לרגל 30 להקמתה, חברה מסעדת פרונטו למותג המים סן פלגרינו, שחוגג יום הולדת אף הוא, עם תפריט מיוחד לקהל הסועדים.
המסעדה הוותיקה הוקמה על ידי רפי אדר בשנת 1988, ומאז הפכה למוסד קולינרי תל אביבי מפואר. לציון המאורע, בחר שף המסעדה, דיוויד פרנקל, להציע את המנות האייקוניות שליוו את תפריט המסעדה שעבר שינויים במהלך השנים.
התפריט בנוי ממנות ראשונות (Antipasti), מנות ביניים שבהן גם פסטות (Primi) ועיקריות. בין המנות ניתן למצוא מנה ראשונה של מלנזה גורגונזולה שהוגשה ב-1999, מנת ביניים של קנלוני ריקוטה ותרד מ-1996 וביסטקה פיורנטינה מ-1989.
כששאלנו את פרנקל מה הופך מנה לאייקונית בעיניו, הוא הסביר שמדובר במנה שלא מושפעת מטרנדים ואופנות חולפות. "זאת מנה שמחוברת לחומר גלם טוב, מאוזנת ושמתאימה לקהל רחב. אנחנו בדרך לא יודעים שמנה היא אייקונית עד שהיא הופכת להיות כזאת".
איך מסעדה שומרת על מוניטין במשך כל כך הרבה שנים?
"זאת עבודה מאוד קשה. הרבה מאוד שנים רפי אדר עשה זאת מהבוקר עד הערב, היום זה תורי. ההתמסרות והירידה לפרטים הקטנים הן המפתח לסטנדרט גבוה, וכמובן שחשוב להיות מוקף בצוות טוב".
מה בפרונטו גורם לך לגאווה?
"יש רגעים של קסם, הם קורים ברגעים מסוימים בסרוויס שהכול נכון בו. שילוב מדויק של קהל, אווירה ואוכל טוב יוצרים את הרגע הזה שתמיד גורם לי נחת".
רז קלמנוביץ', מנהל שיווק מים, קפה ופפסיקו מוסיף: "החיבור עם פרנקל החל כבר לפני שנים כשהוא ייצג את ישראל בתחרות השף הצעיר של סן פלגרינו, ובהמשך בעוד מגוון פעילויות משותפות".
מה בתפריט?
לראשונות בחרנו מנת פרחי קישואים מ-1997 ו-ויטלו טונאטו, מנה שכיכבה בתפריט ב-1992. פרחי הקישואים היפים מולאו בגבינת פקורינו, ניצלו והוגשו על קרם של עגבניות שרי צהובות. מלבד היופי של המנה, הטעמים העדינים שלה משתלבים נהדר, בעיקר זה של קרם העגבניות המתקתק והמפתיע. עם כוס יין ליד, זו פתיחה נהדרת לארוחה איטלקית קלאסית עם עקיצות עכשוויות.
הויטאלו טונאטו היא מנת אנטיפסטי בעלת היסטוריה ארוכה, שבמרכזה פרוסות עגל צלוי ברוטב טונה. בפרונטו הוגש צלי עגל החלב עם קרם של טונה, צלפים ועלי מיקרו חרדל. טעם הדג כמעט לא מורגש ורק מליחות הקרם והצלפים מחמיאה מאוד לנתחי הבשר העדין והרך.
גולת הכותרת של הארוחה הייתה מבחינתנו מנת הביניים, טליאטלה "חציר וקש", מהתפריט של שנת 1989. לרוטב המסורתי של שמנת ופטריות הוספו פול ירוק, חלמון והמון פלפל שחור, והפכו אותה למעניינת וטעימה. למרות השמנת, לא מדובר במנה כבדה והפלפל השחור הורגש מאוד והוסיף עוקצנות נעימה.
לעיקריות בחרנו במוסר "אקווה פצה", מנה מ-1992 שכוללת פילה מוסר צלוי במידה, ניוקי ביתי רך וטעים, עגבניות שרי, צלפים ויין לבן. וכן סקלופינה מרסלה מ-1987, פרוסות סינטה ברוטב יין מתקתק שהגיעו עם פירה. מנת הדג הייתה מצוינת, במיוחד הרוטב שהצטבר בנייר האפייה שאי אפשר היה להפסיק להספיג בו לחם ולאכול. מנת הסקלופינה הייתה טובה מאוד בטעמים, אבל צריך לקחת בחשבון שמדובר בבשר בדרגת עשייה גבוהה מאוד ובמנה מעט כבדה.
לסיום הארוחה התפנקנו בטירמיסו מסורתי שהיה לא מתוק מדי ומצוין, והתגעגענו לאיטליה. האוכל בפרונטו, משנותיה הראשונות הוא קלאסי ומקצועי כמו שרק מסעדה ותיקה יכולה להציע. גם אם לא תספיקו להגיע לחגיגות ה-30, לבטח תהנו מחוויה איטלקית לא מתפשרת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו