משפחות של מתמודדי נפש דורשים להקים "מד"א נפשי"

אלפים חתמו על עצומה שארגנה עמותת "עוצמה" לקידום בריאות הנפש, בדרישה להקמה של מערך למצבי חירום נפשיים, לרבות מוקד טלפוני ארצי שיפעל 24/7 וצוותים מתחום הסיעוד, עוובדים סוציאליים ופסיכיאטרים.

בניגוד למענה מיידי באירועים בריאותיים קשים כמו שבץ או התקף לב, בכל הקשור לתחום בריאות הנפש אין אפשרות להזמין אמבולנס ולהתפנות לקבלת טיפול  אם אין שיתוף פעולה מצד החולה. החותמים דורשים הקמת מערך ארצי של צוותי משבר טיפוליים ואשפוזי בית.

בין אם מדובר באיום באובדנות ובין אם במצב פסיכוטי או בהחמרה של מצב קיים, ברוב המקרים בני המשפחה נאלצים להזעיק משטרה, אלא שהשוטרים אינם מוכשרים להתמודד עם מתמודדי נפש, והאירוע עלול להסתיים במקרה הקל בתא מעצר במקום בבית חולים, ובמקרה הגרוע - במוות.

"50 אחוז מגיעים למיון פסיכיאטרי בניידת משטרה", אומרת יו"ר עמותת עוצמה, ריבי צוק. "אדם במצב פסיכוטי נמצא במציאות אחרת. מגיע שוטר, שזה לא התפקיד שלו שאינו יודע איך לגשת אליו. הוא לא זקוק לאכיפת חוק, אלא לטיפול".

בארגון מזכירים את מותו של צעיר שסבל מהלם קרב, השתולל ברחוב בבת ים ונורה על ידי שוטר בשנת 2019. במקרה אחר שזכה להד תקשורתי התאבדה לפני כשנה צעירה בת 20 מבאר שבע, לאחר שמוקדן המשטרה ענה לה "תתאבדי בשקט".

"אנחנו רוצים שכמו שיש מוקד משטרה, מוקד כבאות ומד"א, שיהיה מוקד חירום נפשי. הגעה של צוות מוכשר למקום תוכל לסייע בהרגעה ולגרום לאדם לרצות לטפל בעצמו".

כשהילד נכנס למצוקה

רותי (שם בדוי) לא שוכחת את התקופה שבה אובחן בנה (אז בן 17) עם סכיזופרניה והפרעה טורדנית כפייתית. "באותו ערב נורא הוא החל להאשים את אחיותיו שהן הרעילו את המים של הכלבה האהובה", היא נזכרת. "הוא ניסה להתפרץ לחדר הנעול שבו הן התחבאו רועדות ומבוהלות מחשש שיפגע בהן, והניף כיסא בניסיון לפרוץ את הדלת. לאחר מכן ברח לוואדי".

בנס הצליחו בני המשפחה להחזירו. "זה מצב נורא שאיני מאחלת לאף הורה", היא מוסיפה, "עומד מולך הילד האהוב והרגיש שלך, שאיבד את הקשר עם המציאות ולא ניתן לתקשר איתו. כואב לראות עד כמה הוא במצוקה. אילו היה לנו באותו רגע מוקד להתקשר אליו לעזרה, זה היה קל יותר".

במקרה הזה רותי לא עירבה את המשטרה והצליחה לשכנע את הבן לעלות לרכב ולהגיע למיון פסיכיאטרי. "האם יעלה בדעתו של מישהו במשרד הבריאות לשלוח שוטר לטפל באדם עם אירוע מוחי? למה במחלת נפש זה סביר בעיניהם?"

מד"א יטפל?

בשנת 2017 הבטיח שר הבריאות דאז ליצמן שתהיה הכשרה של "מד"א נפשי" לטיפול במצבים מעין אלו. חרף המלצות תת־ועדה שפעלה מטעם המועצה הלאומית לבריאות הנפש, לא חל כל שינוי בנושא. "קיים מענה במרפאות בקהילה ובחדרי המיון למצבי חירום שבהם מעורבים אנשים במצוקה נפשית קשה", נמסר ממשרד הבריאות.

"עם זאת, המשרד מודע לכך שמדובר במענה חלקי. לאור חשיבות הנושא, בנה ותקצב המשרד תוכנית להכשרת כוחות הצלה להתמודדות במצבי חירום לאנשים במצוקה נפשית קשה - 'מד"א נפשי'. התוכנית נמצאת כעת בבחינה של משרד הרווחה ובמשטרה.

"בשנים האחרונות העביר האגף לבריאות הנפש כמה הכשרות למשטרה. במסגרת זו הוכשרו כ־120 רפרנטים. במקרה של סירוב לפינוי ניתן לפנות למשטרה, למד"א או לפסיכיאטר המחוזי".

אורן הלמן, מייסד מיזם סיכוי שווה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה, מסר: "ההבדל העיקרי בין מוגבלות נפשית למוגבלויות אחרות, הוא שזו מוגבלות שקופה, פשוט כי לא רואים אותה (בניגוד לכסא גלגלים למשל). לכן, היא הכי קשה להתמודדות.

"במקרים רבים - מפגש של אנשים עם מוגבלות נפשית לכוחות בטחון ומשטרה הסתיימו במוות, רק בגלל היערכות לא נכונה של כוחות הבטחון להתמודדות עם התנהגות שונה, מוזרה, לעיתים אלימה של אנשים שאין בכוונתם לפגוע והם חפים מכל פשע למעט מוגבלותם!

"הפתרון להצלת חייהם של אנשים עם מוגבלות נפשית במצבי קיצון וחירום חייב להיות מערכתי - והעצומה הזו היא חשובה ונכונה!".