מנהיג חמאס בעזה יחייא סינוואר נוהג לספר למקורביו ואורחיו כי אחד המהלכים העיקריים שלמד לאמץ מול סוהריו בבתי הכלא בישראל שם בילה את מרבית שנותיו כאדם בוגר היה "מהלך הסיכון המחושב". סינוואר נהג להתפאר בפני שומעיו כי למד להעריך כיצד יגיבו הסוהרים הישראלים על כל מהלך שיבצע כך שיידע מתי לנקוט בגישה שהייתה לעיתים נראית מסוכנת וקיצונית, אך מבחינת סינוואר הייתה זו גישה מדוייקת, מחושבת וצפויה אשר לרוב גם נחלה הצלחת וסינוואר היה משיג את מבוקשו.
ניכר כי יחיא סינוואר לא רק שלא זנח את גישת הסיכון המחושב, אלא שכלל אותה לכדי אומנות. ניתן לראות זאת באופן בו ארגון חמאס פועל לקבוע את סדר היום הביטחוני באזור, זאת נוכח סוגיית מנגנון העברת כספי המענק מקטאר, ובאופן ניהול המו"מ העקיף בתיווך המצרים להמשך הרגיעה ושיקום רצועת עזה.
סינוואר נוטל כאן סיכון מחושב והוא יודע מדוע. תהליך ההסדרה של רצועת עזה משמעותו מבחינת חמאס הנה אחת ויחידה - המשך שלטונו של ארגון הטרור בעזה, כאשר שלטון זה מקבל לגיטימציה בשיטת הסלמי, ממש כמו החזרת ההקלות לרצועת עזה אשר אושרו טיפין טיפין במהלך החודשים האחרונים עד לכדי המצב שהיה טרם מבצע שומר חומות.
אם בעבר דחה חמאס בתוקף את המשוואה של הסדרה ושיקום רצועת עזה תמורת פירוק חמאס והפלגים הפלשתינים מנשקם ופירוז הרצועה, הרי שכיום ההצעה על פירוז הרצועה כתנאי לרגיעה ארוכת טווח הסדרה ושיקום, כלל אינה באה בחשבון והנהגת חמאס בעזה בראשותו של סינוואר הצליחה לעת עתה להסיר אותה מסדר היום- עוד סיכון מחושב של סינוואר שככל הנראה צלח.
גם סינוואר יודע שממשלת ישראל הנוכחית בראשות נפתלי בנט מחושקת עד צווארה ע"י מר"צ ורע"מ של עבאס בכל הנוגע ליציאה למהלך צבאי בעזה ואפילו בלבנון, ואם יש עיתוי נכון לקבוע עובדות בשטח - זהו העיתוי הנכון.
חמאס לא היה זקוק להוכחה בדבר רצינות כוונותיו להביא להסלמה בדרום. כמה בלוני תבערה שהופרחו לשדות העוטף, רקטה שנורתה לכיוון שדרות, והתבטאויות מתלהמות ומאיימות של בכירי חמאס שצוטטו בכלי התקשורת הערבים הספיקו כדי שישראל תסכים לקומבינציית העברת הכספים ממנה מי שירוויח בעיקר יהיה האו"ם שיגזור עמלה של כ-4% מסכום של כ-30 מיליון דולר שתעביר דרכו קטאר מידי חודש, ופקידי הארגון בעזה שישובו לקבל את משכורתם, וכמובן בכירי חמאס שידעו כיצד לגזור את הקופון בין אם הכסף מגיע במזומן או בכרטיסים נטענים. אבל סינוואר שמכיר כבר דבר או שניים על נטילת סיכון מחושב, יידע לשווק את המענק הכספי מקטאר כמצרך בסיסי חיוני עבור 100,000 משפחות נזקקות שמקבלות 100 דולר כל אחת. גם אם המספרים לא בדיוק מסתדרים.
באותה השיטה של גישת הסיכון המחושב נוקט סינוואר בהתנהלותו מול מצרים, קטאר ואפילו איראן. סינוואר יודע לתעל לטובת חמאס את הדם הרע שיש בין דוחא וקהיר והצליח לשכנע את המתווכים המצרים לזנוח את מעורבותם בנושא הכספים מקטאר, ולהשאיר את כאב הראש הזה כנחלתם הבלעדית של ישראל, קטאר והאו"ם. אפילו הרשות הפלשתינית ברמאללה, בעצת הבנקים הפלשתינים שחששו מעבירות החוק למימון טרור, התרחקה כמו ממגפה מסוגיית העברת הכסף מקטר לעזה.
את המסרים הנשמעים מירושלים ומעזה, מקהיר ורמאללה ומניו יורק ודוחא קולטים היטב בהנהגת האייתולות הקיצונית בטהראן. השחמט כידוע הומצא בפרס, כך שאין מומחים יותר מהאירנים בנטילת סיכון מחושב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו