מדינה בחרדה: עלייה בישראלים שנוטלים תרופות נוגדות דיכאון

כ־7.5% מהאוכלוסייה בישראל (יותר מ־673,741 אנשים) השתמשו בשנת 2022 בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה.

מדובר בנתוני שלוש קופות החולים הגדולות שמבטחות יחדיו 93% מאזרחי ישראל (ללא נתוני קופת חולים לאומית). לשם השוואה, בשנת 2016 רק 5% מהאוכלוסייה נטלו תרופות אלו ומדובר בעלייה של 50% במהלך שש שנים. לצד זאת, בארבע השנים האחרונות נרשמה עלייה של עשרות אחוזים בשיעור ילדים (מגיל 4), בני נוער וצעירים שנוטלים תרופות נגד דיכאון וחרדה.

בין התרופות נגד דיכאון וחרדה ניתן למנות תרופות כמו ציפרלקס, פרוזאק, לוסטרל וסרנדה (מעכבי SSRI) לצד תרופות ממשפחות נוספות כמו וייפקס, סימבלטה, רמירון וטרזודיל.

מתחילים בגיל צעיר

בהשוואה בין 2019 ל־2022 ישנה מגמת עלייה מובהקת בשימוש, אך בשונות בין הקופות. בעוד שבקופת חולים מאוחדת נרשמה עלייה של 5% בארבע השנים האחרונות, בכללית נרשמה עלייה של 12% ובמכבי מספר המשתמשים בתרופות נגד דיכאון וחרדה זינק ב־23% מאז שנת 2019, לפני פרוץ הקורונה ועד 2022.

הנתונים התקבלו בבקשה לפי חוק חופש המידע מהקופות. שם מסבירים שייתכן כי חלק מהשונות בשיעור העלייה בין הקופות מוסבר בפילוח שונה של הנתונים (למשל כללו תרופות שונות, ספרו פעמיים מטופל שעבר מתרופה לתרופה ועוד).

מהנתונים שנמסרו עולה כי בכללית, קופת החולים הגדולה במדינה, היו ב־2019 287,511 משתמשים בתרופות נגד דיכאון וחרדה ואילו ב־2022 היו 322,136 מטופלים, מהם 62% נשים. במכבי השתמשו 240,000 מבוטחים בתרופות נגד דיכאון וחרדה בשנת 2022, כמעט 10% ממבוטחי הקופה שבה כ־2.5 מיליון ישראלים. בשנת 2019 היו 193,875 משתמשים. גם בקרב מבוטחי קופת חולים מאוחדת נרשמה עלייה של כ־5.5% בשימוש בתרופות דיכאון וחרדה בשנים 2019 עד 2022 מ־105,854 משתמשים ל־111,605 איש.

מגמה מטרידה שעולה מהנתונים היא זינוק בשימוש בתרופות נגד דיכאון וחרדה בגילאים הצעירים. מנתוני הכללית עולה כי בשנים 2019־2022 נרשמה עלייה של 43% בצריכת תרופות לדיכאון וחרדה מגיל 15־24 ועלייה של 53% בקרב גילאים 4־15.

מקרב בני 4־15 יש 1.5% שמשתמשים בתרופות נגד דיכאון וחרדה (4,857) לעומת 3,171 משתמשים ב־2019.

"עלייה בטיפול תרופתי זה סימפטום של מחסור בטיפול נפשי", מסביר ד"ר יובל הירש, ראש פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית. "יש מצוקה ומחסור בפסיכולוגים וכאשר יש תורי המתנה של שנה לטיפול נפשי, ובפריפריה אפילו של שלוש שנים, המשמעות היא שיש מקומות שהלכה למעשה אין שירות פסיכולוגי. כשאין לך יכולת להפנות לפסיכולוג, האלטרנטיבה התרופתית היא הפתרון הכי קל ומהיר ובהרבה מקרים זו ברירת מחדל שלא הכי טובה".

עוד מציין ד"ר הירש שהנחיות ארגון הבריאות העולמי הן להעדיף כקו טיפול ראשון לדיכאון טיפול פסיכולוגי וכי אין המלצה לתת תרופות קודם כל.

השפעת הקורונה

לדברי הירש, העלייה החדה בדפוסי השימוש בתרופות נגד דיכאון וחרדה אצל ילדים קשורה למגיפה "אנחנו נוטים לשכוח שהיתה פה קורונה והרבה מהנטל היה על ילדים ונוער, שהפגינו סימפטומים של דיכאון. הילדים חוו בצורה קשה יותר את הסגרים, הבידוד החברתי וקטיעת השגרה והביטחון שבני אדם זקוקים להם".

תוכנית עבודה שגובשה בממשלה הקודמת על ידי שרי הבריאות, החינוך והרווחה להוספת תקנים ולהקמת מרכזי טיפול ייעודיים לילדים ונוער טרם התממשה. על כך הירש מתריע: "יש חוסר של 30% בתקני פסיכולוגים חינוכיים. אם לא ידאגו באוצר להחזיר את הפסיכולוגים למערכת הציבורית, הנתונים ימשיכו לעלות".

הפסיכיאטר ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש תחום בריאות הנפש במכבי שירותי בריאות ומי שמונה לתפקיד ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, אומר כי "מאז הרפורמה שהעבירה את האחריות על בריאות הנפש לקופות החולים בשנת 2015 אנו רואים עלייה מתמדת בצריכת תרופות.

"מאז הרפורמה שהעבירה את האחריות על בריאות הנפש לקופות החולים ב-2015 אנו רואים עלייה מתמדת בצריכת תרופות. ההיבט החיובי של זה הוא שישנה הורדה של הסטיגמה כלפי דיכאון וחרדה. אנשים פונים יותר לטיפול ונעזרים יותר בתרופות. ההיבט השלילי הוא שייתכן שזה משקף עליה בעקבות הקורונה ובעקבות חסר שקיים במערכת בריאות הנפש.

"ראינו גם בקורונה במחקר על בני נוער את השפעת הקורונה על המצב הנפשי. אנו מכירים זאת מאסונות אחרים שישנם גלים של החמרה בתקופה שאחרי כן, כאשר אנשים נשארו עם מצוקות שנוצרו.

"כשמדברים על שכיחות של תחלואה נפשית בעולם, מדברים סביב רבע מהאוכלוסייה שמתמודדת עם תחלואות נפשיות כאלה ואחרות. אז שמונה שנים אחרי הרפורמה אפשר להגיד שקרוב לרבע מהאוכלוסייה צורכת או צרכה שירותי בריאות נפש. אז אם ב-2022 יש 9% מהאוכלוסייה שקיבלו תרופה - זה מתכתב עם המציאות".

עוד ציין כי "האתגר הגדול הוא זמינות תורים וכוח אדם. אנשים שנמצאים במצוקה חשוב שיפנו בראש ובראשונה לרפואה ראשונית שיודעת להתייחס לבעיות בתחום הנפשי. במכבי יש לנו מוקד טלפוני שבו אפשר לקבל שלוש שיחות חינם למצבי משבר בבריאות הנפש".

אברהם דריזין, מנכ"ל נקסטייג', חברה שמפתחת תרופות שמבוססות על חומרים פסיכדליים, אומר כי "הנתונים מישראל דומים לנתונים מהעולם, בעשור האחרון יש עלייה מתמדת בשימוש בתרופות ובשנות הקורונה יש קפיצה יותר מהותית.

"תרופות כמו ציפרלקס ומעכבי SSRI לא עוזרות לכולם, יש להן תופעות לוואי. חלקן לא משפיעות או מפסיקות לעבוד ואנשים עוזבים את הטיפול. התרופות הנוכחיות לא מספיק טובות ולכן מחפשים תחליפים עם פחות תופעות לוואי ויותר השפעה. תרופות פסיכדליות שנמצאות כרגע בפיתוח מטפלות דרך חומרים פסיכדליים".