בשבוע שעבר סיפרתי לכם על ההישג שבו ירדתי כ-72 ק"ג ואני שומרת על כך כבר כעשור. בעקבות כך קיבלתי מכם המון פניות עם שאלות ובקשות לטיפים ורעיונות כיצד אפשר לרדת במשקל ולשמור על כך לאורך זמן, אז החלטתי לספר לכם הפעם על מה פסחתי בעבר בפסח, ואיך אפשר לעבור את החג מבלי לעלות במשקל.
לפני 11 שנים, קצת לפני שהתחלתי את תהליך ההרזיה הפרטי שלי, חגים היוו עבורי טריגר לאכול עוד מאכלים, לאכול יותר, לבשל, לטגן, להיות במטבח כמה שיותר.
דיאטה, אופנה, מתכונים וכל מה שמעניין - עכשיו במדור הלייף סטייל שלנו!
פסח היה החג האהוב עליי, לא בגלל החופש או מזג האוויר האביבי, אלא בעיקר כי היה לי זמן וטריגר לאכול יותר ובעיקר את הדבר שאני הכי אוהבת בעולם - עוגיות בוטנים לפסח טבולות בשוקולד.
עדיין יש לי פלאשבקים שבהם אני רואה את עצמי קונה כמה קילוגרמים של עוגיות כאלו ״שיהיו לאורחים״ ואז הייתי מגיעה להתארח אצל עצמי, מחסלת כמה, קצת כואבת הבטן ואז שוב לאחר שנרגעה, נהגתי לאכול עוד ועוד, מבלי להקשיב לגוף, דחפתי אליו כמויות בלתי נתפסות של אוכל.
ליל הסדר בו קרה המהפך
האירוע בו הרגשתי את השינוי לראשונה, היה חג הפסח הראשון בתהליך ההרזיה. עמדתי לסגור ירידה של 50 קילוגרם, והייתי נחושה לשמור גם במהלך החג. בפסח הזה חלה תפנית בהתנהלות שלי.
את אותו הפסח חגגתי אצל דודתי, ובמהלך החג עשיתי את הדבר שכיום אני הכי לא מאמינה בו: הבאתי קופסא של אוכל מהבית. אוכל בשבילי.
באותה תקופה, בשל התהליך שעברתי, לא בטחתי בשום סוג של אוכל שלא אני הכנתי בעצמי, כי חששתי שאולי יש בו יותר מידי שמן או סוכר, או מרכיבים שחלילה יהרסו לי את התהליך.
אני זוכרת איך ערכתי את השולחן ביחד עם דודתי וסבתי כאשר אני מתמקדת בלארגן יפה את תכולתה של הקופסא שלי על גבי הצלחת, נשבעת שהפעם אוכל רק כף או שתיים מהחרוסת שאני כל כך אוהבת, שלא אטרוף את כל הקציצות שיישארו, שלא אנשנש ״סתם״ מצה בקריאת ההגדה. בעיקר השתדלתי לעשות לעצמי שיחות מוטיבציה כדי לנסות ולהצליח לעבור את הארוחה בשלום.
המון מתכונים מעולים לפסח ובכלל - במדור האוכל החדש שלנו!
האוכל אצל דודתי היה משובח ומגרה, אני הייתי עם האוכל שלי, מתעקשת שלא לטעום משהו אחר שמא ״אתפתה״.את אותו הערב צלחתי מבחינת האוכל בצורה בלתי רגילה. שמרתי! ועוד איך שמרתי!
כשחזרתי הביתה נפל לי האסימון: האם לנצח אביא קופסאות של אוכל משלי? האם לעולם לא אסמוך על עצמי שאני מספיק חזקה לאכול קצת מכל דבר ושגם אם אתנפל אז למחרת אאזן?
השאלות האלו הטרידו אותי מאוד. לאחר כמה ימים הבנתי שאני חייבת להתמודד, חייבת לקחת אחריות על התהליך, שאם הצלחתי עד עכשיו אני חייבת ״לשחרר״ קצת את השמירה ולהאמין בעצמי.
ההתמודדות עם האוכל היא לכל החיים
מאותו חג פסח לפני 10 שנים, נשבעתי לעצמי שלא אביא יותר קופסאות של אוכל מיוחד. החלטתי שאני לא אמנע מעצמי כלום, שמגיע לי לאכול כמו כולם, מגיע לי להאמין בעצמי שאעבור כל מכשול וגם אם אוכל יותר אז אדע לאזן זאת.
אותו אירוע גרם לי להבין שכל החיים תהיה לי ההתמודדות עם האוכל ושזה בסדר גמור. זה יישאר בפינה קטנה לידי ותמיד אשא אותה איתי. ההתמודדות עם האוכל היא לא סוד ולא דבר רע. ברגע שקיבלתי אותה לחיי, אני זוכרת את התהליך שעברתי אבל בוטחת בעצמי שההישג גורם לי להתמיד, ושאני מספיק חזקה כדי להרים את עצמי אם אפול.
דיאטה, אופנה, מתכונים וכל מה שמעניין - עכשיו במדור הלייף סטייל שלנו
מאז לא הבאתי יותר קופסא משלי. מאז אני מקציבה לעצמי 3-4 עוגיות בוטנים לכל החג וכמובן נהנית מכל המטעמים במידה, משתדלת לאכול מהדברים המיוחדים ולא ממה שיש לי כל השנה.
ברור לי שתהליך לא קל, ברור לי שהדרך של השמירה היא לכל החיים, רק כשמתמודדים עם האוכל האמיתי משיגים תוצאות אמיתיות.
.JPG)
אז מה הטיפים שלי עבורכם לחגים?
בערב החג: לא מומלץ לרעוב עד ארוחת הערב החגיגית, אלא לאכול ארוחת בוקר משביעה, וארוחת צהריים קלה.
לפני ארוחת החג: לאכול משהו קטן כמו פרי או יוגורט או חטיף כדי שלא נגיע מורעבים לארוחה ונאכל בלי הכרה.
בארוחה עצמה: אני לא ממליצה לספור קלוריות ו/או להתחשבן, ממליצה לאכול מהמאכלים המיוחדים לחג עצמו והאהובים, ופחות ממאכלים שיש לאורך כל השנה.
אין צורך לטעום מכל מה שיש על השולחן. תמיד יוגשו גם מאכלים שיש לנו כל השנה, כמו תפוחי אדמה ותוספות למיניהן. שימו לב מה הם המאכלים המיוחדים והאהובים עליכם, התרכזו בהם ובהנאה מהם.
קינוח: אפשר לאכול קינוח כמו כולם, הסוד הוא בכמות. הניחו לכם מנה מדודה ואכלו רק אותה.
ביום החג (למחרת הארוחה הגדולה): חוזרים לאכול "כרגיל", ממליצה לעשות קצת ספורט ולנצל את החופששל החג להליכה, אפשר להזמין חברים ומשפחה להצטרף!
מאחלת לכם חג כייפי ובריא, שירה וסרמן - מנחת קבוצות הרזיה בשיטת ״חצי שירה״
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
