תקדים מסוכן: רופאים מצטרפים לקבוצת ווטסאפ שמעודדת רילוקיישן

כ־1,200 רופאים ורופאות פעילים בקבוצת ווטסאפ רוחשת שנפתחה אתמול, יום לאחר אישור החוק לצמצום עילת הסבירות, ונקראת "רופאים ורופאות לרילוקיישן". בקבוצה מחליפים חבריה מידע האם הרישיון הישראלי לעיסוק ברפואה מוכר בכל מדינה, ואילו מבחנים או השלמות נדרשים לכך.

אחת מחברי הקבוצה היא עופרי, רופאת משפחה ותיקה ומומחית בקופ"ח מכבי, האומרת ש"אם כבר מקום שאינו הבית שלי, אני רוצה לחיות במדינה ליברלית ודמוקרטית. אני נמצאת בקבוצות רילוקיישן. אמנם כבר מתחילת המחאה השתדלתי להיות אופטימית ולחשוב שזה לא יקרה במדינה ולא ייתכן, אבל רציתי לדאוג לפתח מילוט. פתחתי בצעדים מול מדינה שלא מתאימה לנו משפחתית, וכרגע אני בהתעניינות מול שלוש מדינות נוספות".

עופרי מלאה טענות קשות כלפי המדינה, שלדבריה "נחטפה בידי אנשים שלא רוצים בהמשך קיומה. זו לא המדינה שלי ולא מיועדת להיות המדינה שלי. אנשים כמוני לא יהיו אנשים חופשיים במדינה הזו. ברמה האישית אנו נמצאים בשלב ביניים שנדמה שזה הבית שלנו, אך הצהרת הכוונות היא שזה לא יהיה הבית שלי", אומרת עופרי, בת למשפחה שכולה ואימא לארבעה ילדים, אחד מהם אחרי צבא, אחד חייל ושניים צעירים יותר.

על תחושת המלחמה שלה היא אומרת: "אני מהלוחמות. אני נמצאת בכל מקום ועושה כל מה שאני יכולה כי אני מרגישה את האובדן. אני לא מרגישה שאני נלחמת רק על דמותה הדמוקרטית של המדינה אלא על מדינת ישראל עצמה. אני מגיעה ממשפחה שכולה ויודעת מה המחירים שאפשר לשלם עבור מדינת ישראל, שכעת יש מי שרוצה לפרק אותה. זו לא המדינה שעליה נשבעתי להילחם".

לדבריה, ייתכן שמדובר בצעד שיפגע בה מקצועית, אך בכל זאת היא נחושה לעשותו. "אני לא ישנה טוב בלילה מהרבה סיבות. מבחינה אישית, ייתכן שאצטרך לוותר על המקצוע שלי. יש מדינות שבגיל שלי ובוותק שלי לא אחזור לעשות בהן מבחני התמחות.

"יכול להיות שאעבור למדינה שבה לא אהיה רופאה קלינאית. אנשים אומרים עלינו 'הם קמים ובורחים', אבל זה מחיר אישי מאוד גדול. מדובר על לקרוע את המשפחה, לצאת מקליניקה שאני מאוד אוהבת ומקצוע שאני אוהבת ומערכת בריאות שאני אוהבת ומאמינה בערכים הבסיסיים שלה.

"עבדתי מול מערכות בריאות של מדינות אחרות וגרתי במדינות אחרות. אני חושבת שמערכת הבריאות שלנו מעולה. זה ויתור ענק. אבל כפי שהסבים שלי ידעו מהיכן לברוח ובזכות זה אני קיימת, אז גם אני צריכה".

"מפחדת מהעתיד"

כמו עופרי, גם שלי פייגלמן לא שוללת מעבר לארה"ב למרות שאת לימודי הרפואה היא רכשה כאן, בטכניון - ובהצטיינות. בן זוגה כבר מועסק בארה"ב וכעת היא מתכננת להצטרף אליו.

היא מדברת על "תחושות קשות. כבר כמה שנים שאני חשופה למערכת הבריאות מבפנים, וכבר כמה שנים שאני צופה במצב המדיני שהולך ומידרדר. שלשום התקדמנו צעד נוסף אל עבר עתיד מעורפל שאני מפחדת ממנו", אומרת שלי.

לדבריה, "בעלי ואני זוג צעיר, ילדים של מהגרים שעלו לארץ מרוסיה ממניעים ציוניים ורדיפת יהודים. הם רצו עבורנו עתיד טוב יותר ולכן עזבו הכל, בלי כסף ובלי ציוד, והגיעו ארצה. זו היתה עבורם תחושת שליחות מלווה בחוסר ברירה לאור המצב. לצערי זו גם התחושה שאני ובעלי מרגישים בימים אלה".

"אומרים שאני אמיצה"

"יותר ויותר סטודנטים ורופאים מומחים פונים למסלול הזה מתוך ההבנה שתנאי העבודה והמחיה שם שפויים יותר. אני מקבלת המון תגובות מחזקות, אומרים לי שאני אמיצה. הרבה סטודנטים פונים אלי לקבל טיפים למבחני הרישוי האמריקניים ומנסים גם הם לברר את השלבים", מתארת שלי את תחושותיה.

"כבר כמה שנים אני עובדת כעוזרת רופאה בפנימיות ובמיונים ושומעת שיחות מסדרון של רופאים מומחים שמחפשים מקומות לרילוקיישן, או מחפשים דרכים להישאר לעבוד במדינות שאליהן נסעו לעשות פלושיפ (תת־התמחות). בשבוע האחרון אין פורום שזה לא הוזכר בו.

"הלבטים סביב הנושא רבים. ההורים לא לגמרי מרוצים מהמצב, אבל גם מבינים את השיקולים שלנו ומבינים שבארה"ב מחכים לנו תנאים טובים יותר ועתיד טוב יותר לילדים שלנו. עם זאת, לא קל לעזוב את הבית, והמדינה תמיד תישאר הבית".

אם נעזוב - נפסיד

בכנס של מחאת החלוקים הלבנים, אנשי רפואה ומקצועות הבריאות שהתקיים אתמול, הציעו דרכי פעולה להמשך המאבק - משביתת רעב ועד גיוס כספים מחברות התרופות למימונו.

ד"ר הדס שהרבני־סיידון, ממחאת בריאות הנפש, אמרה כי "צריך להיערך באופן מנטלי למצב של התנגדות. אך אם נעזוב את הארץ - היא תיכבש באופן סופי ומלא. המאבק רק בתחילת דרכו, והתנגדות צריכה להתרחש מתוך המדינה. גם באיראן יש מתנגדים שעזבו ולא יכולים כעת לקחת חלק בהתנגדות. צריך החלטה להישאר פה כל עוד אנחנו יכולים להישאר".

ד"ר נעם טראוב, רופא ילדים מרחובות, הציע לחתום על מכתבי התפטרות, ולדבריו 300 רופאים ואנשי מקצועות הבריאות כבר הצטרפו אליו. "יזמתי עצומת התפטרות של רופאים ועובדי מקצועות הבריאות למקרה שתפוטר היועמ"שית בהרב־מיארה.

"היוזמה נולדה אצלי אחרי שהבנתי שהממשלה החליטה להמשיך בחקיקה גם במחיר קרע בעם ואי־התייצבות למילואים. אני מתכוון לקחת כפשוטן את המילים 'אין בריאות בלי דמוקרטיה'. ברגע שתפוטר בהרב־מיארה אני לא אוכל להמשיך לעבוד.

"אלפי רופאים חושבים על רילוקיישן. אני לא מאיים על אף אחד. ממילא הדברים האלה קורים, ממילא המערכת עומדת לפני קריסה. זה מה שאני הולך לעשות, לא אוכל לעבוד כרובוט במשטר דיקטטורי. זכותנו להגיד לא".