בין החגים חנוכה לפורים מסתתר בלוח השנה היהודי מועד כמוס ומופלא, שאלמלא המחנך, הסופר והלשונאי הרב זאב יעבץ ז"ל (1924-1847) היה ככל הנראה נשאר נחלתם של יודעי ח"ן ספורים.
מדובר כמובן בראש השנה לאילנות, ט"ו בשבט, שהמשמעות ההלכתית היחידה שלו מציינת את תחילתה של שנת מס חדשה בבית המקדש, לגבי פירות האילן. כלומר, אם הפרי חנט על העץ לפני ט"ו בשבט - הוא שייך לחשבון המיסים של השנה שעברה, ואם הוא חנט אחרי התאריך הזה – הרי שהפירות יעושרו כחלק מחשבון השנה הבאה. כן, זה גם משעמם וגם פחות רלוונטי ביותר מ־1,900 השנים האחרונות. אמנם יעבץ זה, שהיה איש רב פעלים - חבר בוועד הלשון העברית, מנהל בית הספר ורבה של המושבה זכרון יעקב (ועל שמו נרשמו לא מעט חידושי מילים בעברית המודרנית, דוגמת חיסכון, רהיטים, מזוודה, יקום, מאמץ, פרחח, שרפרף, ועוד), לקח את היום הזה ונטע בו משמעות מחודשת ואקטואלית עבור מחדשי היישוב היהודי בארץ. הוא הפך אותו ליום חג בבית ספרו ויצא עם תלמידיו לנטיעת עצי פרי סביב המושבה - "למען חבב את הנטעים, נטעי הארץ אשר נטע ה' לאבותינו לשבוע מטובם ולהתענג מיופיים".
אמנם יודע כל חקלאי פיקח שזו התקופה הגרועה ביותר בשנה לנטיעות - רוב הגשמים כבר ירדו, הקור אינו חומל על השתילים הרכים, והשורשים אינם יכולים להעמיק אחיזתם בקרקע - אבל בשורה התחתונה תראו אותנו, 135 שנים אחרי טקס הנטיעות הראשון, עדיין שרים עם ילדינו את "כך הולכים השותלים" ויוצאים איתם למסעות נטיעות.
הסמל של החג
העץ המזוהה עם חגיגת האילנות יותר מכל הוא כמובן השקד, או בחידושו הלשוני של לוין קיפניס "השקדייה" (בשיר "לשנה טובה, שקדייה", 1919, שאמנם השתרש בעקבות שיר אחר שנתחבר כעשור לאחר מכן - "השקדייה פורחת" של ישראל דושמן). פריחתו המוקדמת והמרשימה של העץ הצומח בר באזורים רבים בארץ (גליל, כרמל, יהודה ושומרון) אחרי חודשי השלכת הפכה את השקד מאז תחילת ההתיישבות היהודית המחודשת בארץ ישראל לסמלו של החג, בעיקר על רקע משמעות השם שקד, המרמז על מהותו – שהוא שוקד וממהר לפרוח.
טעמו הייחודי וסגולותיו התזונתיות של פרי השקד הפכו אותו לא רק למאכל בפני עצמו (העשיר בחלבון ובסידן), כבסיס ליצירת מרציפן או כתחליף ללא גלוטן לקמח, אלא גם כחומר גלם נחשק בתעשיית המשקאות האלכוהוליים.
בראש הרשימה עומד האמרטו, ליקר השקדים האיטלקי שלפי האגדה שימש חלק משכרו של הצייר הנודע ברנרדינו לואיני, בן דורו של ליאונרדו דה־וינצ'י, עבור ציור קיר מרהיב שצייר בפונדק העיירה סרונו. המצחיק הוא שעל אף טעם השקדים המודגש, ברוב המקרים המשקה איננו מכיל שקדים כלל אלא מיוצר על בסיס גלעיני משמש ("הבפנוכו של הגוגו") ואפרסק. בתהליך הייצור של האמרטו מכינים עיסה מליבת גלעיני המשמש המושרית באלכוהול, כשבשלב השני מוספים לתערובת תבלינים וסוכר, ליצירת הטעם הסופי והאהוב.
האמרטו משמש ללגימה דיז'סטיפית נקייה ומענגת, בתוספת קרח וגם כבסיס לקוקטיילים רבים. שימוש נוסף ופופולרי בו הוא בעוגות, עוגיות וקינוחים.
טעמים מנצחים
אז לכבוד ראש השנה לאילנות ופריחת השקדייה, הנה מקבץ ליקרים משקדים, כולל נציגי ישראל.
אמרטו, דיסרונו
ככל הנראה ליקר האמרטו המפורסם בעולם, ועל פי הנטען – גם המקורי משנת 1525(!). למרות שהוא עשיר בארומות ובטעמי שקדים, הוא עשוי מגלעיני משמש דווקא, המושרים בקרמל ובאלכוהול, ובתוספת תמצית סודית שמופקת מ־17 מיני צמחים ופירות. הוא בעל ארומה מופלאה שאי אפשר לפספס וגוף מלא ועשיר במיוחד.
לצידו נוסף בשנים האחרונות אחיו, "דיסרונו ולווט", שהועשר בשמנת חלבית ומגיע במרקם קרמי עשיר (99 שקלים).
אמרטו, לוקסרדו
אמרטו איטלקי נהדר נוסף, המיוצר על ידי אחת החברות הוותיקות ביותר באירופה לייצור ליקרים ומשקאות חריפים (נוסדה ב־1821). מתאפיין בצבע נחושת צלול ובארומות של שקדים קלויים, וניל ומרציפן. מתוק מאוד, עם רמזים לתה שחור ומרירות מעודנת (119 שקלים, 700 מ"ל).
ליקר שקדים, יקב לביא
ליקר שקדים כחול־לבן המיוצר מהשריה ארוכה של שקדים מרים בקליפתם באלכוהול. הוא מפגין גוון בהיר, טעמי מרציפן מעודנים וחריפות מתונה (15% כוהל בלבד). הוא ישתלב היטב בקינוחי שמנת, גלידת וניל ועוגות ואפילו כדיז'סטיף (75 שקלים, 500 מ"ל).
ליקר שקדים, יקב אבן רם
והנה שוס אמיתי שנתקלנו בו ממש לאחרונה. איציק אבן־רם מהמושב שריגים פרש מניהול כספים והתמסר לרקיחת ליקרים מופלאים, לא תמיד סטנדרטיים. זה שלפנינו מרגיש באף אמרטו של ממש, ואילו בלגימה הוא משלב גם טעמי אגוזי לוז מקוריים.
ההפתעה היתה כששמענו שהוא בכלל מיוצר מהשריה בת כשנה של גלעיני שסק באלכוהול, שבמהלכה האלכוהול מקבל את הצבע, הטעם והריח של הגלעינים והופך לליקר ייחודי ונדיר. נהדר! (64 שקלים, 200 מ"ל).
ליקר שוקולד־שקדים, פרפקטו
טוב, זה לא ליקר שקדים אלא ליקר שוקולד (עשוי בעבודת יד ארטיזנלית משוקולד אמיתי!) ובתוספת שקדים, אבל הוא טעים לאללה. סמיך ועשיר כמו ליקרי השוקולד של פעם, וטעם השקדים שמפתיע ומצטרף לחגיגה רק מגדיל את ההנאה. אין מי שלא יעוף עליו (80 שקלים, 500 מ"ל).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו