתם למנוע ממי שמגלה סימני מצוקה להגיע למצב של נכות כרונית, על ידי חזרה לתפקוד כמה שיותר מוקדם. לראשונה, צה"ל הקים מוקד טלפוני לסיוע נפשי בשעת חירום, שבו מתבצעת התערבות ממוקדת על ידי פסיכיאטרים בשיחת טלפון.
במוקד התקבלו כ-3,090 שיחות. הקמת המוקד הטלפוני היא מהלך חדשני שנעשה גם במחיר של "שבירת" שרשרת הפיקוד בצה"ל, אך מתוך הבנה שאחרי אירוע כה משמעותי צריך להחזיר את האמון לחיילים. כעת, מבקשים בחיל הרפואה להקים מרכז בריאות נפש ומרפאה ייעודית לטיפול בהפרעות דחק חמורות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו