אתמול (שבת), סמוך לשעה 20:15, חש רה"מ בנימין נתניהו סחרחורת קלה, ושידר לרופאים בביה"ח שיבא את המידע הרפואי ממכשיר הניטור שהושתל בגופו לפני שבוע, כפי שהונחה לעשות. בבדיקת פרמדיק שנעשתה לו מייד וגם בבדיקת א.ק.ג. לא היו כל ממצאים. אבל בשעה 22:00 לערך, לאחר שהשידור ממכשיר הניטור הגיע ופוענח – ביקשו הרופאים שיגיע לאלתר. ראש הממשלה צפוי להשתחרר מחר בבוקר.
מה שהם ראו שם היה 15 שניות של "בלוק מוחלט"- הפרעת הולכה משמעותית אך קצרה, שאם היתה נמשכת זמן ארוך יותר ראש הממשלה היה קורס ונזקק להחייאה. מכיוון שזו היתה הפרעה רגעית וה-א.ק.ג שבוצע לאחר מכן היה תקין, אלמלא מכשיר הניטור התת-עורי לא היה לה תיעוד.
הרופאים סברו שיש אינדיקציה ברורה לצורך בהשתלת קוצב לב. לקראת השעה אחת בלילה צילם ראש הממשלה את הסרטון שבו הודיע לציבור על כך, ב-01:07 עלה הסרטון לאוויר, וכעבור כשעה נתניהו כבר היה בחדר הצנתורים ועבר השתלת קוצב.
"שלומי מצוין. מחר בבוקר אני מצטרף לחברי בכנסת": ראש הממשלה בנימין נתניהו מעדכן על מצבו הבריאותי // צילום: דוברות הליכוד
בשיבא החליטו שרה"מ יישאר גם בלילה בבית החולים, כמקובל לאחר השתלת קוצב, והוא צפוי להשתחרר הבוקר. נתניהו עצמו הודיע בסרטון שצילם כבר אתמול באחת מלשכות הרופאים בשיבא: "מחר בבוקר אני מצטרף לחבריי בכנסת".
כפי שחשפנו באתר "ישראל היום", הקוצב מדגם MICRA של חברת "מדטרוניק" שהושתל בנתניהו אינו הקוצב הסטנדרטי שבסל הבריאות. הוא זעיר יותר, ללא אלקטרודות, שניתן במימון מיוחד של משרד הבריאות (מבחני תמיכה) רק לחולים באינדיקציות רפואיות מסוימות, ומחירו לפי חטיבת הטכנולוגיות במשרד הבריאות הוא 38,902 שקלים - יותר מפי חמש מקוצב רגיל, שעלותו 7,402 שקלים.
אלא שבשיבא טוענים בתוקף כי בשל דיכוי מערכת החיסון, נתניהו עומד בהתוויה הרפואית "סיכון גבוה לזיהום", מההתוויות המצדיקות את השתלת הקוצב המשוכלל. לדברי גורמי רפואה, נתניהו עונה לאינדיקציות עקב רגישותו לזיהומים בשל חסר מסוים במערכת החיסון, וממילא בבתי החולים מרחיבים כל העת את ההתוויות להשתלת הקוצב.
פרופ' מוטי חיים, מנהל יחידת אלקטרופיזיולוגיה בסורוקה ויו"ר החוג לקיצוב ואלקטרופיזיולוגיה באיגוד הקרדיולוגי, הסביר ש"אפשר להשתיל קוצב חדיש לכל אחד, אך בגלל העלויות הגבוהות של המערכת אנחנו מציעים אותה בדרך כלל לאנשים שיש אצלם קושי להשתיל קוצב דרך המערכת הוורידית.
"למשל, אנשים עם חסימה של ורידים, עם קטטר שמיועד לדיאליזה ולא מאפשר החדרת קוצב, או למי שחוו תקלות או זיהום באלקטרודות. יתרונו בכך שאין לו אלקטרודות, המועדות לתקלות, והוא מושתל ישירות לתוך הלב".
מבחן התמיכות
בשנים 2022-2021 ערך משרד הבריאות "מבחן תמיכות" ואפשר לבתי החולים להשתמש ב"טכנולוגיות קרדיאליות חדשניות", כנגד דיווח שלהם באילו מקרים השתמשו בהן, אך התקציב מאז אזל ומבחן התמיכה הופסק.
במסגרת המבחן, יכלו בתיה"ח להתנסות בטכנולוגיה החדשה ולקבל עליה החזר למרות שאינה בסל, אם השתמשו בה להתוויות מוגדרות: "אנטומיה ורידית בעייתית" (חסימה ורידית, חולי דיאליזה שבגופם קטטר, אזור של הקרנות בעת טיפול לסרטן), חולים בסיכון גבוה לזיהום (חולי סרטן, חולים עם מערכת חיסונית מוחלשת, חולים עם זיהום בעבר) או חולים שעבורם יש סיכון גבוה לתזוזה של אלקטרודות (כמו חולים עם דמנציה קלה).
נתניהו סובל זה כ-20 שנה מהפרעת קצב לב המכונה RBBB, שאין לה משמעות כל עוד בדיקות לב אחרות נמצאות תקינות, ולפי גורם רפואי קיימת גם אצל אנשים צעירים.
אלא שבאשפוזו הראשון לפני שבוע - בהינתן המידע שנתניהו התעלף קודם לכן בביתו, ובצירוף הפרעת הקצב ה"וותיקה" - המסקנה היתה שיש לבצע צנתור לבדיקת הפעילות החשמלית בלב. זאת, בעוד הציבור לא מבין מדוע בשל התייבשות, כפי שדווח, יש צורך באשפוז במחלקה הקרדיולוגית ובצנתור.
השאלות הקשות סביב האשפוזים של רה"מ נתניהו, הקודם וזה הנוכחי, ממשיכות ומתרבות. מדוע עד היום לא דווח שהוא התעלף טרם הגיעו לשיבא, באשפוז הקודם? מדוע לא פורסם עד כה שההתעלפות, בצירוף עם הפרעת קצב שאובחנה כבר בעבר, הן הסיבה לצנתור החשמלי שעבר ולהחלטה על השתלת מכשיר ניטור?
כמו כן, לא הובהר מדוע בשבוע שעבר, בשלב שלגביו נטען כי נתניהו סבל רק מ"התייבשות", לא דווח לציבור על תוצאות לא תקינות של בדיקת א.ק.ג שמעידות על הפרעת קצב, ואילו בלשכת ראש הממשלה ובשיבא הסתפקו בהודעה כי "הבדיקות הראשוניות יצאו תקינות ולא נמצא שום ממצא"..
גם אם אכן "סיבת האשפוז היא התייבשות", כמו שנטען בהודעה המשותפת של בית החולים ולשכת רה"מ, הרי שלא ניתן מלוא המידע על החשש להפרעות קצב הלב ואף נטען כי "בשום שלב לא אובחנה הפרעה כלשהי בקצב הלב".
"לרופאים אסור לשקר"
לאחר אשפוז רה"מ אריאל שרון ב-2007, פרסמה ד"ר תמי קרני, בעבר יו"ר לשכת האתיקה בהסתדרות הרפואית, נייר עמדה בנושא שקבע כי חובת הסודיות הרפואית גוברת על החובה לדווח.
בשיחה עם "ישראל היום", אמרה ד"ר קרני כי "בוודאי שבריאות רה"מ היא עניינו של הציבור, אבל המטפל הישיר לא צריך להיות זה שמדווח. הייתי מצפה שיהיה דיווח של רופא מרוחק יותר, שמעדכן במצב ועד כמה שיקול הדעת של המנהיג כשיר כדי לקבל החלטות, בטח בימים כל כך מכריעים. בכל מקרה, לרופאים אסור לשקר ובטח לא לשתף פעולה עם העברת שקר".
במענה לתהיות טען עופר גולן, מיועצי ראש הממשלה, כי הדיווחים היו נכונים בזמן אמת וכי הדיווחים בתקשורת לא היו מדויקים ואף שקריים. בד בבד, הוא סירב למסור מידע נוסף או להתייחס לטענות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו